E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ר"ח כסלו ש"פ תולדות - תשס"ז
חסידות
גדרו של א"ק - גדר של "נפש נושא כחות"*
הרב מנחם מענדל וואלף
'כולל מנחם' שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר

מבואר בד"ה החודש (תרס"ו) בביאור הראשון שאצילות נקרא גילוי ההעלם וגם יש מאין, שלגבי א"ק אצילות נקרא עדיין גילוי ההעלם, ורק לגבי אור א"ס שלמעלה מהקו נקרא אצילות יש מאין.

ומבואר בהמאמר שא"ק "נקרא א"ס בהשאלה, לפי שהוא למעלה מעלה מבחי' הכלים דאצילות". וממשיך בהמאמר לבאר הגדר של המציאות דא"ק "וכידוע דא"ק נקרא אור כללי שכולל כל ההשתלשלות מרכ"ד עד סוכ"ד בבחי' השוואה ממש, והיינו שאינם שם בבחי' התחלקות ולא בבחי' מציאות ניכרת כלל כו'".

ולכאורה הגדרה זו צ"ב, דמצד אחד אומר שא"ק "נקרא א"ס בהשאלה", ומצד שני אומר שהוא בבחי' "אור כללי, שכולל כל ההשתלשלות", והיינו שהוא בבחי' מציאות?

ומבואר בדא"ח, שמה שמתחדש בא"ק הוא "כלים": והיינו שהתחלת ענין המציאות הוא בא"ק, אבל אי"ז מציאות ממש, רק נקודת ענין המציאות.

אבל צלה"ב: מה הפשט בזה שאומרים שא"ק הוא התחלת ענין המציאות ובכל זאת אינו מציאות קיימת? הרי, אם הוא התחלת ענין המציאות, הרי קיימת כאן מציאות? ומהו הפשט בזה שאומרים שמציאות אין כאן, אבל נקודת ענין המציאות התחיל כאן[1]?

ונקודת הביאור בזה: שאופן המציאות בא"ק הוא ע"ד "נפש נושא כחות", שאין כאן עשר כחות נפרדים, כ"א נפש שנושאת בעצמה ה"היולי" לעשרה כחות אלו:

ויובן זה בהקדים משל מכח הזריקה: דהנה כשהאבן נמצאת בהיד, לפני זריקתה לאחד הכיוונים, מהו יחס האבן להכיוונים שאליהם האבן יכולה להגיע?

מצד אחד האבן לא מוגדרת באף אחד מהכיוונים, וכמו שהאבן יכולה להגיע לכיוון מזרח כמו"כ היא יכולה להגיע לכיוון מערב. ומצד זה מובן שאין להאבן הששה קצוות כמו שהם מחולקים, שאז הרי כל כיוון סותר להשני (או שנמצאים במזרח, או במערב). כ"א אופן הימצאות הקצוות בהאבן, היא באופן שלכל הקצוות יש אותה שייכות להאבן.

אמנם מצד שני, א"א לומר שהאבן "מופשט" מלהגיע לקצוות, וכאילו נאמר שהאבן היא למעלה משייכות לקצוות, שהרי מדובר על אבן שעומדת להיזרק לאחת מן הקצוות הללו, ובפירוש יש לו שייכות אליהם.

ושוב א"א לומר, ששייכות האבן היא באופן שהקצוות נמצאים[2] בה בדקות עכ"פ, ולכן שייך שיהי' לה את אותה שייכות לכל קצה [מכיון שכשהקצוות נמצאים בדקות - לא מורגשת ההתחלקות שלהם], שהרי מובן שאין קצוות בתוך האבן. יש כאן רק "אבן" בלא שום מציאות אחרת בהאבן, שהרי האבן נמצאת במקומה - ושם אין שום מציאות רק האבן בעצמה.

ומצד שני א"א לומר שמקום האבן הוא כמו שהוא לעצמו ממש, שהרי האבן הולכת להזרק ובודאי יש לה שייכות לקצוות.

ומציאות כזו נקראת היולי: פי' שיש כאן אפשרות למציאות (מוגדרת לפי הקצוות), ואפשרות זו נמצאת במקום האבן, ומצד אפשרות זו אין כאן ששה קצוות, יש כאן רק האבן. ועד"ז בנוגע להנפש, שאפשרות זו נמצאת במקום הנפש, ולכן דרגא זו נקראת נפש נושא[3] כחות, שהנפש במקומה נושאת בעצמה האפשרות והיולי לכחות, ומצד אפשרות זו אין כאן עשרה כחות, יש כאן רק נפש.

ומכ"ז יובן לגבי מדריגת א"ק:

זוהי אותה ההבנה שבנפש נושא כחות - הנפש נשארת יחידה אע"פ שהיא נושאת עשר כחות. עד"ז לגבי מדריגת א"ק, אע"פ שמדריגה זו היא בפירוש ההתחלה למציאות העולמות, מ"מ במדריגה זו עדיין הכל נשאר "פשוט" מלהיות מוגדר בציור שבאים ממנו, ולכן א"ק הוא "לא בבחי' התחלקות, ומציאות ניכרת", מכיון שאופן הימצאותם הוא בבחי' היולי. כנ"ל.


*) ע"פ שיעוריו של הרה"ח ר' יואל הכהן כהן שליט"א.

1) ובאמת ביאור זה בחידושו של א"ק מצאנו ג"כ בחידושו של עולם הבריאה, שהרי מבואר בדא"ח שא"ק הוא בריאה דכללות, וא"כ הבנת ענין עולם הבריאה (הפרטי) הוה כהבנת ענין עולם הבריאה הכללי:

דהרי בעולם הבריאה מצאנו אותה הגדרה: בעולם הבריאה מתחיל נקודת מציאות היש, אמנם אין כאן ציור היש, שהרי הציור מתחיל בעולם היצירה, מ"מ נקודת ענין ה"יש" נמצא כאן והוא נקרא חומר פשוט.

ומבואר בזה: שחומר הוא מציאות בזה שאח"ז יכול להצטייר ממנו הפרטים, אמנם הפרטים לא נמצאים בציורם בהחומר הפשוט, אבל בפירוש ממנו הם מצטיירים, והיינו שמקור הפרטים הוא מהחומר הפשוט.

וגם כאן צ"ב מהו הפשט בזה שאומרים שהחומר הפשוט הוא מקור להציורים שנמצאים ממנו אח"כ, ובכ"ז הרי הוא נקרא "פשוט" מציורים אלו?

וגם צ"ב דאם בא"ק כבר נתחדש נקודת ענין המציאות, איך אומרים שעולם הבריאה נברא באופן דיש מאין מאצילות, הרי לכאורה כבר נתחדש מציאות, ובריאת עולם הבריאה הי' צריך להיות באופן דגילוי ההעלם?

אה"נ שישנו חילוק בין נקודת ענין המציאות בעולם הבריאה לבין נקודת ענין המציאות בא"ק, והוא מה שמבואר בדא"ח שא"ק הוא התחלת נקודת ענין המציאות בכלל (והיינו מציאות אלוקי) ועולם הבריאה הוא התחלת נקודת מציאות ה"ישות", אבל הדבר עדיין דורש ביאור. ואכ"מ.

2) זוהי ההגדרה של כוחות הכלולים בנפש. שיש כאן מציאות כוחות, אמנם הם לא במציאות כזו שיהיו סותרים אחד להשני, אבל בדקותם הם נמצאים.

3) משא"כ כוחות הכלולים בנפש, זהו גדר בכוחות, שיש כאן כוחות, וכוחות אלו כלולים בנפש.

חסידות
הגדרת המוחין והמדות דנה"א בתניא פ"ג [גליון]
הרב פנחס קארף
משפיע בישיבה

בגליון הקודם (עמ' 64) מבאר הר' י.י.ק. בענין השכל ומדות דנה"ב, שמדות שייכים גם בענינים גשמיים משא"כ שכל אמיתי הוא רק בנה"א, ובזה מבאר למה בפ"ו מזכיר בתחילה המדות דנה"ב, ואח"כ השכל המולידן, ומקשר זה בביאור הנ"ל כי מדות שייכים גם בנה"ב משא"כ שכל.

אבל ביאור זה הוא תמוה, כי הביאור בפ"ו מבארים בפשטות, וכמו שאדה"ז בעצמו מזכיר בסוף דבריו, כי הנה"ב עיקרו מדות, ולכן מזכיר אצלו קודם המדות והשכל אצלו הוא רק בשביל המדות, והיינו שהשכל הוא רק לשמש המדות וכמו שהוא כותב בעצמו זה, וא"כ מה זה נוגע להביאור ששכל שייך רק בקדושה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות