בגליון העבר (ע' 83) כתב ידידי הרה"ת מ. א. ז. שי' לבאר הקשר בין 'כהן' ל'רופא', ולדידי נ"ל בפשטות, דהנה כתב ברבינו בחיי פ' תזריע (יג, נח) שכתב בתו"ד וז"ל: "והנה הנגעים היו מורים השגחה גמורה, ולא הי' ענין טבעי אלא נס גדול, ולא הי' הענין בחוצה להארץ כי אם בארץ ישראל, כי כשקרה לאחד מישראל חטא ועון הי' מתראה הנגע בביתו או בבגדו או בגופו להעיד עליו כי יש בידו עון כו'" עכ"ל. ומשמע מדבריו דגם נגעי הגוף אינם ענין טבעי ושייך רק בארץ ישראל, וכן משמע דסב"ל לאדה"ז בלקו"ת פ' תזריע סוד"ה 'אדם כי יהי': ד"מצות נגעים אינו נהוג בזמננו זה אחר החורבן מפני שאינן מצויים כלל כו' אך מעשה נסים הם".

אבל ברמב"ן (יג, מז) עה"פ "והבגד כי יהי' בו נגע צרעת" כתב וז"ל: "זה הענין אינו בטבע כלל ולא הווה בעולם וכן נגעי הבתים כו' ואינו נוהג אלא בארץ שהיא נחלת ה' וכו' וכן אני חושב בנגעי הבגדים שלא ינהגו אלא בארץ ולא הוצרך למעט מהן חוצה לארץ כי לא יארעו שם לעולם כו'". ולא הזכיר כאן נגעי גופו, ומשמע משום דסב"ל שזהו"ע טבעי. ועי' גם ספורנו פסוק ג' וז"ל: כי אמנם יש לצרעת כמו לשאר חולי עתות התחלה ותוספת ותכלית ואם ירפא החולי תהי' לו ירידה וכו'", ומשמע ג"כ דסב"ל שהוא חולי טבעי. (ובכלי יקר עה"פ "שאת או ספחת וכו'", כתב שיש אומרים שהם חולי טבעי. וי"א שהכל בא על הצד העונש, לגלות רעתו הנסתרת בקרבו).

גם הרמב"ם כתב בסוף הל' טומאת צרעת רק בנוגע לנגעי בגדים ובתים שהן אות ופלא וכו', ומשמע דסב"ל דנגעי הגוף הוא בטבע, גם אפ"ל דגם בנוגע לנגעים סתם ליכא שום הכרח לומר דרבינו בחיי חולק על הרמב"ן והספורנו, דאפשר לומר שגם הוא מודה שהו"ע ששייך בטבע, אלא שאינו דבר רגיל כלל בטבע, [ואינו דומה לנגעי בתים ובגדים שאין שם אחיזה בדרך הטבע כלל], ולכן רק בזמן הבית בא"י הי' מצוי נגעים באדם ע"י נס בכדי לגלות עונו וכו', וראי' לזה שהרי בפסוק ב' כתב רבינו בחיי עצמו עה"פ "אדם כי יהי' וגו'", "ומראות נגעים הללו אינן צרעת אלא אפשר שיבואו לידי צרעת ומפני זה הרחיקה התורה החולי הזה מתחילתו, וז"ש חכמי הרופאים הבהרת נראה מהן הצרעת כו' כן פירש הרמב"ן", דמשמע מדבריו דסב"ל ג"כ שהו"ע טבעי שמין ד' מראות אלו יכול לצמוח צרעת ממש והו"ע חולי וכו', אלא דבפועל זה בא רק בא"י וכו', וראה גם לקו"ש חכ"ב ע' 72 הערה 36 בענין זה.

ומשמע מכל זה, דלפועל רק נגעי בגדים או בתים אין שם אחיזה בדרך הטבע כלל, משא"כ נגעי הגוף יש שם אחיזה בטבע והוא גם חולי טבעי, אלא דבפועל אינו מצוי כלל מצד הטבע, והי' מצוי בפועל רק בזמן הבית כו' ע"י נס לגלות לאדם שצריך לשוב וכו', וזהו גם דעת רבינו בחיי ואדה"ז.

ולפי"ז שנגעי האדם הוה ג"כ כמו חולי טבעי, והתורה מסרה זה לכהן דוקא שרק הוא יכול לטהר או לטמאות (ראה לקו"ש חכ"ז פ' תזריע א' בזה) נמצא דבענין זה הכהן הוא כרופא.