תושב השכונה
בלקוטי שיחות חח"י (ע' 30) בשיחה לחג השבועות (א) מביא כ"ק אדמו"ר את המאחז"ל שנשמותיהן של ישראל "גזורות מתחת כסא הכבוד", ובהערה 30 מציין ל"זח"ג כט, רע"ב. וראה הנסמן בנצוצי זהר לזח"א קיג, א".
ולכאו', הלא גמרא מפורשת היא - אם כי לא במדויק בלשון הזה, אך בתוכן הענין עכ"פ - והוא בשבת קנב, ב: "תניא רבי אליעזר אומר נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד שנא' כו'".
אלא על כרחך שהכוונה בהגמ' שם היא אחרת, שלכן אין כ"ק אדמו"ר מציין לשם.
והביאור בזה פשוט:
בשיחה, כאשר מביא את המארז"ל אשר נשמותיהן של ישראל "גזורות מתחת כסא הכבוד" - הכוונה בזה הוא, ששם מקור חוצבם של נשמות ישראל;
ואילו בגמרא שבת מדובר על מקום משכנם של הנשמות לאחר עבודתם ויגיעתם בעוה"ז התחתון, וכהמשך המימרא שם: "נשמתן כו' תחת כסא הכבוד שנא' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ושל רשעים זוממות והולכות . . כף הקלע", שהמדובר אודות השכר ועונש בעוה"ב.
ועל פי כל זה לכאו' פלא הוא אשר בספר המאמרים תר"ן ע' שנד מביא בתוך דבריו "ובל' הגמ' זהו שאמרו שכל הנשמות חצובות מתחת כסה"כ כו' שעמדו שם בבחי' ביטול כו'" - שמדבר שם אודות מקור חוצבם ושרשם של הנשמות, ובאם הכוונה לגמ' שבת הנ"ל (אם כי שם הוא בשינוי לשון ("גנוזות" במקום "חצובות") - הלא לכאו' אין זה שייך לענין זה.
ואולי הכוונה היכא לגמ' אחרת, אך לע"ע לא מצאתי מקומו.
ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.
Download PDF