נחלת הר חב"ד, אה"ק
באגרות קודש כ"ק אדמו"ר זי"ע חלק ט (ע' ד-ז), [וכ"ה בלקוטי שיחות חלק י, הוספות י"ט כסלו ע' 264], מבאר מ"ש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע [באגרות קודש שלו חלק י, ע' קכה] ההבדל בין דרכי לימוד של חסיד למתנגד. החסידים יודעים שהאמור בספר הוא טוב ואמת, והטעות הוא בעצמו ובידיעתו, והמתנגד מוכיח כי ידיעתו ופלפולו הוא האמת, והטעות הוא בספר וכו'.
וכתב שם לבאר בהקדם מ"ש בספר הפרדס להרמ"ק (ומובא במאמר (כנראה לאדה"ז)) וז"ל: "דכל מי שאינו לומדה (חכמת הקבלה) הוי אפיקורס ומבואר - במאמר - הפירוש - הגם שעדיין אינו אפיקורס, אם הוא חקרן בטבעו בודאי סופו להיות אפיקורס, כי עפ"י חקירות הפיליסופים לא יתכן בשום אופן בריאת העולם והפרטי פרטים שבו, מאחדות הפשוטה, ואח"כ ההשגחה עליהם, ושלא יהי' שום שינוי בעצמותו וכו', ויבואו סו"ס לידי דיעות של כפירה, כי רק על יסודות תורת הקבלה יש לתרץ את כל הנ"ל בהתאם לאמונתנו הק' וזוהי כוונת הפרדס...
"וה"ה בעניננו הגם שבתחלת הלימוד אין המתנגד באופן המבואר במכתב הנ"ל, אם רק בעל שכל תקיף הוא - סופו להיות כן..." עש"ה בארוכה הביאור בזה.
והנה בדרך זו נראה לבאר בגמ' ברכות (מז, ב), סוטה (כב, א) - וממילא יהי' גם דוגמא מנגלה דתורה, [עי' בלקו"ש שם ע' 321 בסופו] - דאיתא שם: "ת"ר איזהו ע"ה ... אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש ת"ח, הרי זה ע"ה". ע"כ. - והרבה פירושים נאמרו בזה.
ול"נ עפ"מ דאיתא בברכות (ז, ב): "אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה שנאמר וכו'". -
וכתב בס' סמיכת חכמים (על ברכות שם) לבאר: "הנה יש לתת טעם נכון למה יהי' באמת השימוש גדול מהלימוד. ונ"ל על פי מאי דקיימא לן ראשית חכמה יראת ה', ואם אין יראת חטאו קודמת לחכמתו אין חכמתו מתקיימת, וכדאמר ר' ינאי חבל על דאית לי' דרתא ותרעה לדרתא לא עביד. גם מצינו במס' כתובות כל ת"ח שמונע את התלמיד מלשמשו פורק ממנו עול יראת שמים שנא' יראת שדי תעזוב. וא"כ שפיר אמר גדולה שימושה יותר מלימודה, כי אם אין משמש את רבו פורק ממנו יראת שמים כנ"ל, ואז אין תורתו מתקיימת, כי אם אין יראה אין חכמה כנ"ל, ואין תורתו נחשבת לכלום כנ"ל, משא"כ כשמשמש, השימוש שהוא יראה מביא לידי לימוד, לכן הוא גדול כדמצינו נמי גדולת לימוד שמביא לידי מעשה וק"ל". עכ"ל.
וכמו"כ נ"ל בנדו"ד, דלכן קורא למי שקרא ושנה ע"ה, - דהגם שעדיין אינו ע"ה - אבל מכיון שלא שימש ת"ח, סופו להיות כן שלא יתקיים אצלו אפילו מה שקרא ושנה, שהרי שימוש מביא לידי יראה, ואם אין שימוש אין יראה, ואם אין יראה אין חכמה, וא"ש.
Download PDF