E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ ויצא - ט-יו"ד כסלו - תשס"ו
גאולה ומשיח
כהן גדול לע"ל בתחיית המתים
הרב אברהם יצחק ברוך גערליצקי
ר"מ בישיבה

*

מי יהי' הכהן גדול

בשיחות קודש הוזכר הרבה פעמים דלע"ל נזכה לראות אהרן כהן גדול מדליק הנרות בביהמ"ק השלישי (ראה שיחת ז' אדר תשמ"ח סעי' י"ג, ז"ך כסלו תנש"א סעי' ז', ש"פ מקץ שבת חנוכה תנש"א סעי' יא ועוד בכ"מ), וי"ל שזהו כמבואר בספרי (במדבר פיסקא צב ד"ה אספה לי) בנוגע להפסוק דאיירי גם אודות אהרן כהן גדול (שמות כח,מא) "והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אותם ומלאת את ידם וקדשת אותם וכהנו לי", "שבכל מקום שנאמר לי הרי זה קיים לעולם ולעולמי עולמים, בכהנים הוא אומר וכהנו לי (שם) .. הא בכל מקום שנאמר לי הרי זה קיים לעולם ולעולמי עולמים", ועד"ז איתא בילקוט שמעוני (פרשת יתרו רמז ד"ש) "בכל מקום שנאמר לי אינו זז לא בעוה"ז ולא בעוה"ב בכהנים כתיב וכהנו לי" ועוד בכ"מ, וראה סנהדרין צ,ב: "אמר רבי יוחנן מניין לתחיית המתים מן התורה - שנאמר (במדבר יח,כח) ונתתם ממנו [את] תרומת ה' לאהרן הכהן, וכי אהרן לעולם קיים? והלא לא נכנס לארץ ישראל, שנותנין לו תרומה. אלא, מלמד שעתיד לחיות, וישראל נותנין לו תרומה - מכאן לתחיית המתים מן התורה", וראה יומא ה,ב: "אהרן ומשה עמהם", ובתו"כ פ' צו פי"ח: רבי יהודא אומר יכול יהו אהרן ובניו צריכים לשמן המשחה לע"ל ת"ל זאת משחת אהרן וכו', ובקרבן אהרן שם פי' דקאי על לע"ל בתחיית המתים שאהרן לא יצטרך משיחה מחדש, וכבר ידוע דתחיית המתים לצדיקים יהי' מיד.

אמנם בנבואת יחזקאל כתיב (מג,יח-יט): "ויאמר אלי בן אדם כה אמר ה"א אלה חוקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם. ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרובים אלי נאום ה"א לשרתני פר בן בקר לחטאת" וכתב הרד"ק שם: ונתת - ליחזקאל אומר שהוא כהן ואמר שהוא יתן הקרבן לכהנים להקריבו והוא יזרוק הדם ויכפר על המזבח, כי לעתיד יהיה הוא כהן גדול ואע"פ שיהיה אהרן שם, או יהיה הוא משנה לו, וגם זה הפסוק יורה על תחיית המתים לעתיד וכו' עכ"ל, וכן כתב הרשב"ץ בס' מגן אבות ח"ג (פז,ב) וז"ל: והא-ל ית' אמר ליחזקאל כשהראה לו המזבח שעתיד המלך המשיח לבנות,אמר שם ונתת אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק פר בן בקר לחטאת וגמר הפרשה כולה, הנה הבטיחו דהוא יהי' כהן גדול לימות המשיח וזה מורה על תחיית המתים וזה לא הי' בבית שני, כי יחזקאל לא עלה מבבל כי אומרים בקבלה כי קברו הוא בבבל, ועוד כי סדר הקרבנות שעשו עולי בבל אינו דינו כסדר הנזכר בזו הפרשה, על כן יראה כי זה יהי' לעתיד לימות המשיח, ואז יהי' שם יחזקאל וכו' עכ"ל, ובס' לב חיים סי' ל"ב להגר"ח פאלאג'י זצ"ל (ד"ה גם) כתב דבזמן בנין בית שלישי יהי' יחזקאל קיים בתחיית המתים והוא יהי' כהן גדול עם אהרן הכהן, דגם אהרן יקום באותו פרק בתחיית המתים עיי"ש, ומדבריהם יוצא חידוש גדול דלע"ל יהי' גם יחזקאל בן בוזי כהן גדול.

שני כהנים גדולים ביחד?

ולכאורה יפלא דהרי הדין הוא דאין ממנין שני כה"ג כאחד (תו"כ פ' צו פ"ג: "אין מושחים שני כהנים גדולים כאחד", וכן הוא בירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב, רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ד הט"ו) ואיך שייך לומר דלע"ל יהיו שניהם כה"ג?

ויש מקום לבאר בזה ע"פ מ"ש בלקוטי שיחות חל"א פ' תצוה א' הערה 47 -דאיירי שם אודות מ"ש הרמב"ם בסוף הל' כלי המקדש שהיו שמונה וחמשה איש נושא אפוד בד שהיו חוגרים אותו בני הנביאים להודיע כי הגיע זה למעלת כהן גדול שמדבר ע"פ האפוד והחושן ברוה"ק- וז"ל: ע"פ כהנ"ל יש לתרץ הקושיא (בפנימיות הענינים עכ"פ) בזה דאין ממנין שני כה"ג כאחת, שאיתא הטעם ע"ז (ירושלמי יומא פ"א ה"א, וראה בבלי יומא יב, סע"ב) מפני איבה, ועפ"ז, מכיון שבני הנביאים חוגרים אפוד בד להודיע שהגיע למעלת כה"ג - הרי גם בפ"ה כהנים חגורים אפוד בד יש בזה משום סרך (עכ"פ) איבה? -ומתרץ- כי החשש איבה שייך רק בדרגת כה"ג שאין אצלו כל התנאים הדרושים לנביאים, משא"כ בנביאים שהגיעו לזה ע"י הכנה רבה ועבודה גדולה וכו', לא שייך אצלם אפילו סרך איבה (בדוגמת ימות המשיח שלא תהי' קנאה ותחרות - ראה רמב"ם סוף הל' מלכים) עכ"ל.

ולפי"ז הרי אפשר לומר דלע"ל שלא יהי' קנאה ותחרות כלל, וליכא חשש איבה, לכן שייך שיהיו ב' כהנים גדולים ביחד אהרן ויחזקאל, ובפרט אצל אהרן ויחזקאל שהיו נביאים גדולים, כדאיתא במכילתא ר"פ בא שכשם שהיה משה כלל לדברות כך היה אהרן כלל לדברות, ומפני מה לא נדבר עמו מפני כבודו של משה עיי"ש, וגם ביחזקאל מצינו בדברים רבה (פ"ז סי' ח') שנקרא "גדול בנביאים" הרי ודאי דאצלם לא שייך הטעם דאיבה, אלא שכל זה הוא חידוש גדול.

לע"ל האם יהיו כה"ג מותרים ליכנס לקה"ק בכל עת?

והנה בנוגע לאהרן הכהן מצינו במד"ר (אחרי פכ"א,ז, שמו"ר פלח,ח, מדרש תהילים מזמור י'): "אמר הקב"ה למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם, אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה" היינו שאהרן הי' יכול ליכנס לקה"ק בכל שעה שרוצה לא רק ביוהכ"פ, ובהעמק דבר ויקרא (טז,ב) על הפסוק דבר אל אהרן אחיך ביאר: "שכבר נדרש בת"כ דה"ה בניו וכהנים הדיוטים באזהרה זו, וא"כ למאי כתיב אל אהרן ולא כתיב בפירוש אל אהרן ובניו. אלא ע"כ נאמרה פ' זו ביחוד לאהרן וכדאי' במד"ר בפ' זו, דאהרן היה רשאי ליכנס בכל יום אל הקודש רק שיהא בהכנה זו. שהרי לא נזכר יוה"כ בכל הענין עד אח"כ. משא"כ בניו לא הותרו אלא ביוה"כ", וראה גם בס' קול אליהו (אות פ"ג) דביאר דרק שאר כהנים גדולים אסורים בקה"ק אלא ביוהכ"פ, אבל אהרן הי' מותר ליכנס בכל שעה ושעה, ועפ"ז מבאר את סדר הכתובים שבפרשה, כולל הפסוק "ובא אהרן אל אוהל מועד וגו'" שעליו אמרו בגמ' (יומא לב,א) "כל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה .. גמירי חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כה"ג ומקדש בו ביום, ואי אמרת כסדרן כתיבי, לא משכחת לה אלא שלש טבילות וששה קידושין" - ומבאר שהסדר שבכתוב הוא סדר דעבודת אהרן שבשאר ימות השנה עיי"ש עוד בארוכה, וראה בזה גם שו"ת בית יצחק יו"ד ח"א סי' ק"ל אות ח' ורש"ש יומא ב,ב, ועוד.

ולפי מה שכתבו כנ"ל דלע"ל יהיו הן אהרן והן יחזקאל כהנים גדולים, יוצא שרק אהרן בלבד יוכל ליכנס לקה"ק בכל שעה כיון שהיתר זה הי' אליו בלבד ולא לכהן גדול אחר.

אמנם י"ל דזה אינו, דהנה בס' 'משך חכמה' (פ' אחרי שם) וכן בס' 'הדרש והעיון' (ויקרא מאמר קנ"ח) ביארו הטעם דאהרן הי' יכול ליכנס בכל עת שירצה, ע"פ מ"ש הספורנו (ויקרא כד,ג) עה"פ יערוך אותו אהרן וז"ל: אף על פי שהיתה הדלקת הנרות וכן קטרת התמיד כשרה בכהן הדיוט לדורות כפי מה שקבלו ז"ל, מכל מקום נאמר בשניהם אהרן כי אמנם כל ימי המדבר היה ענין המשכן בכל יום כענינו לדורות ביום הכפורים שנאמר בו כי בענן אראה על הכפרת, וזה כי בכל ימי המדבר נאמר כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו וכו', ולכן היה מן הראוי שיהיו מעשה הקטרת והדלקת הנרות בו הנעשים בפנים נעשים על ידי כהן גדול כמו שנעשים לדורות ביום הכפורים עכ"ל, ועפ"ז מבארים הטעם דאהרן הי' יכול ליכנס לקה"ק בכל יום, כיון שבמשכן הי' כל השנה כמו ביוהכ"פ שהי' ענן ה' על המשכן, וכשם שכה"ג מותר ליכנס ביוהכ"פ, כן הי' אהרן רשאי ליכנס אל הקודש בכל יום, משא"כ הכה"ג הבאים אחריו אחר שכלו ימי המדבר שאז לא היו עוד שאר הימים בבחי' יוהכ"פ לכן לא היו יכולים ליכנס לקה"ק בכל יום כי אם ביוהכ"פ, ומסיק שם במשך חכמה דלפי"ז יוצא דגם אלעזר אחרי מות אהרן הי' לו רשות ליכנס כשהיו עדיין במדבר עיי"ש.

והנה בספורנו שם עה"פ ובהעלות הענן (מ,לו) כתב: "וכל כך היתה שריית השכינה קבע במשכן שלא היה מסתלק כלל משם עד שהיו ישראל צריכים לנסוע. וזה לא היה בשילה ולא בבית ראשון ולא בבית שני. אבל יותר מזה יהיה בבית שלישי יוב"ב, כאמרו ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" הרי לפי ביאור זה יוצא דלע"ל ודאי יהי' ההיתר לכל כה"ג ליכנס בכל עת כסדר הזה כיון דאז יהי' עוד יותר כל יום בבחי' יוהכ"פ מצד השראת השכינה.

פרישת כה"ג ובגדי לבן בכל השנה

ויש להוסיף בזה עוד, דהנה בס' חי' הגרמ"ז (להגר"מ זעמבא הי"ד) סי' י"ג נסתפק בהא דכהן גדול צריך פרישה קודם יוהכ"פ האם הוא מפני קדושת המקום שצריך ליכנס לפני לפני, או שהוא מפני קדושת היום, וכתב דנפק"מ לגבי כניסת אהרן בשאר ימות השנה, שאם הפרישה היא מפני קדושת המקום נמצא דאף בשאר ימות השנה כן, אבל אם הוא מחמת קדושת היום לא צריך בשאר ימות השנה עיי"ש, וראה גם ב'אוצר הספרי' להגרמ"ז ע' ע"ט.

ועי' גם לקו"ש חכ"ב ע' 94 דמבואר שם לגבי "בגדי לבן" שלובש הכהן כשנכנס בפנים, דלדעת רש"י ה"ז מחמת קדושת המקום ולדעת הרמב"ם הרי זה מחמת קדושת היום עיי"ש, וי"ל גם בזה -כמו שכתב הגרמ"ז- דנפק"מ להלכה אם אהרן הי' צריך ללבוש בגדי לבן בכניסתו לקה"ק בשאר ימות השנה.

וי"ל שכל חילוק זה של הגרמ"ז לגבי שאר ימות השנה הוא אי נימא שזהו היתר מיוחד מצד אהרן עצמו וכדסב"ל לההעמק דבר וכו' הנ"ל, דבמילא י"ל דאם החיוב הוא מחמת קדושת היום, הנה בשאר ימות השנה אי"צ לזה.

אבל אי נימא כהמשך חכמה וכו' שהטעם בזה הוא כהספורנו, משום שבמשכן הי' כל יום בבחי' יוהכ"פ וכפי שנת', הרי נמצא בנוגע ללע"ל שבכל אופן צריך לומר שבכל ימות השנה יהי' צריך פרישה ובגדי לבן, כיון שכל יום יהי' בבחי' יוהכ"פ.

ואם כנים הדברים יוצא נפק"מ להלכה לפי הטעמים הנ"ל בנוגע ללע"ל, באהרן כהן גדול וכו' אם ירצה ליכנס לקה"ק בשאר ימות השנה אם יצטרך פרישה ובגדי לבן, וראה עוד בענין זה בס' 'בצל החכמה' ע' 320 והלאה (ביחידות להרבנים ראשיים באה"ק או"ל ב' ז"ך אדר שני תשמ"ו) ושיחת ש"פ תזו"מ תשמ"ז.

וראה בס' התוועדויות תשמ"ח (כרך ד' ע' 248, שיחת ש"פ שופטים סעי' י') שאיחל הרבי וזלה"ק: וכן תהי' לנו שתומ"י ממש בעיצומו של יום הש"ק זה באים לארצנו הקדושה, לירושלים עיה"ק, לביהמ"ק, ועד - לקודש הקדשים, ולאלו התמהים ושואלים היתכן לומר שכל ישראל נכנסים לקודש הקדשים בה בשעה שמפורש בקרא "בזאת יבוא אהרן אל הקודש וגו'" ביוהכ"פ דוקא, ובקרבנות מיוחדים - מצינו מקור לדבר בנגלה דתורה: לכמה דעות הי' אהרן הכהן יכול להכנס לקודש הקדשים בכל עת שירצה (ומציין למדרש הנ"ל) ומכיון שלע"ל יהיו כל ישראל בדרגת כהונה גדולה ("ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" "כהנים גדולים" (בעה"ט עה"פ)) דאהרן, הרי מובן וגם פשוט שמקומו של כאו"א מישראל הוא - בקה"ק, שכן כשיכול להכנס לקה"ק, איך יתכן שיהי' במקום אחר עכלה"ק וכן הוא בשיחת פ' תזו"מ תנש"א בסופו ועוד.


*) לעילוי נשמת אמי מורתי האשה החשובה מרת חנה עטקא בת ר' נטע זאב ע"ה, נפטרה ביום ה' י"ז כסלו תשס"א. ת.נ.צ.ב.ה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות