E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ ויצא - ט' - יו"ד כסלו - תשע"ב
פשוטו של מקרא
"אחרי מות אברהם"
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

מצינו כמה פעמים שכשענין אחד נאמר בפסוק ונשנה ונאמר אח"כ עוד פעם, בין אם הוא אותו דבר ממש הנאמר כבר, ומאיזה טעם שיהי' נאמר עוד פעם, או שהוא דבר הדומה להדבר הנאמר כבר, ובפעם השני משנה הכתוב קצת אפילו ע"י גרעון איזה תיבה, עומד רש"י על זה לפרש טעם השינוי.

ולדוגמא, בפירש"י ד"ה את פני הפרכת "ולמעלה הוא אומר את פני פרכת הקודש" (ויקרא ד, יז), בפירש"י ד"ה ושרי מואב אתו "ולמעלה הוא אומר וכל[1] שרי מואב" (בלק כג, יז), בפירש"י ד"ה לעבור את פי ה' "כאן לא נאמר אלקי שנאמר בראשונה" (שם כד, יג).

ולפי זה צריך להבין: בפרשת תולדות ישנם שני פסוקים שמסופר בהם בנוגע להבארות שחפר אברהם וסתמום פלשתים, בפסוק הראשון כתיב "וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים וימלאום עפר" (כו, טו), ובפסוק השני כתיב "וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (שם, יח).

הרי יש כאן שני שינויים בין פסוק הראשון לפסוק השני, א) בפסוק הראשון כתיב "בארת" בלי הוספת תיבת "המים" כמו בפסוק השני, וב) בפסוק שני כתיב שלא נאמר בפסוק הראשון, ולמה לא עמד רש"י לפרש שינויים אלו, ועיקר השאלה הוא על השינוי השני, שאם נוגע לדעת מתי היתה סתימת הבארות (דהיינו אחרי מות אברהם) למה לא הודיע זה הפסוק בפסוק הראשון, ואם בפסוק הראשון לא נוגע לדעת זאת, למה צריך הפסוק להזכירו בפסוק השני.

וכאן השאלה היא עוד יותר מהדוגמאות שהובא מפירש"י לעיל, ששם היינו יכולים לתרץ שמה שלא נאמר "פרכת הקודש" או "כל שרי מואב" או את "פי ה' אלקי" היא מפני שכבר נזכר לשונות אלו והכתוב סמך על זה. וכן הוא דרך הכתוב שבפעם הראשון מאריך ובפעם השני מקצר, וכמו שמצינו בנידון דידן גופא, דבפסוק ראשון כתיב "אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו", ובפסוק שני כתיב רק "בימי אברהם אביו", ולא עמד רש"י על זה, אלא שהתירוץ פשוט, שבפעם הראשון האריך ובפעם השני קיצר, משא"כ להאריך בשני ולקצר בראשון צ"ב.

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.


1) צ"ע דבפרשת שמות כתיב "לך ואספת את זקני ישראל" (ג, טז), ואח"כ כתיב (שם ד, כט) "ויאספם את כל זקני בני ישראל", ולמה לא עמד רש"י על שינוי זה שם.

ובפרט לפי פירש"י בד"ה את זקני ישראל "היאך אפשר לו לאסוף זקנים של ס' רבוא".

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות