בגליון תתפט (ע' 75) הקשה הרב א. מ. שי' על פרש"י (וירא כא, ב) ד"ה 'למועד אשר דבר אתו' וז"ל "...כשאומר למועד אשוב אליך, שרט לו שריטה בכותל ואמר לו כשתגיע חמה לשריטה זו בשנה האחרת תלד", עכ"ל. דלכאו' 'בכותל' פירושו כותל ביתו של א"א, והרי גר אז אברהם בחברון, ויצחק נולד בגרר, ומה היתה תועלת השריטה בחברון, עכת"ד.

ובגליון תת"צ (ע' 69) כתבנו ליישב דכוונת הקב"ה דענין השריטה היתה להדגים אשר 'למועד אשוב אליך' ברגע זו ממש בשנה הבאה תלד, ולפ"ז פירוש 'שרט לו שריטה בכותל' היינו, דכבר עכשיו היה לא"א סימן לדעת מתי בדיוק תלד שרה לשנה הבאה (עי' חשבון וכו'), ומובן שאי"צ לאברהם הסתכלות ע"ז בשריטת הכותל בעת לידת יצחק, ע"כ תוכן הדברים.

ובגליון העבר (ע' 157) כתבנו להעיר ממש"כ בלקו"ש חל"א ע' 41 ובהע' 24 שם דלא הי' הסימן בשביל אברהם ושרה אלא עבור אלו שרננו אחרי יצחק בעת לידתו בגרר "שכדי לשלול רינון זה עשה הקב"ה (עוד) סימן שהכל יעידו שיצחק נולד באופן נסי ע"פ דברי ה'", וא"כ אאפ"ל כמ"ש והדרא קושיא לדוכתא, ויעו"ש בגליון הנ"ל עוד בזה.

והעיר הת' ב. צ. ב. שי' שצ"ב עמש"כ בלקו"ש שם, מדוע כתב רש"י "שרט לו [לאברהם] שריטה בכותל" [וזה אכן הי' הכרח השאלה הנ"ל לומר שהוא סימן לאברהם], והרי לפי מש"כ בלקו"ש שם לא הי' עבור א"א אלא עבור אלו שרננו אחרי יצחק.

וי"ל, ששלילת הרינון על יצחק (שהוא 'אסופי' או ש'מאבימלך התעברה שרה') הוא עבור אברהם (ושרה). כלומר, הגם שהסימן [לדעת מתי בדיוק תלד שרה] לא הי' עבור אברהם ושרה אלא עבור אלו שרננו וכו', מ"מ עצם שלילת הרינון על יצחק הי' עבור אברהם (ושרה), ומתאים הל' שרט לו שריטה, וק"ל.

ואולי יש להעיר עוד מהלשון שבלקו"ש שם הע' 24 "...עיקר הצורך בסימן זה לא הי' בשביל אבהם ושרה עצמם . . אלא בעיקר עבור אלו שריננו אחרי יצחק..." (ההדגשות אינן במקור), היינו שהסימן הי' בעיקר עבור אלו שרננו, אבל גם 'לו' (לאברהם), ועצ"ע.