כתב הרמב"ם בהל' טומאת צרעת פי"ד ה"ה: "ואחר שיראה הכהן את הנגע יצא ויעמוד על פתח הבית בצד המשקוף ויסגיר או יחליט או יפטור שנאמר ויצא הכהן מן הבית והסגיר את הבית, לא שיסגיר והוא בתוך ביתו, או בתוך בית המנוגע או תחת המשקוף אלא בצד פתחו".

הרי מבואר מדברי הרמב"ם דהא דהכהן צריך לעמוד על פתח הבית, היא לא רק כשמטמא את הבית או מסגירו אלא גם כשמטהר אותו צריך לעמוד בחוץ וזהו כוונתו באומרו "או יפטור".

ולכאו' צ"ב המקור לזה, דהנה במשנה נגעים פי"ב מ"ו איתא: "אינו הולך לביתו ומסגיר ולא בתוך הבית שהנגע בתוכו ומסגיר, אלא עומד על פתח הבית שהנגע בתוכו ומסגיר וכו'". הרי דהמשנה איירי אודות הסגר, דבשעה שהכהן מסגיר את הבית צריך לעמוד על פתח הבית, ולפ"ז צ"ב מקורו של הרמב"ם דגם כשפוטר הבית צריך לעמוד בחוץ. וגם פשטות הקרא איירי רק בהסגר והחלט, וע"פ סברא ג"כ חידוש הוא דבפשטות הא דצריך לעמוד בחוץ הוא בכדי שהכהן לא יטמא מהבית, וזה שייך רק כשמטמא את הבית, משא"כ כשפוטרו אמאי לא יוכל לפוטרו כשעומד בפנים הרי בזה ליכא חשש טומאה, ומוכח מדברי הרמב"ם דהא דאסור לעמוד בפנים אינו משום סרך טומאה, אלא דכן היא גזה"כ דאסור לעמוד בפנים, דכמו שאסור להסגיר כשהיא בתוך ביתו, כמו"כ אסור להסגיר כשעומד בתוך הבית, ולפ"ז דהיא גזה"כ י"ל דגם בשעת הפטור צריך ג"כ לעמוד בחוץ.

ולפ"ז יש לבאר עוד דיוק בדברי הרמב"ם. דבמשנה מובא דין הנ"ל בלשון שלילי - "אינו הולך לביתו", "ולא בתוך הבית", "אלא עומד על פתח הבית", ואילו הרמב"ם הביא דין זה בלשון חיובי "דאחר שיראה הכהן הנגע יצא ויעמוד על פתח הבית, ולא שיסגיר בתוך ביתו או בתוך בית המנוגע וכו'". היינו שמסגנון המשנה משמע דהא דהכהן צריך לעמוד על פתח הבית הוא בעיקר כדי שלא יעמוד בתוך הבית, משא"כ להרמב"ם הוא דין חיובי שצריך לעמוד על פתח הבית, וצ"ע אמאי שינה הרמב"ם מסגנון המשנה?

וע"פ הנ"ל יבואר היטיב, דא"נ דהא דהכהן צריך לעמוד על פתח הבית, הוא רק בכדי שלא יטמא, הוא רק דין שלילי דע"י שעומד בחוץ ליכא חשש טומאה כיון שעומד בחוץ, משא"כ א"נ דהיא גזיה"כ שההסגר או הפטור צריך להיות על פתח הבית, דרק כשעומד במקום מסוים חל ההסגר כו' [ולא רק מפני חשש טומאה].

נמצא דיש כאן דין מקום שצריך לעמוד בו, ולכן כ' הרמב"ם בלשון חיובי דהכהן יצא ויעמוד על פתח הבית, ועי"ז חל ההחלט או הפטור, והא דאסור לעמוד בפני או בתוך ביתו בא כתוצאה מזה שצריך לעמוד בחוץ, דכיון שצריך לעמוד בחוץ ממילא מובן דאם עומד במקום אחר לא חל ההסגר וכו', וזהו שסיים הרמב"ם "לא שיסגיר בתוך ביתו וכו'".

ועדיין צ"ע המקור להרמב"ם דהפטור צ"ל ג"כ בחוץ וכנ"ל, ואבקש מהקוראים שי' לעיין בזה.