בגליון האחרון דנתי בענין המדריגות, והבאתי מ"ש התוס' עירובין כב, ב סד"ה ואיזהו שיש לזה דין מחיצה הנדרסת שבעירובין שם פט, ב דלא הוה מחיצה לכו"ע.

שוב ראיתי כי רבינו הזקן מסתפק בקו"א סי' שנה ס"ק ג, אם מחיצה הנדרסת לא הוה מחיצה מה"ת או רק מדרבנן. ומביא גם את דברי התוס' הנ"ל.

מ"מ נלענ"ד, שזהו רק במחיצה ממש שהיא נדרסת, והיינו כלשון התוס' שם "שלא יהא עשוי כעין מדרגה דלא תהוי מחיצא נדרסת", ומיירי התם במדרון המתלקט עשרה טפחים בפחות מד' אמות. אמנם במדריגות ממש, הבאנו שם משוע"ר סי' שמה סכ"ב, שאנו דנים על כל מדריגה בפני עצמה, שאין בה גובה עשרה, ולא אמרינן בזה מתלקט מתוך ד' אמות.

וכיון דאתי לידן נימא בה מילתא:

בקו"א הנ"ל, בדפוס הראשון הגירסה היא: "ועיין גמרא ריש פרק ט' דעירובין ... בעירובין דף כ"ב ע"ב סוף ד"ה ואיזהו", ובדפוסים שלנו שינו והוסיפו וא"ו המחבר והדפיסו "ובעירובין דף כ"ב ע"ב סוף ד"ה ואיזהו", מחמת שהוקשה להם המשך סגנון הלשון.

אמנם לענ"ד נראה ברור שצ"ל כבדפוס הראשון, והיינו שמקשה על האמור בקו"א שם מעירובין פט, ב ומתרץ עפ"י התוס' שם כב, ב (שלא שייך ביניהם וא"ו המחבר, כפשוט).