E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ ויחי - חזק - תש"ע
גאולה ומשיח
3"אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" האם גם לעת"ל?
הרב אברהם יצחק ברוך גערליצקי
ר"מ בישיבה
h

פלוגתת הרשב"ם ותוס' עם הר"ן בב"ב

בפרשתנו כתוב (מח,ה): "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" - וכתב ע"ז בס' 'משך חכמה' וז"ל: פירוש, שהשם הבטיח לו שיתן הארץ הזאת לזרעו אחוזת עולם, אולם אפרים ומנשה כעת היינו בזמן הזה יהיו כראובן ושמעון, אבל בבוא הגואל האחרון יהיו לאחדים כמו שפרשו רשב"ם ותוספות פרק יש נוחלין (ב"ב קכב,א) מקרא דכתיב שער יוסף אחד, וזה שאמר ועתה יטלו שני בניך שני חלקים עכ"ל, וכן כתב בס' 'יקרא דשכבי' (שאלוניקי - נדפס בשנת תל"ד) קט,א[1], היינו רק ועתה ולא לעת"ל.

אמנם מצינו בענין זה פלוגתא בראשונים, דבב"ב שם איתא: "ועוד תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לי"ג שבטים, שבתחילה לא נתחלקה אלא לי"ב שבטים...", וברשב"ם שם ד"ה "ועוד תניא וכו'": "שתתחלק לע"ל לי"ג שבטים . . ולקמן מפרש מאי ניהו, אותו חלק דטפי התם, דאי משום לוי דנקיט נחלה כשאר שבטים כדכתיב התם "שער לוי אחד" הא מנשה ואפרים נמי לא יטלו אלא חלק אחד וכו'". הרי דסב"ל להרשב"ם (כנ"ל) דלע"ל יטלו מנשה ואפרים רק חלק אחד ולא כבחלוקה הראשונה, וכ"כ בתוס' שם ד"ה "ואידך": "הא כתיב נמי שער יוסף אחד דלא מנו שבט יוסף אלא כאחד".

אבל עי' בחי' הר"ן שם (הובא בשטמ"ק) שהרבה לתמוה על זה שדבריהם סותרים לקראי דיחזקאל וז"ל: כתב רשב"ם ז"ל דאי משום שבט לוי דלקח נחלה כשאר שבטים כדכתיב התם שער לוי אחד הא אפרים ומנשה נמי לא יטלו כי אם חלק אחד כדכתיב התם שער יוסף אחד. ותמהני עליו שהרי מקראות מפורשין הן שלא כדבריו ז"ל. שהרי כתיב בסוף ספר יחזקאל (מז,יג) "כה אמר ה' אלהים גם גבול אשר תתנחלו את הארץ לשנים עשר שבטי ישראל יוסף חבלים" כלומר שיטול יוסף שני חלקים, וכן תרגום יונתן יוסף יתקבל שני חולקין. ומפורש עוד בפרשה כשהוא מונה נחלת השבטים ועל גבול נפתלי וגבול מנשה אחד ועל גבול מנשה וגבול אפרים אחד, אלמא אפרים ומנשה אף בעולם הבא יטלו שני חלקים ועולין הן לשנים למנין שנים עשר שבטי ישראל כמו שמפורש בפתקם. ..ואף על פי שכתוב .. שער יוסף אחד, זה אינו ענין לנחלתן בארץ ישראל, אלא לומר שיהיו בירושה שנים עשר שערים כנגד שנים עשר שבטים, שאף על פי שיוסף נמנה בכל מקום שני שבטים, היינו לענין נחלה, אבל לענין שני דברים אינו אלא שבט אחד.. לפיכך איני יכול להעמיד דברי רשב"ם ז"ל בזה אלא כך הוא עיקר הדבר .. יוסף יטול שני חלקים ונמצא שנים עשר שבטים זוכין בנחלה עכ"ל, וחולק גם על מה שכתבו דלעת"ל יטול שבט לוי נחלה עיי"ש, גם המהרש"א שם הקשה ע"ז וז"ל: צ"ע בספר יחזקאל שם כתיב תתנחלו את הארץ לי"ב שבטי ישראל יוסף חבלים ופרש"י יוסף יטול ב' חלקים א' למנשה וא' לאפרים עכ"ל, וזה סותר דרשה דהכא וק"ל עכ"ל[2], ועי' גם בספרי דבי רב פ' קרח (פיסקא קיט) שכתב דזוהי תמיהה רבתי על רבנן קדישי, ועי' גם בס' פתח עינים שם.

ובמלבי"ם יחזקאל (פמ"ח ב-ז) כתב: "שיהיה שבעה שבטים בצד צפון לתרומת הקודש וחמשה לצד דרום לתרומת הקודש, וזה מטעם שעתה יקח גם לוי חלקו בתרומת הקודש, וכל מקום שנחשב לוי לשבט, יחשבו מנשה ואפרים לשבט אחד, וא"כ יש ששה בצפון כי מנשה ואפרים לאחד יחשבו, וששה בדרום עם לוי" עיי"ש, הרי דנקט כשיטת הרשב"ם ותוס', ואף שיקחו ב' חלקים יהי' על זה דין של נחלה אחת, דבפשטות כוונתו בזה לתרץ קושיות הנ"ל שכתוב שיוסף יקח ב' חלקים, דמ"מ יש על זה דין של נחלה אחת, אבל אכתי צ"ב דאם הוא נחלה אחת למה באמת נוטל ב' חלקים ויל"ע.

טעם השיטות דלעת"ל יטלו חלק אחד דבכור אינו נוטל בראוי

ובכל אופן צ"ב בדעת הרשב"ם ותוס' דמהו הטעם דבחלוקה הראשונה נטלו מנשה ואפרים ב' חלקים ולעת"ל יטלו רק חלק אחד?

ועי' בס' 'שבט מישראל' (זאלקווא - נדפס בשנת תקל"ב) על תהלים פרק ק"ה (אות מד) שביאר ענין זה, ותו"ד הוא דהיינו טעמא דלע"ל יטלו שבט לוי חלק בא"י, וגם אפרים ומנשה לא יקחו רק חלק אחד, כי מה שנטלו מנשה ואפרים ב' חלקים הי' זה החלק בכורה שנטלה מראובן ונתנה ליוסף כנודע, (ראה דברי הימים א' ה,א) ולא מקרי ראוי, משום שא"י מוחזקת לאבותינו כמ"ש גבי בנות צלפחד, אבל לעת"ל איתא במדרש שעתידה ירושלים להיות כמדת כל א'י, וא'י יהי' מארצות חו"ל שיירשו נחלה בלי מצרים, ואיכא מ'ד דירושלים לא נתחלקה לשבטים, וכן לע"ל נמי לא תתחלק ירושלים, נמצא דארץ ישראל עצמה לא תתחלק כלל כיון שיהי' ירושלים, רק מה שיתוסף מחו"ל יתחלק לכל השבטים בשוה, ולכן לא יטול מנשה ואפרים מזה ב' חלקים, יען דאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק, דבשלמא א"י עצמה החזיק בה אאע"ה, כמ"ש קום התהלך בארץ, וכיון דהוה מוחזק שייך שם חלק בכורה, אבל נחלת יעקב בלי מצרים לא הוי מוחזק, ולפי"ז א"ש גם הא דלוי יקח חלק בארץ, דמה שלא נטל חלק בא"י הטעם הוא משום שלא נשתעבד במצרים, והארץ לא ניתן כ"א למי שפרע החוב של ועבדום וענו אותם כמ"ש רש"י (במדבר כ,יד) "אלא אמר לו [לבני עשו] אחים אנחנו בני אברהם, שנאמר לו (בראשית טו, יג) כי גר יהיה זרעך, ועל שנינו היה אותו החוב לפורעו לפיכך פירש אביכם מעל אבינו (שם לו, ו) וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, מפני השטר חוב המוטל עליהם והטילו על יעקב", וכ"כ בס' פרשת דרכים דרוש ד', אבל בשאר ארצות יהי' שבט לוי שוה לשאר השבטים, ופירש עפ"ז כמה פסוקים בפרשתנו עיי"ש.

כמה קושיות על ביאור הנ"ל

אבל בס' 'חידושי הגרז"ר בענגיס' (ח"ב סי' ז') הביא דבריו והקשה עליו כמה קושיות עי"ש, ויש להוסיף גם מדעת הרמ"ה (ב"ב קכב,א) על הגמ' שם: ולא כחלוקה של עוה"ז חלוקת העולם הבא, [בימות המשיח] אין לך כאו"א מישראל שאין לו בהר ובשפלה ובעמק שנאמר שער ראובן אחד שער יהודא אחד שער לוי אחד, שכתב: "שאפילו ירושלים עצמה עתידה להתחלק לי"ב שבטים". וכן משמע ברד"ק (יחזקאל מה,א) שכתב שיפילו ירושלים לעתיד בנחלה לכל ישראל, ועיי"ש גם בפסוק ו' עה"פ ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים, שתהי' אחוזה לכל ישראל כי כולם יהיו נאחזים בירושלים לכל שבט יהי' שער אחד בעיר עיי"ש, היינו דסבירא להו דירושלים לעת"ל אכן תתחלק לכל השבטים ולא כהנ"ל[3].

עוד יש להקשות על דבריו ממ"ש בלקו"ש ח"כ פ' ויחי ב' (ע' 239) שהקשה דכיון שנגזר בברית בין הבתרים "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" כיצד יתכן ששבט לוי לא נכלל בשעבוד? ומבאר דשבט לוי לא השתעבד במלאכה, לא משום שהם לא נכללו בגלות מצרים אלא פרט זה עצמו הוא חלק מאופן השעבוד של ישראל, דתכלית שעבוד מצרים איננה ח"ו להרע לישראל אלא המטרה היא "ואנכי אעלך", שמצרים היתה "כור הברזל" כפי שכור כפשוטו מזכך, כך גם היא הביאה לידי זיכוך ישראל, אך מפני קושי השעבוד יכול להיות שלא זו בלבד שישראל לא יגיעו משום השעבוד למעלה זו, כי אם להיפך הם ישתקעו יותר ח"ו במצרים ערות הארץ, לפיכך היה הכרחי שסוג מסויים של בנ"י ישארו מעל לשעבוד, והם ישפיעו על כל ישראל שישיגו את המטרה של ירידת מצרים שיהי' עלי', וזה היה תפקידם של שבט לוי[4], הרי מובן מזה שכל השבטים נטלו חלק בשעבוד מצרים, וכדיוק בלשון הפסוק "כל הנפש בלשון יחיד הבאה מצרימה שבעים", אלא ששבט לוי נטל חלקו באופן מיוחד, ועיי"ש הערה 42 שהביא פרשת דרכים הנ"ל, דשבט לוי לא הי' בכלל השעבוד ולכן לא היו בכלל החן, ולא קבלו ביזת מצרים, והקשה הרבי ע"ז ממ"ש רש"י בא יג, יג (מבכורות ה, ב) שכתב שאין לך אחד מישראל שלא נטל כו' טעונים מכספם ומזהבם של מצרים, ובבכורות שם: שאין לך כל אחד ואחד מישראל כו', דלפי"ז מובן דאין לומר כהנ"ל דהטעם ששבט לוי לא נטלו חלק בארץ משום שלא היו בשעבוד מצרים וכו' שהרי נת' שגם הם היו בכלל השעבוד.

ובעיון יעקב (ב"ב שם) ביאר בזה טעם אחר ותו"ד: דלכך ניתנה הבכורה ליוסף (כדאיתא במפרשים) כדי שלא יוכל עשו לקטרג על יעקב שנטל ממנו הבכורה, וכדאיתא בש"ס ברכות (ז,ב): "ראובן - אמר רבי אלעזר: אמרה לאה: ראו מה בין בני לבן חמי; דאילו בן חמי, אף על גב דמדעתיה זבניה לבכירותיה, דכתיב (בראשית כ"ה) וימכר את בכרתו ליעקב, חזו מה כתיב ביה: (בראשית כ"ז) וישטם עשו את יעקב, וכו' ואילו בני, אף על גב דעל כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה, דכתיב (דברי הימים א' ה, א) ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף, אפילו הכי לא אקנא ביה, דכתיב: (בראשית ל"ז) וישמע ראובן ויצילהו מידם", [היינו דעי"ז שניתנה הבכורה ליוסף וראובן לא הקפיד וכו' עי"ז גם לא יקטרג עשו על יעקב שנטל ממנו בכורתו] אבל לעת"ל שלא יהי' שריד לבית עשו, על כן אין מן הצורך ליתן לו הבכורה, ויופקע הבכורה ממנו ולכן יטלו מנשה ואפרים רק חלק אחד[5].

י"ב שבטים דוקא לא פחות ולא יותר, ולעת"ל יטול שבט לוי נחלה

ובפשטות הדברים נראה בזה ע"פ מ"ש הרמב"ן (דברים לג,ו) וז"ל: והנכון בעיני, כי הכתוב לא ימנה בשבטי ישראל רק שנים עשר, וכך אמר בברכת יעקב (בראשית מט כח) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר... והנה רצה לברך את לוי כי מברכתו יתברכו כל ישראל, שיהיו קרבנותיו לרצון להם לפני השם, והוצרך להשאיר אחד מן השבטים שאינן נימנין בשום מקום רק שנים עשר, כנגד שנים עשר מזלות ברקיע, ושנים עשר חדשים בשנה, ושנים עשר גבולי אלכסונין, שאמרו במדרש שהם הן זרועות עולם, וכמו שהזכירו חכמים במסכת ברכות (לב ב) אמר הקב"ה לנביא לך ואמור לכנסת ישראל בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע כנגד שנים עשר שבטים. וכן בהר גריזים והר עיבל (לעיל כז יב) שמנה לוי לא נגזר שם יוסף לשני שבטים. וכן תראה בחלוק יחזקאל (מח ד ה) שמנה בחלוקת הארץ יוסף לשני שבטים ולא הזכיר לוי, וכשמנה תוצאות העיר הזכיר (שם פסוק לא) שער לוי אחד, ולא מנה שבט יוסף לשני שבטים אבל אמר (שם פסוק לב) שער יוסף אחד, כי לעולם לא ימנו שבטי ישראל רק שנים עשר, וכבר זכרתי זה בסדר ויקח קרח (במדבר יז יז) עכ"ל, ועי' גם בס' 'חתם סופר' על התורה פ' קרח (ע' צב) שכתב וז"ל: דלעולם לא ימנו יותר מי"ב שבטים וכיון שבכאן נמנה שבט לוי עמהם ע"כ נמנו מנשה ואפרים לשבט אחד, שלא יעלה מספרם ליותר מי'ב, וטעמא נ"ל שלא יתגלגל צירוף הוי' ית"ש יותר מי"ב פעמים כידוע, לכן לא ימנו יותר מי"ב שבטי י"ה עכ"ל. ועד"ז איתא בשיחת ש"פ תבוא תשל"ג אות ה' עיי"ש.

ובספורנו (בראשית שם) כתב: "כל אלה שבטי ישראל. אלה שהזכיר יעקב כאן הם הי"ב שבטים באמת אשר נכתבו על החשן והאפוד לזכרון לפני ה' והיו בברית הר גריזים והר עיבל, וכנגדם הקים משה שתי' עשרה מצבה ויהושע הקים אבנים בירדן ובגלגל ואליהו הקים אבנים במזבח, אבל מנשה ואפרים לא היו במנין השבטים זולתי בענין ירושת הארץ והנמשך אליה בהעדר שבט לוי"[6].

היוצא מזה דמנשה ואפרים נחשבים לב' שבטים רק בענינים אלו שאין שבט לוי נכלל בהם דעי"ז נשלם המספר די"ב שבטים כנ"ל, אבל בענינים אלו ששבט לוי נמנה לשבט בפ"ע הם -מנשה ואפרים- נחשבים לשבט אחד, ועפ"י מה שנת' בלקו"ש חל"ח פ' פינחס א' הטעם דרק בחלוקה הראשונה בארץ דז' אומות לא נטלו שבט לוי חלק ונחלה, אבל לעת"ל כשיתוסף קני קניזי וקדמוני שפיר יטלו שם חלק בארץ, ומבאר שם (בסעי' ד') הטעם דז' הארצות ניתן לבנ"י בכדי שתהי' להם ארץ לישב בה ע"ד שיש לשאר אומות העולם ארץ ונחלה בעולם ובזה נפקעו שבט לוי, אבל מה שיקבלו ישראל לע"ל ארץ קיני קניזי וקדמוני אין זה בסוג "נחלה" כמו ארץ כנען, אלא נתינה מיוחדת מאת ה' כדכתיב ואם ירחיב ה"א את גבולך וגו' שהוא רק מצד הרחבה ולא מצד ההכרח דישובם בארץ, בזה שפיר יכולים הלויים לקבל עי"ש, ובסעי' ה' הוסיף שם ביאור ע"פ פנימיות הענינים דג' אומות הם עבודת המוחין דשייך לשבט לוי, וא"כ זה גופא מכריח דאז מנשה ואפרים יטלו רק נחלה אחת כיון דאי אפשר להוסיף על הי"ב שבטים וכפי שנת'[7].

ועי' עוד בענין זה בצפע"נ פרשתנו מח,ג-ה, ובנועם כרך כ"ד (ע' ז) נדפס מכתב ממנו בענין זה, ומקשר פלוגתא הנ"ל (בין הר"ן והרשב"ם) בפלוגתא אחרת בגמ' סוטה לו,ב, אם בחושן המשפט הי' כתוב יוסף או יהוסף, כי ההוספה של ה' היא תוספת מעלה המתבטאת בחלוקת הארץ, ששני בניו היו לשני שבטים וקבלו ב' חלקים, ואם תוספת זו נכתבה באורים וחומים, מעלה זו נשארת לעולם, שכן כל דבר הנכתב באורים ותומים לא משתנה, אבל אם תוספת זו לא נכתבה באורים ותומים משמעות הדבר שתוספת מעלה היתה לשעה בלבד, אם כן לעתיד לבוא יהיו רק שבט אחד עיי"ש.


[1] וראה בס' 'שלל דוד' (לבעל ה'יד דוד') פ' ויחי שם שביאר באופן אחר.

[2]) בהא שכתבו דשבט לוי ינחלו נחלה לעת"ל והר"ן תמה ע"ז ג"כ, ראה לקו"ש חל"ח פ' פינחס א' בארוכה, וראה גם בס' 'ימות המשיח בהלכה' סי' לו ועוד ואכ"מ.

[3]) ראה בענין זה בס' 'ימות המשיח בהלכה' סי' לח.

[4] וכ"כ הרמב"ן (שמות ה,ד) ובחיי שם ועוד.

[5] ועי' עוד בעיון יעקב (ב"ב קכג,ב) שכתב עד"ז בהא דאיתא בגמ' שם: "כתיב (בראשית ל) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', מאי שנא כי אתיליד יוסף? אמר ליה: ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף, שנאמר: (עובדיה א') והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו'" וביאר דעיקר קטרוגו של עשו היה מחמת הבכורה, וכשנולד יוסף שוב אין לו לקטרג כדאיתא בפרק קמא דברכות ראו מה בין בני לבן חמי .

[6]) ובפשטות זהו גם לפי אביי בהוריות ו,ב, וראה בזה הערות וביאורים גליון תשמט ע' 15, וברשימות חוברת קל"ד (בענין מחצית השקל) כתב דאפשר לומר דאביי הודה לרבא עיי"ש, וכ"כ החיד"א בס' שער יוסף הוריות שם.

[7]) יש שביארו הטעם שבזמן שיוסף נחלק לשנים ואפרים ומנשה והם מן המנין אז אין לוי מן הכלל, דלמה דוקא יוסף בא במקום לוי? די"ל דשבט לוי לא חטאו בעגל ולפני החטא היתה העבודה בבכורות ורק אחרי החטא באו הלויים במקומם, נמצא דבכורה ולויה משמשים כחליפין זה לזה, ולכן קיום הבכורה ביוסף מתמלא בהעדר שבט לוי מן המנין. ועי' גם לקו"ש ח"כ פ' ויחי ב' (סעי' ד') בהשייכות של לוי ויוסף ששניהם לא נשאו הארון, ולמה באו מנשה ואפרים תחתיהם.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא