באגה"ק סו"ס כח, לאחר שמבאר עניין מיתת צדיקים מכפרת שהוא כמו מי חטאת, שמטהרים טומאת המת אף שהיא מג' קליפות הטמאות, עד"ז מיתת צדיקים מכפרת אף על הזדונות, מסיים אדה"ז: "ובילקוט פ' שמיני הגי' מי חטאת וכו'". ב'תניא מבואר' פתר זאת "הגיה". אך כנראה, גם ע"פ שיעורים בס' התניא, שהפתרון הוא "הגירסא", היינו שכך היתה גירסתו של בעל הילקוט.

ב. המשמעות: ב'שיעורים בס' התניא' כאן מפרש מעלת גירסא זו בהתאם לפירוש אדה"ז כאן, בכך ששריפת הפרה היא העלאה משא"כ [כאן הכוונה ל]קידוש מי חטאת שהוא המשכה. וזאת מכיוון שלעיל מבוארת המעלה דכפרה דווקא בהמשכת חכמה עילאה, שהיא ב"השלכת עץ ארז ואזוב וכו' ונתינת מים חיים אל האפר, נקרא בשם קידוש מי חטאת" (לא בשריפה, ועוד לפני ההזאה. וראה גם הלשון בלקו"ש חי"ב ע' 36 שנסמן בס' 'מ"מ, ליקוט פירושים וכו' של הרב חיטריק כאן).

ג. אמנם גם "מיתת צדיקים" היא 'העלאה', והכפרה אינה בהעלאה עצמה אלא בהמשכה שבאה כתוצאה ממנה, וראה בזוהר על אתר [בתורה שלמה שם פ"כ הערה לאות טו נדפס בטעות זוהר ח"ב] קפא, ב: "כיוון דאתעביד דינא בהאי פרה לדכאה למסאבי, אתעביד דינא במרים לדכאה עלמא ואסתלקת מן עלמא",

הרי שהיתה ההעלאה דמיתת צדיקים בהמשך להעלאה דשריפת הפרה, וזאת כדי להמשיך טהרה מחכמה עילאה כמבואר באגה"ק.

ד. לגוף הגירסא, העיר ב'מקורות וציונים' ל'תניא מבואר' שם, שבילקוט שלפנינו (סי' תקכ"ה) הגירסא אינה "מי חטאת" אלא "אפר פרה". וע"פ המובא בתורה שלמה הנ"ל, כן הוא הלשון גם בויקרא רבה פ"כ-יב, תנחומא אחרי אות ז, תנחומא ישן שם אות י', בילקוט שמעוני ח"ב (נ"ך) רמז קנה ובמדרש הגדול כאן. ולכאורה - הכוונה זהה. וראה בפירוש ר"ח עה"ת שם: "מה פרה זו מטהרת חטאים ונקראת 'חטאת', וכל 'חטאת' מכפרת".

ה. בפירש"י הלשון "מה קרבנות מכפרין", ובביאורי מהרי"א, הובא בהערות הרב שעוועל שם: "כלומר פרה לא היתה קרבן גמור, שהרי לא קרבה לגבי מזבח, ומכפרת גם מיתת צדיקים אע"ג שאינה קרבן - מכפרת, לכך לא סמך מיתת מרים לפרשת כל הקרבנות בפרשת פנחס". אבל לפי המבואר באגה"ק - אדרבה, פרה היא למעלה משאר הקרבנות.

ו. בתוס' במקור מרז"ל זה (מו"ק כח, רע"א) כתבו ש'מכפרת' - "פירוש על מעשה העגל, וכדאמרינן במדרש: משל לבן השפחה...". אבל המהרש"א בחידושי-אגדות שם דחה זאת: "והוא דחוק שנתכוון על-פי אותו מדרש [שלא נזכר כאן כלל]. ונראה, אע"ג דמוכח בכמה דוכתין דפרה קדשי בדק-הבית היא [יומא מב, א וש"נ], מכל מקום חטאת קרייה רחמנא, גם שהיא נלקחת מתרומת הלשכה [שקלים פ"ד מ"ב] כמו שאר קרבנות, וכמו שכתבו התוס' פרק מרובה [ב"ק עז, א ד"ה פרה (הראשון)], לפי שצריכין לה כהנים העובדים קרבנות - חשיב 'צורך קרבן'..." עכ"ל. ואכן לשון זו "חטאת קרייה רחמנא" העתיק אדה"ז בפירוש העניין בתחילת אגה"ק זו (דברי מהרש"א הובא בס' 'מ"מ, ליקוט פירושים וכו' הנ"ל כאן, והיה מקום לציינו גם ב'תניא מבואר').

ז. לפי אדה"ז, א"צ לביאור מהרש"א על הקשר בין פרה אדומה לקרבנות, אלא הכוונה לעצם הטהרה מטומאת מת "שלמטה מטה מנוגה". לפי זה יהיה הפירוש "מכפרת" - מטהרת. ובפרט שבאגרת התשובה פ"א מכריע אדה"ז כדעת רש"י (בראשית לב, כא) ש"כפרה היא לשון קינוח" (דלא כרמב"ן שם שפירש זאת מלשון פדיון). ומעניין לברר אם נמצא באיזהו מקומן עוד שימוש כזה ממש ל"כפרה".