E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ג' תמוז - ש"פ קרח - תשס"ב
הלכה ומנהג
מי שאינו רוצה להשאר עד בהמ"ז [גליון]
הרב משה אהרן צבי ווייס
שליח כ"ק אדמו"ר - שערמאן אוקס, קאליפורניא

בגליון האחרון - תתלט (עמ' 69), העיר הרב אי"ה סילבערבערג, האם מי שאינו רוצה להשאר עד סוף סעודת חתונה, ורוצה לברך בהמ"ז ביחידות ללא שבע ברכות, האם רשאי או לא. והביא משו"ת אג"מ1 וכן בס' 'פסקי תשובות' שהביא ראי' משו"ע אדה"ז סי' ריג סעי' ו, דאפשר לסועדים לקבוע יחד לפני תחילת הסעודה ע"ד שלא להצטרף להזימון. והרב הנ"ל דוחה כ"ז, דאין קשר בין דברי האג"מ דאפשר לכוון ע"ד שלא להצטרף, לבין דברי אדה"ז, ובכלל היתר זה דחוק הוא ביותר. וההיתר שמציע הרב הנ"ל, הוא לא להתחיל ולא2 לסיים האכילה עם האחרים, עכ"ד. ולקמן נדון על כ"ז.

והנה האג"מ שם נשאל ע"ז מאת הגה"צ ר' שלום יחזקאל שרגא רובין - הלברשטאם זצ"ל מצ'עשנוב, המכונה 'שר-השואל' מפני ריבוי שאלותיו בכל ספרי השו"ת. הגאון הנ"ל הכין קונטרס שלם בענין זה, ושלחו לקבלת ברכה מגדולי הפוסקים3, וכן שלחו כנראה לכ"ק אדמו"ר, שגם כיבדו בתשובה שלימה.

כ"ק אדמו"ר הגיע לאותה מסקנא (נדפס בכ"מ - אג"ק חי"ד עמ' רטו ואילך, לקו"ש חי"ד עמ' 305, 'תשובות וביאורים' סי' רמה עמ' תמב), והביא כמעט אותם ראיות של בעל האג"מ, בהסתמך עמ"ש מרן בשו"ע או"ח סי' קצג - דיני זימון - סוס"א וס"ג (שמציין הרב הנ"ל). וכן כותב, דמחשבת המסובים מקודם הסעודה - דבאם תתארך הסעודה יברך בלא ז"ב, הרי"ז שלילת קביעתו לשמחת חו"כ4 ואז לא חל ענין ז"ב מעיקרא. והוא כסברת אדה"ז שמביא ה'פסקי הלכות', אף שכ"ק אדמו"ר אינו מציינו.

וכסברת כ"ק אדמו"ר והאג"מ, דאין צריך להמתין עד סוף הסעודה (אף דלכתחילה ודאי רצוי להמתין5), ס"ל הרבה פוסקים אחרונים, וכדלקמן.

דהנה בחיוב שבע ברכות בסעודת חו"כ, יש לחקור אם החיוב חל על כל או"א מהמסובין בהסעודה, או שחל רק על כלל הציבור. וגם יש לחקור, האם המחייב בז"ב הוא מצוות שמחת חו"כ6, או שברהמ"ז של הסעודה היא המחייבת, כמו 'רצה' בשבת או 'יעלה ויבא' בר"ח וכדו'7.

דלדעת הפוסקים8 שאפשר לעזוב קודם אמירת הז"ב, היינו שס"ל דחיוב ז' ברכות אינו חלק מברהמ"ז אלא חובת הציבור, ומסבירים האג"מ וכ"ק אדמו"ר, דכל זמן שלא התכוון לקבוע עצמו עם הציבור, מועילה כוונתו לא לחייבו להשאר לז"ב.

והפוסקים דס"ל דאין לעזוב9, היינו שסוברים דחיוב ז"ב הוא על כל אחד ואחד, ואולי גם חלק מברהמ"ז עצמה. וכל הנהנה מסעודת חתן חייב בז"ב. ומביאים ראי' ע"ז מדברי הטור (או"ח סי' קצה) בשם הרא"ש, דבני חבורה שנתחלקו לחבורות, אפי' אם אכלו בבתים שאינם פתוחים למקום שהחתן אוכל שם, כולם מברכים ברכת חתנים, כיון שאוכלים מסעודה שהתקינו לחופה10. ויש בכל הנ"ל אריכות גדולה בהפוסקים, וקיצרתי.

ומה שהק' הרב הנ"ל על דברי האג"מ (וקושייתו היא גם על דברי כ"ק אדמו"ר וכנ"ל), לא הבנתי, דאטו האג"מ וכ"ק אדמו"ר מדמים חיוב ז"ב לחיוב זימון, כדי שנאמר שכל פרטי הדינים של זימון חלים על חיוב ז"ב?! אלא הדמיון של האג"מ ושל כ"ק אדמו"ר הוא לקביעות, דכמו שמועילה דעתו וכוונתו לענין זימון, כמו"כ מועילה דעתו לענין סעודת חו"כ, דאם מלכתחילה קבע עצמו ע"ד שלא להצטרף - מועילה כוונתו בזה. וע"ז שפיר מביא בעל ה'פסקי הלכות' ראי' מדברי שו"ע אדה"ז בסי' ריג, ששם בפירוש אינו מיירי לענין זימון אלא אפי' לברכה ראשונה - וזה ברור.

וראי' לזה מדברי כ"ק אדמו"ר שם, שמביא שלש ראיות להיתר, וזלה"ק: "ב) שם סוס"ג אף אם לא הי' טעם זה מספיק מ"מ בכבר נהגו כך, הוי כאילו לא קבעו עצמן ביחד - (כל זה הוא לשון הרמ"א סי' קצ"ג שם - מ.א.צ.וו. - ומוסיף כ"ק אדמו"ר) - וראה שו"ע יו"ד ספ"ח ס"ב". עכלה"ק. וטרחתי להבין הראי' משו"ע יו"ד ספ"ח, ששם מיירי בשני אנשים אחד אוכל בשר ואחד אוכל חלב, אם רשאים לשבת על שלחן אחד, שבשו"ע כותב דמותר ע"י היכר. ולכאורה י"ל דכוונת כ"ק אדמו"ר היא, דסיבת ההיתר לשבת יחד על שלחן אחד זה בבשר וזה בחלב, הוא מצד כוונתם מלכתחילה שאין מצטרפים יחד. - והראי' מדין זימון הוא רק לענין זה דכוונתו מועלת.

ואדרבה, עצת הרב הנ"ל שלא להתחיל ולא לגמור האכילה עם האחרים האוכלים על שולחנו, היא דחוקה, כי להשיטה (דכ"ק אדמו"ר מביא ומצדד כמוהו11, וזלה"ק: "דחיוב ז"ב תלוי באם האכילה היא גם לשמחת חו"כ" עכלה"ק) - דחיוב ז"ב הוא על כל יחיד ויחיד הנהנה מסעודת חו"כ, או שזה חלק מברהמ"ז, לא יועיל מתי התחיל או גמר לאכול, כל שאכל אפי' פורתא מסעודת חתן הוא מתחייב בז"ב, ואין לזה שום דמיון לחיוב זימון, אלא לקביעתו בשמחת חו"כ, וכדברי כ"ק אדמו"ר, כנ"ל בארוכה.


1) וכן הוא לו גם בשו"ת אבהע"ז ח"א סי' פו, וז"ל: "כי ברכות נישואין מעולם לא נתקנו דוקא על חו"כ, אלא על כל המסובין בעת הסעודה והנמצאים בשעת הנישואין".

2) לכאו' קשה, דלדעת הפוסקים אפי' תנאי אחד - או לא להתחיל עם האחרים; או שלא לגמור עם האחרים, ג"כ מועיל לפטרו מזימון, ראה משנ"ב סי' קצג סקי"ט, 'פסקי תשובות' שם הערה 32.

3) וז"ל בשו"ת 'חשב האפוד' ח"ג סי' ט : "בעיקר הדבר כבר אמרתי דעתי בירושלים כאשר ראיתי קונטרסו אצל הגאון מטשעבין ז"ל וכו'", ע"כ. ולימים נדפס אותו קונטרס מאת הרה"ג הנ"ל בקובץ 'תרשיש' גליון א' ע' ה' והלאה, בתוספת כל הראיות לכאן ולכאן באריכות גדולה.

4) בס' 'נישואין כהלכתם' פי"ד סעי' מו הערה 84, מביא תשובת כ"ק אדמו"ר ומסבירה, וז"ל: ובמכתבו של האדמו"ר מליובאוויטש נדפס בקובץ יגד"ת, מיישב המנהג שהמשתתפים בסעודת נישואין שאינם רוצים להמתין עד שיברכו ברהמ"ז בשלחן הראשי, מברכים לעצמם ברהמ"ז ללא ברכות נישואין, ואחד מנימוקיו הוא, שהואיל ונהגו כך הוי כאילו לא קבעו עצמם יחד, ע"ש.

5) וכמו שמפורש באג"מ ועוד, אלא שכאמור, דההיתר הוא דאם מתנה בעת שנוטל ידיו שלא להצטרף מועיל ולא נתחייב בז"ב.

6) בספרי המלקטים מביאים אמרת הגר"ח מבריסק, דמ"ש "שמח תשמח רעים האהובים . . משמח חתן וכלה", שע"י שמיעת הז' ברכות בסעודה מקיימים מצוות שמחת חתן וכלה, ע"כ. וכמה פוסקים כותבים דהסיבה לא לעזוב הסעודה קודם ברהמ"ז, היא כדי לא להפריע בשמחתם.

7) בס' 'נטעי גבריאל' נישואין ח"ב פמ"ד הערה 1, מביא החקירה, דהשאלה היא על מי החיוב באמירת ז"ב, האם על החתן או על העם הנאספים שבאים לשמח בשמחתן של החו"כ, ומביא מחבל ראשונים, ע"ש. ובפנים הסברנו החקירה עפ"י ס' 'ברכת דוד' להר' דוד אברהם מנדלבוים (ב"ב תשנ"ט).

8) מצויין בספר 'נטעי גבריאל' שם, 'נישואין כהלכתם' פי"ד סעי' מו, שו"ת מהר"י שטייף סי' ז, דמביא ראי' משו"ע סי' קצג, שו"ת מנח"י ח"ב סי' מג, 'ציץ אליעזר' חי"א סי' פד , דיש לראות שישאר שם מנין עשרה כדי שיאמרו הז"ב, אך אי"ז חיוב על כל או"א. וראה גם ס' 'שובע שמחות' פ"א סעי' כד.

9) שו"ת 'דעת סופר' סי' כו, 'חשב האפוד' ח"א סי' ט בשם גאון א', ועוד.

10) ובקונטרס 'זכרון ישעיה' עמ' מג, מביא תשובת הגר"ש וואזנער שליט"א, שכ' שלא ראה בכל הראיות שהביאו המחמירים לא לצאת, שום ראי' מכרעת. דמה שמביאים ראי' מהטור והרא"ש דבני החופה שנתחלקו דכולם מצטרפים, היינו דהלכה שכולם נחשבו כבני סעודת חופה, ואם יבא הזמן לברך ברהמ"ז ויהיו עשרה חל עליהם חיוב הברכה, וגם יכולים לברך. אבל שיהי' חיוב על היחיד מלהסתלק באמצע סעודה, בפרט אם אינו מבטל בזה מצות אמירת הברכות, אין ראי' משם. ע"כ.

11) וכן מפורש בשו"ת אג"מ אבה"ע דלעיל הערה 1.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות