בלקו"ש (חלק ח"י חוקת עמ' 258) מביא קושיית הרא"ם, דהרי הסוכה הוא בדוגמא לעננים, והם היו מד' רוחות וא' מלמעלה וא' מלמטה, א"כ גם הסוכה היתה צריכה להעשות כן, ולמה נפסק בהלכה שמספיק ב' דפנות ושלישית אפי' טפח? ומתרץ שהזכר שאנו עושים הוא רק ל"ענני כבוד" אותם עננים שכל ענינם היה רק לשם כבוד, אבל כמה משאר העננים שימשו גם לצרכים של ישראל, ועל אותם עננים לא עושים הזכר, וכמבואר שם בשיחה באריכות.

ובהערה 53 כותב עפ"ז מתורץ ג"כ מה שהקשה בב"ח "למה ציוה יותר במצות סוכה .. יותר משאר חסדים" (כמו מן ובאר כו')- כי סוכה הוא זכר (לא לענין הספקת צרכים, כ"א) לענין של כבוד, ומציין ללקו"ש אמור תשמ"ט בסופו.

ולהעיר שעד"ז כותב בדרשות החתם סופר (ח"א נה, א) וז"ל: "בברכי יוסף הקשה מ"ש שעשו זכר לענני כבוד ולא למן ובאר, ולכאורה י"ל, מן ובאר היו צריכים לחיי נפשם שלא ימותו ברעב וצמא, משא"כ ענני כבוד שהיה רק לכבודם של ישראל, עושין לו זכר, ושלא תאמר גם ענני כבוד הי' צריך לחיי נפשם שלא יכם שרב ושמש ונחש שרף ועקרב, לזה נאמר הלא במלחמת סיחון יצאו מענני כבוד וישבו בסוכת עצמם ולא נזוקו, אם כן כל ארבעים שנה הי' אפשר בכך, ולא נצרכו ענני כבוד אלא לגדולה וכבוד לישראל", עכ"ל.

ועיין ג"כ בספר ראש דוד להחיד"א פר' אמור שהביא כמה תירוצים על קושית הב"ח הנ"ל, וא' התירוצים הוא דמן ובאר גם הערב רב נהנו מהם משא"כ הענן פלט את הערב רב, וזהו כבודם של ישראל דוקא, ומבואר הוא בספר נפש החיים (להרב חיים פלאג'י) מערכת סוכה ס"ד עיי"ש עוד.