E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ ויצא - ט' - יו"ד כסלו - תשע"ב
אגרות קודש
היריון זלפה
הרב משה פרץ
מקסיקו סיטי, מקסיקו

כתוב בפר' ויצא (ל, י) "ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן".

ואיתא במדרש (ב"ר פע"א סימן ט): בכולם כתיב ותהר, וכאן ותלד, אלא בחורה היתה, ולא היתה ניכרת בעיבורה. וביאר ביפה תואר (על המדרש שם), וז"ל: פי' זה לפני שלשה חדשים להריונה, ולא ניכר העובר רק בשביל סילוק הוסת, והיא כיון שהיתה בחורה לא הוכר העובר ע"י זה, כי אולי בשביל בחורתה אין לה ווסת עתה, ויען דבראשית הריונה לא הוכר עיבורה, לכן לא כתיב גבה ותהר, אבל אחר שלשה חדשים בוודאי ניכר הריונה בשביל גידול הבטן. וע"ע מ"ש ע"ז רש"י ז"ל בחומש. ע"כ.

גם בפסיקתא זוטרתא (הנקרא מדרש לקח טוב) על הכתוב (שמות ב כב) ותלד בן ותקרא את שמו גרשם, איתא: ותלד בן. לא נאמר בה ותהר, זה כמו שאמרנו בבלהה [צ"ל בזלפה. הערות המו"ל שם], שלא נאמר בה ותהר, לפי שהיתה בחורה, ולא היתה נראית מעוברת, וכסבורין היו שכניה שלא נתעברה, ועד שילדה לא הוכר עוברה, לכך נאמר ותלד. ע"כ [ולכאורה לדברי היפה תואר מה ענין שכניה אצל וסתה. וי"ל דבד"כ יודעות שכנותיה שלא לבשה בגדי נדותה. אלא שעדיין יש להקשות ע"ד היפ"ת ממ"ש בפסיקתא דעד שילדה לא ניכר הריונה]. ודברי הפסיקתא הובאו בחזקוני (שמות ב, כב).

ובאגרות קודש לכ"ק אדמו"ר (חלק טו אגרת ה'שפו) כתב, וז"ל: בקושיתו במאמר רז"ל (ב"ר פע"א) דלא נאמר ותהר בזלפה מפני שבחורה היתה, והרי גם בהולדת פנחס (וארא ו, כה) ל"נ ותהר. ואינו מובן מנ"ל דאם פנחס לא היתה בחורה. וראה חזקוני לשמות ב, כב. ולכאורה קשה משמות (ו, כ) דל"ק ותהר והיא הייתה בת קכה בלידת מרים. אבל קושיא מעיקרא ליכא דבב"ר דייק מהשינוי וכאומרו: בכולן נאמר הריון חוץ. ודרשת החזקוני עכצ"ל דאסמכתא בעלמא היא. ע"כ. ודוחק.

וי"ל דבפרשת וארא אינו סיפור דברים אלא סדר תולדות, ולכן לא שייך שם סיפור ההריון, והרי גבי משה בפרשת שמות (ב ב) כתיב ותהר, ואילו בפרשת וארא כתיב ותלד לו את אהרן ואת משה, והיינו משום דהוא רק סדר התולדות, ולא שייך שם סיפור ההריון.

והנה כתוב בפרשת וישב (לח, ה): ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה. ובער ואונן שקדמו לו, כתיב ותהר. הרי שלא היתה בחורה. וא"כ קשה אמאי לא כתיב ותהר גם גבי שלה. ויש לדחות דמאי דכתיב "ותסף" היינו שגם יספה להרות כמו גבי בניה הקודמים, ולכן לא היה צורך לכתוב שוב "ותהר".

וע"עבס' הזכרון אעלה בתמר (עמ' שפד).

אגרות קודש
תיקון טעות באג"ק
הרב מנחם מענדל רייצעס
קריית גת, אה"ק

באגרות קודש ח"ל ע' רכט: "נבהלתי לכתבו ע"ד תפלין דר"ת לאחרי החתונה – שהרי האידנא חסידי חב"ד קבעוה חובה". עכ"ל.

ובהשקפה ראשונה, התיבות "לאחרי החתונה" הם חסרי פשר.

אמנם באמת נראה פשוט שיש כאן טעות הדפוס, והתיבות "לאחרי החתונה" צריכות להיות לאחרי התיבות "חסידי חב"ד". דהיינו, שצריך להיות כך:

"נבהלתי לכתבו ע"ד תפילין דר"ת – שהרי האידנא חסידי חב"ד לאחרי החתונה קבעוה חובה".

וכנראה הכוונה, שהנמען (שהיה אז לאחר נישואיו, כפי שנראה מתוכן המכתב. עיי"ש) לא הקפיד על הנחת תפילין דר"ת, וע"ז כותב לו כ"ק אדמו"ר שאף שלפני החתונה לא כולם מניחים תפילין דר"ת (היה זה לפני השיחה הידועה בפורים תשל"ו שבה נתחדש שיש להניחן כבר מגיל בר מצוה וכו'), הרי "לאחרי החתונה קבעוה חובה".

ואכן, בע' 24 שם נדפס כתי"ק של מענה זה – ושם נראה להדיא שכן הוא ("חסידי חב"ד לאחר החתונה קבעוה חובה"). ולא באתי אלא להעיר ולתקן.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות