עפולה, אה"ק
ישנם הרבה הנוהגים בחתונות וכדו' לשיר "עוד ישמע", ולא כנוסח הברכה (בשבע ברכות) "מהרה ישמע".
להעיר, דהלשון עוד ישמע יסודה בפסוקים בירמי' (לג י-יא), שמוזכר בו גם היפך השמחה. בשיחת יו"ד שבט תשכ"ה (לקו"ש חכ"א עמ' 379) מובא (עפ"י התוספות) שפסוק זה מדבר בזמן תחית המתים. ואם כן מדובר בענין חיובי.
אבל לפועל הרבי מצטט בדרך כלל רק את הלשון כנוסח הברכה 'מהרה ישמע' או שמתחיל מהמלה ,ישמע', אך לא אומר 'עוד ישמע'.
פלא גדול הוא שבספרי התוועדויות מודפס1 לפחות 16 פעמים הפסוק מירמי': עוד ישמע וגו'. רוב פעמים שהרבי אמרם לא נאמרו בשבת, ולכן יש מהם הקלטה. בדקתי את המקומות הללו ובכל ההקלטות הרבי לא אומר את המילים 'עוד ישמע'.
יתר על כן: בשיחת ו' תשרי תשמ"ה שומעים (שיחה ראשונה, לשיחות שב-MP3 – בדקה ה17) שהרבי אומר: "שאנשי כנסת הגדולה המשיכו שזה יהי'ה מהרה ישמע [וכנראה הכוונה, שהם קבעו את נוסח בברכה, כי כנ"ל בפסוק לא כתוב מהרה, ובפסוק עצמו יש מספר מילים המפסיקות בין 'מהרה' לבין 'קול חתן וקול כלה']. ולפלא שבההנחה בספר ההתוועדויות (שנת תשמ"ה כרך א עמ' 109) השמיטו הכותבים את המלים של הרבי "אנשי כנסת הגדולה המשיכו את זה", ובמקום כך כתבו את המילים מהפסוק בירמיהו.
נשאלת השאלה מדוע למרות כל זאת מודפס ב'התוועדויות' הפסוק מירמי'ה שהרבי לא אמר אותו? וגם בהתוועדות הנ"ל בסוף השיחה רוב הקהל לא ידע להזהר בזה ושרו עם טעות.
ולכאו' יש להקפיד לשיר דוקא כלשון הברכה.
1) תשמ"ה כרך א עמ' 63, תשמ"ה כרך ג עמ' 1867, תשמ"ה כרך א עמ' 64, תשמ"ה כרך א עמ' 109, תשמ"ט כרך ג עמ' 166, תשמ"ח כרך ג עמ' 390, תשמ"ח כרך ב' עמ' 347, תשמ"ח כרך ב' עמ' 623, תשמ"ח כרך ב עמ' 626, תשמ"ו כרך ד' עמ' 229, תשמ"ו כרך ב' עמ' 88, תשמ"ה כרך ד' עמ' 2229, תשמ"ה כרך ב' עמ' 934, תשמ"ה כרך ב' עמ' 948, תשמ"ה כרך א' עמ' 2, תשד"מ כרך ד' עמ' 2242. ועוד.
Download PDF