בגליון תתז ע' 23 ואילך כתב הת' ל.י. זרחי בענין סיום רש"י על התורה, ושם ע' 24 בענין מה שכתב רבינו בלקו"ש "אבל בדפוס שני .. ליתא" כ' ע"ז הנ"ל "הנה מש"כ בדפוס שני ליתא - מסתברא דלא ידעו מה היה במקום המטושטש: אבל יש לנו להקשות דמכיון שידוע שהי' שם איזה דבר - איך שייך לפרש למה סיים רש"י בתיבת "ששברת" אם אמנם לא סיים כן?" עכת"ד.

ויש להעיר ע"ז: א) דפוס שני לא העתיק מדפוס ראשון. וזה אפשר לראות מהשינוים החשובים שבין ב' הדפוסים, ועוד יותר יש חקירה אם אלקבץ (דפוס שני) ראה את דפוס ריג'ו. ב) בזמנו היו טופסים שלמים, ההעתק היחיד הנמצא עכשיו מדפוס זה הוא מטושטש. ג') הרי יש כמה וכמה כת"י ודפוסי הראשונים שנדפסו מכ"י שהסיום הוא בתי' "ששברת".

וזהו הדיוק מכ"ק רבינו למה מסיים רש"י בתי' "ששברת".

בספר 'יוסף הלל' כתב שהסיום הוא 'בזה ובבא', אבל הרושם אחר אות 'ב' הוא אות אחד ו' או ז' או ן', ואח"כ יש מקום חלק כמו בין תיבה א' לשני', ובודאי לא נדפס אות 'ה'.

ויותר נראה מה שכתב בספר משנת יעקב שהסיום 'אשריך בן עמרם", בהצילום שנמצא אצלי (שממנו נתתי צילום לכ"ק אדמו"ר כמה שנים קודם שנדפס בהוצאת 'מקורות') אחר תי' אשריך יש סימן לאות 'ב' ואחר זה יש רושם לאות 'ן' או 'ו' או 'ז', ואח"כ יש מקום חלק ואח"כ יש רושם מאות 'ע' ואח"כ אולי 'מ', מהנ"ל יש לראות שתי' 'בן עמרם' יותר מסתבר. אבל עד עתה לא מצאתי בכת"י ובדפוסים עתיקים שראיתי, וכן ברלינר אינו מציין כסיום הנ"ל.

ברש"י הוצאת שעוועל שהת' הנ"ל מדייק לציין, מביא בהערה שלו 126 שבדפס ראשון הסיום "אשריך ה'", אינני יודע איזה צילום היה לפניו, בצילומי דפוס זה שנדפסו קודם שספרו נדפס בתשמ"ב בברור שאיר תיבות "אשריך" נכתב "ב" ולא "ה'", כמו שכתב הת' הנ"ל.

דפוס אישר הוא כבדפוסים, בדפוס נאפולי משנת רפ"א הסיום "אשרי תלמיד שהרב מודה לו", וכ"ה בכמה כת"י שראיתי.

לדאבונינו כמעט בכל הדפסים העתיקים לרוב הם חסרים הדפים הראשונים או האחרונים, או שניהם.

דפוס רומי שלא היה לפני כ"ק רבינו, שם נשארו בהסיום חצאי שורות ואת תי' 'ששברת' נשאר רשימה מאותיות 'אשר' והשאר נקרע.