כ' אדה"ז בסי' תקצג ס"ג שאם יודע לתקוע ולא להריע לא יתקע כלום "שאין כאן מצוה כלל". ויש להסתפק מה כונת אדה"ז כאן: האם הדין של לא יתקע כלום הוא איסור מצד עובדין דחול - לפי פסק אדה"ז בסי' תקצו שלתקוע בחינם הוא זלזול יו"ט ולכן לאחרי שגמר מאה קולות אסור לתקוע עוד - חינם. ובמילא גם כשיודע רק תקיעה ולא תרועה שאין כאן מצוה כלל אסור לתקוע. או שכונת אדה"ז היא שלא יתקע כי אין בזה ענין, אבל בודאי מותר לו לתקוע. והסיבה בזה כמו שחכמים התירו לתקוע בשביל נשים אע"פ שהם לא מצוות וזה כדי לעשות להם נח"ר. וא"כ גם כשיודע רק תקיעה לכאורה מצד נח"ר צ"ל דמותר לתקוע.

אבל אולי אפשר לחלק שנשים אמנם הם לא מצוות אבל קצת מצוה יש להם בזה, וכלשון אדה"ז בסי' יז ס"ג "וגם הן כשמקיימין מצות שהם פטורים מהם אע"פ שאין להם שכר גדול כמצוה ועושה מ"מ קצת שכר יש להם לכן יכולות הן לברך על כל מצוות שהן פטורים מהם". ולכן התירו להם חכמים לתקוע ביו"ט מצד נח"ר כי סו"ס קצת מצוה יש להם בזה משא"כ בתוקע תקיעה לבד שאין בזה מצוה כלל. ויהיה אסור לו.

אבל מלשון אדה"ז בסי' תקפט ס"ב משמע שזה שהתירו לנשים לתקוע זה לא גם מצד שזה קצת מצוה אלא רק מצד נח"ר לבד לכן התירו, וא"כ גם בתקיעה לבד צ"ל מותר לתקוע כי יש בזה נח"ר.

אבל בכל זאת אפשר לומר שתקיעה לבד יהי' אסור לתקוע. כי אמנם התירו לנשים רק מצד נחת רוח כנ"ל אבל בכל זאת התירו רק דבר שהוא מצוה (לאחרים) ולא היו מתירים להם מצד נחת רוח לעשות איזה מלאכה סתם שהיא לא מצוה. משא"כ תקיעה בלא תרועה שזה בכלל לא מצוה. ועצ"ע.