*בשו"ת משנה שכיר ח"א (סי' כד) כותב אאזמו"ר הי"ד: "ראיתי דבר תמוה בספר חק נתן מנחות (מח, א), דדוקא עמוד וחטא בשביל שתזכה בעשה אמרינן, היינו לקיים מצות עשה, אבל בשביל שתזכה למנוע מן החטא לא אמרינן, והגאון ר' מרדכי זאב ז"ל בספרו מאמר מרדכי (סי' ק) מביאו להלכה, ולי הדבר מאד לפלא, הלא אדרבה זכות יותר גדול היא המניעת הלא תעשה שהוא בקום ועשה, ר"ל העקירה הוא בקום ועשה, משא"כ העבירה דעשה היא בשב ואל תעשה. ואולי לא אמר 'החק נתן' דבריו רק גבי התירו לו לרדותו, דגם הל"ת הוא בשב ואל תעשה, וא"כ ליכא ראיה לנדון מפרשי הים שם (בסי' קי) דמיירי מל"ת שהוא בקום ועשה, ועיי"ש ודו"ק".

ועי' בקונטרס אחרון שם (אות נד) שכתב: "וכעת מצאתי לקיים דברי החק נתן עם מה שמצאתי בתשו' באר משה להגאון ר' משה נחום ירושלמסקי בקונטרס בנין ירושלים (סי' ט), בתשובת הגאון מהר"ם שמעלקעס ז"ל, שהעלה דהצלת עבירה לא חשוב כעושה מצוה, עיי"ש בנועם דבריו, ועפי"ז גם דברי החק נתן א"ש. אבל אח"כ ראיתי שהגאון הנ"ל שם חולק בעצמו, דזה דוקא לענין שכר עדיף עושה מצוה מהצלה דעבירה, אבל לענין להזהר ודאי יש להיזהר להציל מעבירה אולי יותר מעושה מצוה עיי"ש, ועיין ג"כ בתוש' מהרא"ם להגאון האדיר מו"ה סנדר מרגליות רבו דבית אפרים ז"ל (סי' כט), וא"כ הדרא פליאתי על החק נתן, ודו"ק" עכ"ל.

והנראה בזה לתרץ עפ"י מ"ש רבנו הזקן נ"ע באגרת התשובה (פ"א) בתחלתו, לבאר בברייתא דסוף יומא (פו, א): "עבר על מ"ע ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו, עבר על מל"ת ושב, תשובה תולה ויוה"כ מכפר: פי' דאע"ג דלענין קיום מ"ע גדולה שדוחה ל"ת [יבמות ג, ב], היינו משום שע"י קיום מ"ע ממשיך אור ושפע בעולמות עליונים מהארת אור א"ס ב"ה . . וגם על נפשו האלוקית . . אבל לענין תשובה אף שמוחלין לו העונש על שמרד במלכותו ית' ולא עשה מאמר המלך, אין האור נעדר וכו', וכמרז"ל [ברכות כו, א] ע"פ [קהלת א, ה] מעוות לא יוכל לתקן זה שביטל ק"ש של ערבית או וכו'. דאף שנזהר מעתה לקרות ק"ש של ערבית ושחרית לעולם אין תשובתו מועלת לתקן מה שביטל פעם אחת, והעובר על מל"ת ע"י שנדבק הרע בנפשו עושה פגם למעלה בשרשה ומקור חוצבה . . לכך אין כפרה לנפשו ולא למעלה עד יוה"כ . . ולכן אין ללמוד מכאן שום קולא ח"ו במ"ע ובפרט בת"ת, ואדרבה ארז"ל [ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז] ויתר הקב"ה על ע"ז וכו' אף שהן כריתות ומיתות ב"ד, ולא ויתר על ביטול ת"ת". עכ"ל.

ולפי"ז יש לבאר גם בענין עמוד וחטא בשביל שתזכה בעשה, דהיינו דוקא גבי לקיים מ"ע, כיון "שע"י קיום מ"ע ממשיך אור ושפע בעולמות עליונים וכו' גם על נפשו האלוקית . . [ואם] לא עשה מאמר המלך האור נעדר וכו' ולעולם אין תשובתו מועלת לתקן מה שביטל פעת אחת".

ולכן אמרינן בזה עמוד וחטא בשביל שתזכה בעשה, וכמו שמבאר רבינו הזקן גבי עשה דוחה ל"ת (שזה בעצם אותו ענין שהחטא נדחה בפני העשה) משא"כ בשביל שתזכה למנוע מן החטא שבל"ת, אין הענין החמור הזה של "לעולם אין תשובתו מועלת לתקן מה שעשה פעם אחת", ולכן לא אמרינן בל"ת למנוע מן החטא שיחטא בשביל שתזכה וכו', וא"ש ולק"מ.

והא דלגבי עובר על מ"ע ועשה תשובה מוחלין לו מיד (ואינו מחכה ליוה"כ), משא"כ גבי עובר על ל"ת ועושה תשובה אין מוחלין לו מיד אלא תשובה תולה (שלא יענישו אותו) ויוה"כ מכפר (על העבירה שעבר), י"ל כיון דענין המחילה הוא ע"ז "שמרד במלכותו יתברך ולא עשה מאמר המלך", ומבחינה זאת הל"ת גרוע יותר מאשר העשה, כיון דאינו דומה דמי שמורד במלך בשב ואל תעשה למרידה בקום ועשה, ולכן גבי מ"ע כיון שהמרידה היא בשב ואל תעשה לכן מוחלין לו מיד, משא"כ גבי ל"ת שהמרידה היא בקום ועשה שהיא גרוע יותר, לכן תשובה רק תולה ויום הכיפורים מכפר, וא"ש.

ועפי"ז י"ל, דכיון דלגבי ל"ת יש מרידה גדולה יותר כיון שהוא בקום ועשה, לכן כותב רבנו הזקן: "והעובר על מל"ת ע"י שנדבק הרע בנפשו עושה פגם למעלה בשרשה, ומקור חוצבה . . לכך אין כפרה לנפשו ולא למעלה עד יוה"כ, כמ"ש וכפר על הקודש מטומאות בנ"י ומפשעיהם וכו' לפני ה' תטהרו, לפני ה' דייקא". עכ"ל. משא"כ גבי ביטול מ"ע, הגם ש"לעולם אין תשובתו מועלת לתקן מה שביטל פעם אחת", מ"מ כיון שהמרידה במלך הוא פחותה יותר, בשב ואל תעשה בלבד, ולכן אין כאן כ"כ הפגם למעלה בשרשה וכו', וע"כ מוחלין לו מיד, כי גודל הפגם תלוי בגודל המרידה במלך.

הנה ב'שיעורים בספר התניא' ח"ג (ע' 979) נאמר: "ההסבר הוא שהעליונות שישנה בקיום מ"ע בהמשכת אור בנפש האלקית - לא ניתנת לתיקון ע"י הכפרה, שכן האור שהחסיר להמשיך אין הכפרה משלימה, הכפרה באה רק כדי לכפר על שעבר על ציווי ה' ולא קיים את המצוה - ועל כך מספיקה תשובה בלבד. ואילו בעבירה על ל"ת, באה הכפרה כדי לתקן את כל מה שהעבירה קלקלה, וכיון שע"י העבירה - בפעולה - על הל"ת נגרם פגם בנפשו וגם למעלה, לכן אין די בתשובה בלבד לתקן את הדבר, אלא מן ההכרח להזדקק לכפרה של יו"כ, שדוקא הוא בכוחו לתקן ולהסיר את הפגם שנגרם בנפשו למעלה", עכ"ל.

ומשמע מהדברים, שאילו האור שהחסיר במ"ע כן היה ניתנת לתיקון אז לא היו מוחלין לו מיד, אלא היה צריכים להזדקק לכפרה של יוה"כ, ושהפגם למעלה בל"ת הוא מול האור שהחסיר במ"ע, אלא שבגלל תיקון הפגם לא מוחלין מיד.

אולם ממה שנאמר באגרת התשובה משמע שהמחילה והכפרה בא על עצם המרידה במלכותו ית' שלא עשה מאמר המלך, ולכן הפגם במרידה של ל"ת גדולה יותר משום שהוא בקום ועשה, ולכן לא מוחלין לו מיד. משא"כ בעשה שהפגם של המרידה פחותה יותר מכיון שהוא בשב ואל תעשה, לכן מוחלין לו מיד, אפילו אילו היה ניתן לתקן את האור שהחסיר במ"ע.