אם הפלאפון הוא במצב של צלצול ויכול לגרום לביטול כוונתם של המתפללים בביהכ"נ, אסור להחזיקו מופעל כיון שאסור לגרום להפרעה בכוונתם של המתפללים, וכמ"ש בשו"ע סי' קב ס"ד ומובא בשו"ע אדה"ז בסעי' ד שאסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ד' אמות שלפניהם שמא תתבטל כוונתם.

ואם הפלאפון הוא במצב של רטט ואינו מפריע לאחרים, הרי כתוב בטושו"ע וכן בשו"ע אדה"ז סי' צו שכל א' צריך למנוע כל הטרדות כדי שיכוין ולכן אסור להחזיק בידו דברים שלבו עליהם שלא יפול ויטרד ותתבטל כוונתו, דהיינו שצריך למנוע כל דבר שיכול לבטל כוונתו בתפלה. והרטט בודאי יבטל כוונתו.

ואעפ"י שבסי' צח סעי' ב כותב בטושו"ע על הדין ש"לא יתפלל לא במקום שיש בו דבר שמבטל כוונתו . . ולא בשעה שמבטלת כוונתו", "ועכשיו אין אנו נזהרים בכ"ז מפני שאין אנו מכוונים כ"כ בתפלה (מהר"ם מרוטנברג)", וא"כ לכאו' יש ראי' מכאן שא"צ להזהר מדבר שיכול לבטל כוונתו כיון שבין כך אין מכוונים כ"כ בתפלה.

אבל כד דייקת שפיר, נראה שאין זה דומה לכאן, ולכן אינו מביא את דברי המהר"ם מרוטנברג (שעכשיו אין אנו מכוונים כ"כ) בסי' צו, כי כאן בסי' צח מדובר על מצב של מקום שאין בידו לשנותו, או מצב של אדם שאין בידו לשנותו עכשיו, וע"ז הביא מהמהר"ם שהיות ואין אנו מכוונים כ"כ אינו צריך ללכת למקום אחר או לחכות לזמן אחר להתפלל. משא"כ בסי' צו שמדובר בדבר התלוי בהאדם עצמו אם להחזיק את הדבר בזמן התפלה או לא להחזיקה, פוסק שאין להחזיקו.

ועוד שבסי' צח מביא הכף החיים בסקט"ו מהלבוש, האלי' רבה והפרמ"ג, שאעפ"י שהמהר"ם אומר שעכשיו אין אנו מכוונים כ"כ, מ"מ יזהר אדם בכל מה דאפשר כדי לעורר כוונתו.

ולסיכום, מכ"ז ברור שצריכים להזהר לכתחילה לכבות את הפלאפון בזמן התפלה.