שליח בישיבת תות"ל - מנשסתר
בקובץ ש"פ תולדות (גליון ה [תתז] ע' 38) הביא הר' מא"צ ווייס מש"כ המהרש"א לגבי א"א, שא"א ודאי ראתה שרה אשתו קודם נישואיהם, דאלה"כ הרי הוא עבר על מה שאמרו רז"ל שאסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, וא"א קיים מילי דרבנן ואפי' עירובי תחומין.
ולפי שיטת תוס' דאליעזר קידש רבקה עבור יצחק, קשה הלא אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, והלא לא ראה יצחק את רבקה? (ותירץ שם כמה תירוצים).
ויש להעיר, שעל מה שכתוב בפ' לך לך פ' יב פ' יא: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, כ' הבאר בשדה וז"ל: הנה נא וכו' עד עכשיו וכו' כ' הנח"י יש מקשין והרי אמרו רז"ל אסור לקדש אשה עד שיראנה ותי’ ע”ש וכן הקשה מהרש”א בחד”א בפ”ק דב"ב’ ותירץ כתירוץ הנח”י ולדידי נלע"ד דקושייא מעיקרא ליכא דמידי הוא טעמא אלא משום שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו א"כ לא שייך איסור זה אלא לסתם בנ"א שדרכן בכך להסתכל בנשותיהן אבל לגבי אאע"ה שהיה בו צניעות יתירה שלא הי' נהנה אפי' בשלו ואינו מסתכל אפי' בדידיה לא שייך לגביה הך טעמא וממילא שרי ליה לקדשה בלי שיראנה מתחילה. עכ"ל. ועד"ז כתב העיון יעקב ב"ב דף טז.
ולפי"ז אפ"ל שכ"ה אצל יצחק, ולכן לא עבר על המאמר רז"ל.
ויש להעיר עוד מש"כ על הפסוק הנ"ל בפי' צדה לדרך, תחילה הביא קושיית מורו הגאון מהר"ם יפה ז"ל שהקשה כקושיית המהרש"א, ותירץ ש"וזה עשה אברהם ודאי ראה אותה קודם שנשאה שלא יהא בה מום אבל לא נתן לבו להתבונן ברוב יפיה עד עכשיו וכו'", ואח"כ כתב וז"ל: אמנם אין כן דעת רבינו בחיי ז"ל שכתב וז"ל ודעת רז"ל שלא נסתכל בה מעולם עד אותה שעה כי אברהם לענוותנותו הגדולה היה כורת ברית לעיניו וכו' עכ"ל.
הרי כתב בהדיא שלא נסתכל בה מעולם ... ונ"ל דהקושיא מעיקרא ליתא משום ... ועוד י"ל שאברהם בדק אותה שאין בה מום ע"י קרוביו שהרי גם יצחק לא ראה את רבקה קודם שנשאה".
ולא באתי אלא להעיר.
Download PDF