לאחרונה י"ל באה"ק הספר "דיני איטר – לאור פסקי רבותינו נשיאי חב"ד" ואבוא בזה בכמה פרטים נוספים על הנכתב שם בנושא רחב זה:

מבנה הגוף באיטר

בכללים בסעיף ז' הביא מכמה ספרים בעניין מיקום האיברים הפנימיים באיטר. ויש להוסיף מ"ש בשו"ת משנה הלכות מהדו"ת ח"ג סי' ז בנוגע למציאות האיטר:

"וזה כבר אשר אמרתי בס"ד דמה שמצינו הרבה פעמים בבנ"א שהם איטרי יד הרבה פעמים הוא מחמת ההרגל כידוע דהאמהות כשנוטלות התנוקות ע"פ רוב הם נושאות אותן בידיהם השמאלית כי בידם הימנית צריכות לעסוק במלאכתם והתנוק שהוא בצד שמאל ביד האם הרי יד הימנית מכוסה ע"פ רוב ואינו יכול להשתמש בידו הימנית רק בידו השמאלית ולפי שבקטנותו הוא מתרגל כן להשתמש בידו השמאלית ושוב נעשה איטר יד מכח ההרגל .. כידוע מפי דבר מפי הרופאים וחכמי הטבע .. וקצת ראי' לזה מגמ' נדה מח .." עיי"ש באורך[1].

בתורת החסידות

בכללים בס"ו נכתב: "בעניינים שהעדפת ימין על שמאל היא על פי קבלה לרמז לבחינת חסד אין חילוק בין ימני לאיטר".

ובשוה"ג הביא (לאחר שדייק מדברי אדה"ז בנט"י - וראה בזה לקמן) מס' הליקוטים דא"ח צמח צדק גבי שולט בב' ידיו ש"יד שמאל אינה כהה אלא כימין כו' אבל עם כל זה היא מדת הגבורה".

אך במחכ"ת באור התורה שלח עמ' תעג גבי איטר (ההתייחסות היחידה שמצאתי לע"ע בחסידות לאיטר) כותב כ"ק אדמו"ר הצ"צ: "ובאיטר הכח בשמאלו אור החסד בכלי הגבורה".

ואמנם מי מאתנו יכול להכריע בדברים כאלו אך וודאי הוא שאין לקבוע ככלל שאין חילוק בין ימני לאיטר. ואולי יש לקשר זה עם פסק הצ"צ בנט"י לאיטר (ודלא כרוב הפוסקים - ראה בס' ימין משה סי' ט). וראה לקמן בעניין רכיסת הכפתורים.

ודאייתינן להכי, התייחסויות נוספות בעניין זה:

באור התורה[2] מביא משל: "דהנה באדם התחתון יד השמאל הכח שבה חלש מאד. וכישגבי' משא קטן יוכל תגבורת הכח שביד לסובלו. אמנם כשיגביהו אבן גדול מאד לא יהי' בכח היד לסובלו שלא יפול מידו מפני שיגביר כבדות האבן על כח היד המצומצם. אמנם הכח יד ימין יוכל לסבול אבן גדול ולא ירגיש הכבדות כלל. והטעם לפי שבשמאל הכח שבה נתפשט נמשך ונתצמצם מכח יד ימין .. אבל כח הימין שאינו כח מתפשט אלא הוא כח העצמי לא ירגיש בכבדות האבן בין רב למעט כ"כ כמו שירגיש השמאל".

אמנם כ"ז הוא באדם, אבל למעלה אינו כן[3]: "כנודע דלית שמאלא בהאי עתיקא וב' הידים חשובות יד א' היינו הכל בחי' ימין"[4]. ועוד בעניין זה[5]: "השולט בב' ידיו זהו הגבורה להיות גם ביחו"ת הביטול כמו ביחו"ע.."

ולע"ל יהי' זה ג"כ באדם[6]: "ולע"ל יתעלו הבכורות .. שלע"ל לא יהי' השמאל יד כהה כ"א ע"ד השולט בשתי ידיו.."

אלא שהוא ע"י העבודה בזה"ז[7]: "וכ"ז יהי' ע"י העבודה דעכשיו בקיום מצות התפילין שמניחין על יד שמאל ועי"ז גורמים לאכללא שמאלא בימינא, ועי"ז יומשך לע"ל שיהי' גם למטה כולא ימין כמו שלמעלה לית שמאלא בהאי עתיקא כמו"כ למטה יהי' ג"כ כולא ימין".

במשפחת בית הרב

כ"ק הרב ברוך שלום נ"ע בנו בכורו של כ"ק אדמו"ר הצ"צ[8] הי' גידם בידו הימנית.

על סי' ה' בשו"ת צ"צ או"ח הדן ב"מי שחסר מלידה פס ידו הימנית רק יש לו זרוע וקנה וכפתור קטן.." העיר כ"ק אדמו"ר: "שאלה זו היתה ע"ד בנו הבכור של הצ"צ כ"ק הרב ברוך שלום נ"ע".

וברשימות הר"ר ברוך שניאור ז"ל שניאורסאהן[9] (זקנו של כ"ק אדמו"ר) כתב על מה שדיבר עם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע אודות זקנו כ"ק הרב ברוך שלום נ"ע: "ואיך שהיתה לו יד אחת, ואחת קצרה בלי אצבעות ופיסת היד כלל. ואמר כ"ק שהי' זה יד הימנית. ולענין הנחת תפילין יש מזה בה"צמח צדק" נ"ע.."

ובשמו של המשפיע הרש"ג אסתרמן מסופר[10]:

באותו מוצאי שבת בו נפטר אדה"ז הוא פנה לנכדו הצמח צדק ואמר "מענדל פרעג". אח"כ הסביר הצמח צדק שכוונתו היתה שישאל את פסק ההלכה לגבי הנחת התפילין של רבי ברוך שלום.

ברשימות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע כתב מה שסיפרה לו זקנתו הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע אשת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע[11]:

"שמעתי ממנה כמה פעמים שהיא מלידתה היתה אַ געלינקטע, היינו שהיתה עושה כל מלאכה בידה השמאלית (שאצלה השמאלית היתה כמו הימין של כל אדם), ומילדותה היתה אוכלת ג"כ בידה השמאלית. כשבאתה לבית כ"ק רבינו, והיתה סמוכה על שולחנם, ומנהגם הי' כי היא היתה אוכלת עם כבוד חמותה הרבנית מרת חי' מוסיא ע"ה (וכ"ק אאזמו"ר מוהר"ש הי' אוכל עם כ"ק אאזמו"ר אביו) והיתה מקום מושבה אצל השולחן בשעה שהי' סועדת מימין כבוד חמותה, ואם-כן כפי ריגולה היתה צריכה לאכול בהיד שהיתה לצד כבוד חמותה, ואין זה דרך ארץ כל-כך, הרגילה את-עצמה לאכול ביד ימינה, ככל אדם, אף שהי' זה כבד במאד (וכמובן שלהרגיל את-עצמה באופן אחר מכמו שהורגלה במשך שנים רבות, ועוד בימי הילדות, ומה בדבר טבעי שהוא מן הלידה, לזה צריכים תוספת כח ודעת חזק להרגיל כן ועד היום (כן היתה [..] יותר ומכל מקום לפי שהרגלתי את-עצמי אז, נשאר כן) וכהיום הנני אוכלת ושאר מלאכות בידי הימנית".

שיטת אדה"ז והצ"צ

את דיני איטר הביא אדה"ז בשו"ע שלו רק בשמונה מקומות[12], ויש לעיין מה יסבור באלו מהדינים (כנעילת המנעלים, חליצתן, רחיצה, סיכה ונט"י) שלא כתב בהם דין איטר.

יש שדייקו מכך[13], שכשלא כתב את דינו של האיטר משמע דדעתו שאף איטר נוהג ככל אדם. ובנעילת המנעלים למשל, ינעל של ימין תחילה כדעת הבכור שור (שבת שם): "דודאי ינעל בימין כל אדם תחילה"[14]. וכן פסק במשנ"ב סי' ב' סק"ו. וכן יהיה ג"כ בחליצת המנעלים, רחיצה וסיכה די"ל שבכל זה ס"ל להבכ"ש דאזלינן בתר עלמא דהובאו בגמ' שם בחדא מחתא עם נעילת המנעלים.

דוגמא נוספת: אף בנטילת ידים לא כתב רבינו דין מיוחד בזה ועל כן י"ל שס"ל שאף כאן נוהג האיטר ככל אדם ונוטל יד ימינו תחילה. והרי זה כדעת הפרמ"ג (סי' קנח א"א סקי"ט) [15].

וביארו החילוק בזה מסברא:

לגבי נעילת המנעלים למשל, כתב רבנו[16]: "לעולם יקדים אדם ימינו על שמאלו בכל דבר לפי שהימין היא חשובה בכל התורה כולה לעניין עבודה ובהן יד ובהן רגל במלואים ובמצורע וכן בחליצה לכן יש לאדם גם כן לחלוק כבוד לימינו לעולם. ולכן כשינעול מנעליו ינעול של ימין תחילה.."

משא"כ לגבי כוס של ברכה כתב[17]: "מקבלו בשתי ידיו להראות חביבות הכוס שהוא חושק לקבלו בכל כוחו וכשיתחיל לברך נוטלו בימינו לבדו ולא בב' ידיו כדי שלא יהא נראה כמשאוי עליו והימין היא חשובה יותר לכבוד הכוס". שלכן "אם המברך איטר אוחז הכוס בימין שלו שהוא שמאל כל אדם שהיא חשובה אצלו".

והחילוק הוא דלפעמים ניתנה החשיבות לימין מצד חשיבותה בתורה וכל' אדה"ז - "לפי שהימין חשובה בתורה", ולפעמים צריך שייעשה הדבר ביד החשובה באדם (ובאיטר היא ימינו - שמאל כ"א). ומדבריו בכוס של ברכה משמע שהאדם צריך להראות "חביבות הכוס שהוא חושק לקבלו בכל כחו". היינו שזהו דבר התלוי באדם שלכן שונה בזה האיטר דכדי להראות חביבות הכוס צריך לאוחזה בימין דידי'. משא"כ בנעילת המנעלים שאין שייך שם עניין הכבוד להדבר שנועל נמדד ע"פ מה שחשוב בכל התורה. היינו שאינו תלוי בגוף האדם הנועל (אם אטר או לא) ולכן ינעול בימין דעלמא (החשובה בתורה). וכן הוא בנטילת ידיים שיקדים ימין דעלמא תחילה כנ"ל.

אמנם הדוחק לומר כן הוא דמדברי כ"ק אדמו"ר הצ"צ בשו"ת שלו (או"ח סי' ה' סוף אות ח') משמע דלא כהבכ"ש וכן לגבי נט"י כתב הצ"צ (סי' ד' אות ו' בסופו) "דדברי הפמ"ג אינם נכונים כלל" ולפי הביאור הנ"ל בדעת אדה"ז נוצרת מחלוקת בין אדה"ז להצ"צ: לאדה"ז אזלינן בתר עלמא משא"כ להצ"צ דבתר דידי'[18]. וכן ב'דיני איטר' הנ"ל בשוה"ג לכלל ה' דחה זה עיי"ש.

אך אפ"ל באופן אחר וכמ"ש שם בעמ' 53-54:

הא דלא הביא אדה"ז דין נט"י באיטר הוא משום שאינו מביא דינים שלא נתפרשו בס' שלפניו[19] והפמ"ג שכתב דין האיטר בנט"י נדפס רק בשנת תקמ"ה ואכן הובא בשוע"ר אך רק בחלקים שנכתבו בשנים היותר מאוחרות (תקמ"ד ואילך), כמו ד' סימנים הראשונים, ובסי' קנה-קנו, ובהל' ת"ת, משא"כ בשאר החלקים שנכתבו בשנים תקל-א.

ולגבי דיני נעילת המנעלים וכו' שכתב הבכור שור (שנדפס כבר בשנת תצ"ג) אף שהובא בשוע"ר בקו"א א' בהל' שחיטה ובשו"ת סי' ג אבל סו"ס אינו ספר פסקי הלכות אלא חידושים על הש"ס.

וא"כ לכאורה למעשה אין לדייק ממה שלא הביא אדה"ז דינים אלו ואין להכריח דעתו בזה.

ובפרט אחר מה שכתב הצ"צ דלא כהבכ"ש והפמ"ג דס"ל דאזלינן בתר עלמא ומפורשת דעתו דאזלינן בתר דידי' דצריך האדם להחשיב את ימינו שלו (ודלא כהמשנ"ב שפסק כהבכ"ש והפמ"ג).

ובאמת אף בדברי אדה"ז יש לדייק כהצ"צ (בלבישת הבגדים וכו' ראה בדיני איטר עמ' 56 ובנט"י עמ' 51).

פרטי הדינים:

נעילת הנעלים: בעמ' 61 שאיטר רגל נועל ימין דידי'.

ויש להדגיש שדין זה שייך רק באיטר רגל (וכ"ש איטר יד ורגל אבל לא באיטר יד גרידא).

דדברי הבכ"ש שם: "ומינה שאם הוא איטר רגל וכ"ש איטר יד ורגל ינעול תחילה ימין כל אדם.." היינו שזהו דווקא באיטר רגל. ובמשנ"ב כתב (סי' ב' סק"ו): "ואיטר יד יקדים ימין אף לקשירה" אף שמקורו הוא מהבכ"ש שכתב שהוא דווקא באיטר רגל. וראה בשו"ת מנח"י (ח"י סי' א' אות ב') שהגיה בדברי המשנ"ב כמו הבכ"ש.

ובס' שמירת הגוף והנפש[20] כתב שכן הורה לו הגרש"ז אוירבאך שאיטר יד (בלבד) יעשה כמו כל אדם ודלא כהמשנ"ב.

וא"כ אף שהצ"צ לא ניחא לי' בדברי הבכ"ש ה"ז לכאו' רק לסדר הנעילה אך לא על כך שהוא רק באיטר רגל.

במי שאינו איטר ונועל לאיטר וכן איפכא: בשו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' א' מסיק גבי קשירה דאזלינן בתר הנקשר, וכ"כ בהליכות שלמה פ"ב. ובפשטות כ"ה בנעילה.

נשים: בעמ' 65 שנוהגות כאנשים.

ויש שחלקו בזה וראה בזה בבן איש ימיני (מהדורה ב') עמ' מו. ימין משה עמ' ז. קובץ אור ישראל (מאנסי) גליון ט עמ' רכ וגליון יא עמ' קצח.

לבישת הבגדים: בעמ' 56 דמכך שהשמיט במהדו"ב דברי שער הכוונות משמע שהוא מצד חשיבות בלבד.

ואף שגם שם ציין למ"א (אך לא ציין ל'כתבים' כמו במהדו"ק) אפשר שזהו רק מקור על קדימת הימין דאל"כ מדוע שינה? ויש להוסיף ע"פ מה שנכתב בשער הכולל (פ"א ס"א) - הובא בתורת חב"ד שם עמ' יד: "וזהו טעמו שחיבר אדמו"ר מהדורה תנינא על השו"ע להכריע כהמקובלים. רק אנחנו לא זכינו לראות מן המהדורה תנינא רק הארבעה סימנים הראשונים.." ולפי הסבר זה (משא"כ להמובא שם בהע' 2) אכן יש לדייק במה שינה אדה"ז בדין המלבושים ובמקום להדגיש העניין ע"פ קבלה (כמו שעשה במהדו"ק) שינה ובמהדו"ב השמיט את הציטוט משער הכוונות וכלל הכל מדין 'חשיבות'.

רכיסת הכפתורים: בעמ' 68 מביא מהרה"ק הרמ"מ מרימנוב שיש לסגור באופן שצד הימין מונח על צד השמאל.[21]

שמעתי מהרה"ח ר' יצחק שי' קליין שאחיו הרה"ח ר' שנ"ז שי' קליין בשעת לימודו בישיבת תת"ל מונטריאל, הורה לו (בלי ציון למקור) הגה"ח הרב יצחק הענדל ע"ה לסגור החליפה שיהי' שמאל על הימין. ואולי סמך גם על המובא לעיל מאוה"ת לצ"צ שבאיטר אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה.

ועוד יש להעיר על כו"כ מהדינים בס' הנ"ל ומקוצר היריעה יבואו בהזדמנות אחרת בל"נ.