א' מאנ"ש - מישיגן
בספה"ש תש"ז שיחת י"ט כסלו (עמ' 88) איתא בזה"ל:
"...און עס איז נחלט געווארן אז פאר דעם יום טוב של ראש השנה פון חסידות בעדארף מען אויך האבן די הקדמות פון ימי הסליחות און חודש אלול", ע"כ. ויש להעיר ע"ד הרמז, מדברי הצ"צ (אור התורה פ' וישלח) עה"פ "ואני אתנהלה לאטי" שמלת "לאטי" בגימטריא ארבעים, רמז לארבעים יום שמר"ח אלול עד יוה"כ שהם ימי רצון.
ובפרטיות יותר כל אות משלוש האותיות בתיבת "לאט" רומזת על זמן שונה, ל רומז לשלושים ימי חודש אלול, א רמז ליום הכיפורים שהוא אחת בשנה, ט רמז לתשעת ימי עשרת ימי תשובה שלפני יוה"כ, וזהו שמסיים הכתוב "עד אשר שיבוא אל אדוני שעירה" רמז לשעיר המשתלח של יוה"כ. ע"כ. אולי י"ל שנרמז בפסוקים אלו - שנקראים בסמוך לחג י"ט כסלו - זה שנקרא החג ראש השנה לחסידות, שכולל גם הקדמת של חודש אלול וכו'. ובדרך הצחות יש להוסיף, ששתי אותיות האחרונות של מלת "לאטי": הם י"ט מתאים להחג די"ט כסלו.
מענין לענין באותו ענין, זכורני שמשפיע התוועד ואמר, שבהשגח"פ הימים שבין חג הגאולה י"ב תמוז לראש השנה תואמים במספרם להימים שבין ראש השנה לחג הגאולה י"ט כסלו.