בהמשך למ"ש הרב ש.ב. בגליון הקודם בנוגע לברכת כהנים, וכפי לשונו שם "ולא באתי אלא להעיר ולהאיר על מנת שנדע כיצד לנהוג על פי ההלכה", ראיתי נכון לכתוב על עוד כמה ענינים המובאים בהלכה לגבי ברכת כהנים, וכפי הנראה, שמפני חסרון ידיעה כמה וכמה לא נוהגים ככה.

אמירת "עם קדושך כאמור" ע"י הש"ץ, ולא ע"י הכהנים

בשו"ע אדה"ז או"ח סי' קכח סעי' טז כתוב וז"ל: "אבל במדינות אלו נוהגין שהש"ץ אומר או"א כו' בלחש עד מלת כהנים שאומרה בקול רם והיא קריאה לכהנים, וחוזר ואומר עם קדושיך כאמור בלחש", וכן בסידור כתוב: "המקרא אומר אלוקינו.. ואומר בקול רם כהנים ואח"כ מסיים ואומר עם קדושך כאמור".

ולפי"ז מעניין לדעת המקור להמנהג בכמה מקומות ובפרט בביהכ"נ של כ"ק אדמו"ר, שכשהש"ץ אומר "כהנים", הרבה כהנים אומרים "עם קדושך כאמור" בקול רם, ורק אח"כ מתחילים לומר הברכה "ברוך אתה.. בקדושתו של אהרן וכו'". הרי בשו"ע ובסידור כתוב שהש"ץ הוא זה שאומר "עם קדושך כאמור" ובלחש, ולא הכהנים! והכהנים - כששומעים המלה "כהנים" מהש"ץ הם צריכים (להחזיר פניהם ו)להתחיל הברכה (כמ"ש בשו"ע שם סעי' טו, ובסידור) ולא לומר "עם קדושך כאמור"!

ואם מישהו יודע מקור למנהג הזה, שיאיר עיני בזה.

הרבש"ע שהכהנים אומרים אחר הדוכן

בנוגע להרבש"ע שהכהנים אומרים אחר הדוכן, נדפס בסידור תהלת ה' החדש שיצא לאור על ידי קה"ת בארה"ק, בשולי הגליון, שהכהנים אומרים אותו "כשעדיין הטלית על פני הכהנים", והמקור לזה הוא "התקשרות" גליון ח, עמ' 29.

הנה גליון ההתקשרות הנ"ל אינו תח"י. אבל מה שהדפיסו אותו דבר ג"כ בהמחזור החדש שיצא לאור על ידם במוסף של ר"ה ויו"כ, הרי זה לכאורה נגד הלכה מפורשת בשו"ע אדה"ז, ומה שכן כתוב בשו"ע לא מוזכר לא בסידור החדש ולא במחזור החדש.

שבשו"ע אדה"ז או"ח סי' קכח סעי' כד כתוב וז"ל: ".. ואח"כ מתחיל הש"ץ שים שלום ואז הכהנים מחזירים פניהם להיכל ואומרים רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו .. ונוהגים להאריך בתפלה זו עד שיסיים הש"ץ ברכת שים שלום כדי שיענו הציבור אמן על שתיהן .. ויכוונו לגמור עם הש"ץ, ובר"ה ויו"כ שמאריכים בניגונים היום תאמצנו יש מי שאומר שלא יתחילו רבון עד לבסוף שיגמרו עם הש"ץ", עכלה"ק.

ולפי"ז האם הכהנים צריכים להישאר עם הטלית על פניהם עד אחרי שהש"ץ אומר שים שלום, ובספר, והיום תאמצנו? אף פעם לא ראינו הכהנים נוהגים ככה! וא"כ שבר"ה ויו"כ הכהנים אומרים הרבש"ע כשהטלית כבר אינה על פניהם, אולי גם בשאר הפעמים שנושאים כפיים ג"כ לא צריכים שהטלית יהי' על פניהם בעת אמירת הרבש"ע.

ובנוסף לזה, במחזור החדש הנ"ל, הדפיסו את הרבש"ע הזה לפני הפיוט "היום תאמצנו", הן בר"ה והן ביו"כ, לא כמ"ש בשו"ע.

וגם ההלכה שכתוב בשו"ע "ונוהגים להאריך בתפלה זו עד שיסיים הש"ץ ברכת שים שלום כדי שיענו הציבור אמן על שתיהן.. ויכוונו לגמור עם הש"ץ", לא מופיע לא בסידור החדש ולא במחזור החדש.

עכ"פ, במחזורים החדשים (של קה"ת בארה"ק) צריכים לתקן במוסף של ר"ה ויו"כ שהכהנים יאמרו הרבש"ע אחרי הקטע שאומרים (אחרי היום תאמצנו) "כהיום הזה תביאנו וכו' .. " (כדלקמן במחזורים החדשים של קה"ת בנ.י.), וגם לתקן הן בסידורים החדשים והן במחזורים החדשים, שהכהנים יכוונו לגמור הרבש"ע עם הש"ץ כדי שיענו הציבור אמן על שתיהם (והדין הזה שייך גם לה"יהי רצון" שהכהנים אומרים לפני ברכת כהנים, "ויאריכו בה עד שיסיים הש"ץ ברכת הודאה כדי שיענו הקהל אמן על שתיהם", (לשון אדה"ז בשו"ע שם סעי' יד), וגם זה לא מוזכר בסידור החדש ובמחזור החדש).

והנני מקווה שעי"ז ינהגו כהלכה. ואולי יש למישהו מקוראי גליון איזה הערה על זה.

ובמחזור החדש שיצא לאור על ידי קה"ת (עם תרגום אנגלי), הדפיסו הרבש"ע הזה במקומו הנכון (גם במוסף של ר"ה וגם במוסף של יוה"כ) אחרי הקטע שאומרים כנ"ל - אחרי היום תאמצנו - "כהיום הזה תביאנו וכו' .. " ולפני סיום הברכה "ברוך .. המברך את עמו ישראל ..". וגם כתבו שם (ובסידור החדש שיצא לאור על ידם) שהכהנים יסיימו ה"יהי רצון" וה"רבש"ע" ביחד עם הש"ץ, כדי שהקהל יענו אמן על שתיהם.