ב'לקוטי שיחות' כרך כט עמ' 212 לגבי ענין המקיפים שבסוכה שמצד גודל מעלת האור האלקי אין שייך לישון בה, מביא: "ועל דרך לשון הכתוב "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" (שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה).

והעיר אחד דלכאורה: א) מצינו מקרא מפורש הפכו, בשמואל א' ג, ג: "ונר אלקים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' אשר שם ארון אלוקים. ב) מדוע לא הובאה ראי' מהלכה מפורשת, שאסור לישון בביהכנ"ס?

והשבתיו: א) דאין הדברים פשוטים, כמו שנשאל בזה ר' אברהם בן הרמב"ם בשו"ת שלו סימן ל' והשיב: אינו מותר לישון בהיכל. אבל השכיבה הזאת אינה לפי פשוטה, אלא היא המצב הראשון בנבואה, ובמצבי הנבואה יש סודות שאינם מובנים, ומה שניתן להבין בהם אסור לגלותו כיצד אירע. עד כאן מר' אברהם בן הרמב"ם. [ולרוב המפרשים בנ"ך שם (רש"י, רד"ק, מצו"ד, רבינו ישעי'), הכוונה היא לעזרת הלויים השומרים בביהמ"ק]. ב) עדיפא הו"ל להביא ראי' ואסמכתא "ועל דרך" מפסוק מפורש ("מקרא מלא דיבר הכתוב").

ובפרט שאכן בחז"ל (הובאו בתו"ש ויצא עה"פ, סקכ"ב, סקכ"ד, וכן עה"פ שם יב ס"ק עד) קישרו זאת עם קדושת ביהכנ"ס. [ומ"מ בביהכנ"ס יש אופנים - כשזה לצורך ביהכ"נ עצמו - שמותר וכו' (ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך 'ביהכנ"ס' עמ' קצה (הע' 186 ואילך))].

[ולהוסיף בכהנ"ל: 1) מ"ש ר' אברהם בן הרמב"ם "המצב הראשון בנבואה", מובן עפ"י מה שמובא בשיחות מספרים (דרשות הר"ן דרוש ב. וראה גם רמב"ן עה"פ לך לך יב, ובלבוש על הרקנטי לך לך שם), שבסיום הנבואה אמר הקב"ה לנביא שכב על צדך הימני, והשמאלי. כלומר מדובר על פעולה נוספת "ככלותך לקרוא את דברי הספר"; 2) רבים מהמפרשים מקשרים את דברי יעקב עם מה שאירע אצל שמואל הנביא בענין הנבואה].