E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ יתרו - כ"ב שבט - תש"ע
פשוטו של מקרא
תועבת מצרים
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפרשת ויגש (מו, לד) "כי תועבת מצרים כל רעה צאן וכו'", ובפירש"י על אתר: "לפי שהם להם אלהות".

ופירש באמרי נועם, וז"ל:

"והטעם לפי שיראתם הי' מזל טלה ובכללם היו עבדים לצאן, ולפי שדרך רועה צאן לרדות את הצאן במקלות וקשה למצרים כשרודין את אלהיהם, ד"א לפי שהרועים יודעים שאין בצאן כח אלקות והמצריים מאמינים בהם, ד"א שאי אפשר שלא יהנו הרועים מן החלב ומן הגיזה ודבר גנאי ותועבה הוא למצריים שיהנו מאלהיהם", עכ"ל.

ובפרשת וארא פירש"י בד"ה תועבת מצרים: "יראת מצרים כמו ולמלכם תועבת בני עמון (מלכים ב' כ"ג, ג) ואצל ישראל קורא אותה תועבה ועוד יש לומר בלשון אחר תועבת מצרים דבר שנאוי הוא למצרים זביחה שאנו זובחים שהרי יראתם אנו זובחים (ח, כב)."

ומה שכתב רש"י: "ואצל ישראל קורא אותה תועבה", הפי' הוא כמו שכתב ביוסף הלל וז"ל: בא בזה לתרץ היאך קרא משה את יראתם תועבה בפני פרעה, וע"ז מתרץ שרק אצל ישראל היינו בתורה הכתובה לישראל כתוב בלשון תועבה", עכ"ל.

וכן על דרך זה פי' ר' יעקב קניזל והבאר היטב, ומסיים: "והא שפירש "ועוד כו'" רצה לומר שתוכל לפרש שאמר למצרים עצמם "תועבת".

אבל צריך להבין:

למה לא פי' רש"י בד"ה הראשון (בפר' ויגש) מהו הפירוש של "תועבת", על דרך שפירש בפרשת וארא.

והגם שבפרשת ויגש אין מתאים לפרש כהפירוש הראשון של רש"י בפרשת וארא ("יראת מצרים") שהרי שם הפי' של תועבת מצריים" הוא שהפעולה של הרועה צאן הוא "תועבת מצרים" ואין "תועבת" קאי על העבודה זרה, רק על ההנהגה של הרועה צאן עם העבודה זרה, וכמו שהובא לעיל מהאמרי נועם.

אבל לכאורה היה לו לרש"י לפרש כפירושו השני שבפרשת וארא, דהיינו: "דבר שנאוי הוא למצרים לפי שהם להם אלהות".

ועוד צריך להבין:

למה אין רש"י מפרש מהו התועבה שלך רועה צאן. אדרבא, וכקושיית הצידה לדרך, וז"ל:

"היאך נאמר כי תועבת מצרים כל רועה צאן שפירושו כתרגומו ארי מרחק מצראי כל רעי ענא, שהרי פרעה עצמו אמר ושמתם שרי מקנה על אשר לי, על צאן שלי", עכ"ל.

וכן דחקו כמה מפרשי רש"י לתרץ קושיא זו.

בפרשת מקץ כתוב (מג, לב): "..כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים".

ולמה אין רש"י מפרש כאן שהפירוש של "תועבה" הוא דבר שנאוי ככמו שפירש בפרש וארא, ומהו הדבר השנאוי.

או כהפי' הראשון בפרשת וארא: "יראת מצרים" ועל דרך שפירש תרגום אונקלוס: "ארי בעירא דמצראי דחלין לי' עבראי אכלין", שהפירוש בזה הוא הבהמות שהמצריים עובדים להם. או היה לו לפרש בקיצור: "כתרגומו", כרגיל בכמה מקומות.

והגם שבכתוב נזכר "לחם", ולא בשר, הרי כבר פירש רש"י בפרש ויצא בד"ה לאכל לחם (לב, נד): "כל דבר מאכל קרוי לחם".

כשרש"י מפרש בפרשת וארא לפי פירוש הראשון שהפירוש של "תועבת מצריים" הוא "יראת מצרים", לכאורה הי' יכול להביא ראי' מפורש מהתרגום אונקלוס נ"ל שמפרש על תועבת מצרים: בעירא דמצראי דחלין לי'. וכן על דרך זה בתרגום יונתן.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות