שו"ע אדה"ז סי' י סע' ה: "אע"פ שהלכה שבעלת ה' כנפות או יותר חייבת, מ"מ טוב ליזהר לכתחלה שלא לעשות בשום בגד יותר מד' כנפות, מפני שיש חולקין ופוטרין אותו מן הציצית".

ויש לעיין מהו גדרן של החוטים הקשורים בקצות הטליתות שלנו (הנקראים "פעמונים"), האם חוטין אלו נחשבין ל(חלק מה)בגד עצמו, וא"כ אם הם מרובעים הוי הטלית בת ח' כנפות, או לא.

וע"ז כותב בסי' יא סע' יט: "אין מטלין בו [על הגדיל] ציצית משום שנאמר על כנפי בגדיהם, והגדיל אינו נחשב עיקר מן הבגד אלא הוא טפל ומשמש לבגד".

ובסעיף הבא, הוי הם כחלק מהבגד לענן שיעור הכנף: "כשמטילין ציצית בבגד עצמו אין צריך להרחיק משפת הבגד מלא קשר אגודל חוץ מן הגדיל אלא גם הגדיל נחשב בכלל השיעור, וכן לענין הרחקת ג' גודלין שאמרנו נחשב ג"כ הגדיל בכלל הבגד...".

אלא שבסעיף הבא, מגדיר הוא וכותב: "...מ"מ לכתחלה טוב למדוד מלא קשר אגודל בלא הגדיל . . ואם הגדיל רחב הרבה יחתוך מקצתו".

ועד"ז בסעיף הבא: "אם בשפת הבגד בולטין חוט שתי בלא ערב או ערב בלא שתי, יש להסתפק אם אלו החוטין נחשבין בכלל הבגד . . ואם משך החוטין הוא רחב הרבה יחתוך קצהו...".

כל הנ"ל, הוא בהטליתות שהיו בזמן אדה"ז, שהגדיל הי' בולט גם מתחת להכנף שבו שמו את הציצית (וכנ"ל סעיף כ). אבל בהטליתות של היום, שהגדיל מתחיל רק אחרי הכנף, יש לעיין בגדר ומספר הכנפות, מכיון שאם הם נחשבים כחלק מהבגד (עכ"פ להצריך חיתוך, וכנ"ל סעיף כא), הרי ישנו להטליתות שלנו ח' כנפות. ד' במקום הציצית, ועוד ד' קצות הגדיל.

וא"כ, אפשר שלכתחלה טוב לחתוך הגדיל - להוציא מסברת היש חולקין (שכנ"ל בסי' י סע' ה') שפוטרין בגד כזה מציצית. ויש להביא סמך לזה מספר 'ציצית הלכה למעשה' (ע' עא), די"א שבחב"ד נהגו לגזוז סביב כל הטלית, ע"כ. ואפשר שהמנהג מיוסד על הסברא הנ"ל.

והרי מעשה רב, שברוב השנים ראינו שאותן החוטין בטליתו של כ"ק אדמו"ר היו נחתכין. (ואין לומר שמכיון שקצה הבגד, אינו מצוייר בצורת פינה לכן אין לחייבו בציצית מטעם שהוא עגול, כיוון שהי' ליה לאדה"ז להביאו במקומו בסע' יט, ולפטור הבגד מציצית בכלל).