בגליון האחרון - תתמח (עמ' 73), כתב התמים מ"מ וולבובסקי בענין תקיעות דמעומד שתוקעין על סדר הברכות. והביא את לשון אדה"ז בשו"ע (הלכות ר"ה תקצב, ב) ששם מוסבר הטעם שקוראים לתקיעות שעל סדר הברכות דר"ה "תקיעות-מעומד", וז"ל: "תקיעות אלו נקראים תקיעות מעומד, לפי שאף השומעין צריכים לעמוד בעת שמיעת תקיעות הללו, משא"כ בתקיעות מיושב . . כמ"ש בסי' תקפה".

ושם בסימן תקפה כותב על תקיעות מיושב שלפני מוסף, וז"ל: "השומעין . . אע"פ שעדיין לא יצאו ידי חובתן אעפ"כ אינן צריכים לעמוד".

ושואל - מאחר ולשיטת אדמו"ר הזקן עיקר התקיעות הם התקיעות דמיושב, צריך להבין למה לשיטת אדה"ז צריכים השומעין לעמוד ב"תקיעות דמעומד".

והנה, רבנו הזקן הסביר זאת כבר בהלכות תפלה (סי' קכד, ז) וז"ל: "ולכן נקראו התקיעות שבחזרת הש"ץ בראש השנה תקיעות מעומד, לפי שכל העם עומדים בחזרת הש"ץ"*.

*) וכ"כ הרב יוסף יצחק חיטריק, והת' מנחם מענדל מרוזוב.