1) בשו"ע (יו"ד סי' רפו סכ"ב) כתוב שהשוכר בית בחו"ל הוא פטור ממזוזה עד שלושים יום, והוא מלשון הברייתא (מנחות מד א). ביאור על זה בשיחות קודש אחש"פ תשכ"ב (שיחה יב), דהיינו בגלל האמונה בביאת המשיח, ע"ש.

ומשמע שהחיוב חל בתחלת יום הל"א - ראה שוע"ר או"ח סי' יד ס"ד (לענין ציצית, והוא מברייתא הנ"ל במס' מנחות). ובשדי חמד (קונטרס הכללים מע' מ"ם כלל קיב - בהוצ' קה"ת כרך ח"ג ע' 1044) מדייק בלשון סמ"ק (מצוה קנד) שהוא ביום שלשים, ובכל זה הוא נוטה לומר שהוא ביום ל"א. ועע"ש ריש כלל קטו.

2) ס' המנהגים שם. וכן הוא בכו"כ אגרות קודש (ח”י ע' ריט; חי"ג ע' קסט; חט"ו ע' שצ; חי"ז ע' שכז; חי"ט ע' שצ).

באג"ק חי"ט הנמען הוא תושב תל-אביב, ואליו הורה הרבי "לדרוש על מנהג אה"ק ת"ו בכגון דא". לפשר ההסתפקות בזה ראה 'התקשרות' גליון תמח ע' 17 הע' 15.

בטעם המנהג לקבוע תיכף יש לומר, כי דעת המאירי (שבת קמז ב) הוא כי החיוב "לאחר שלושים יום" היינו שמי שבא לשכור ליותר משלושים יום הרי הוא חייב במזוזה תיכף. ובשדי חמד (שם ע' תקכה) הביא דברי הפוסקים הדנים בזה. ובסידור דרך החיים (סי' רלז סט"ו) משמע שמפרש כהמאירי, ונחלק עליו בנחלת צבי (על גליון שו"ע יו"ד שם). ועל כן לצאת ידי כולם קובעים תיכף ואין מברכים עד סוף שלושים יום.

עוד טעם לקבוע מזוזות מיד, בכדי לשמור מן המזיקין - ראה שדי חמד שם כלל קיד.

ובדבר החשש לענין שאר המזוזות שבבית, שלדעת הפוטרים ממזוזה כל שלושים יום הראשונים, היה לנו לחשוש על קביעותם ל'תעשה - ולא מן העשוי בפסול'. הנה בשדי חמד (שם כלל קיג - ע' תקכט ואילך) מבואר דשאני נדו"ד דאינו אלא מחוסר זמן, ולא היתה העשייה בפסול.

3) שמעתי מפי הרי"ל גרונר שי', שכאשר קנה ביתו הורה לו כ"ק אדמו"ר זי"ע לקבוע המזוזות תיכף בלא ברכה ולסוף שלושים יום לעשות כנ"ל בפנים. גם אמר שכן היו הוראות לכמה וכמה. (מבין המכתבי-קודש הנ"ל בהערה שלפנ"ז, רק באג"ק חט"ו וחי"ז הנ"ל מפורש דמיירי בדירה שכורה, ובשאר המכתבים הדבר סתום).

ויש לעיין בטעם הוראה זו, שהרי פשטות ההלכה מורה שהקונה בית אף בחו"ל חייב במזוזה תיכף (וכן הביא בגליון מהרש"א יו"ד שם בשם תוס' ע"ז כא רע"ב). הנה בשדי חמד (קונטרס הכללים מע' מ"ם כלל קיב ד"ה ובקונטרס - הוצ' קה"ת כרך ג' ע' 1052 ואילך) הביא דברי כמה פוסקים שנסתפקו אולי דין שלשים יום שייך אף בקונה או בונה בית, ודייקו בלשון הירושלמי (מגילה שם): "הדר בחוצה לארץ והדר בפונדקי ארץ ישראל שלשים יום אינו צריך ליתן מזוזה" (דלא כבבלי מנחות מד א: "השוכר בית בחו"ל"). וראה גם תוס' ע"ז הנ"ל, שלדעת ר"ח כהן בית בחו"ל לא מקרי 'ביתך' (לענין איסור הבאת תועבה אל ביתו. ועל זה הקשו התוס' מדין 'ביתך' לענין מזוזה, דמשמע שהקונה בית חייב במזוזה מיד).

ולהעיר גם מהמסופר בס' מגדל עז (ע' רטו) אודות כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, שבעברו ליד קישינוב, ואחד הגבירים שמה עמד לחנך חצר ודירה חדשה שבנה לעצמו, והמתין בסעודת חנוכת הבית עד שאדמו"ר יעבור במקום וישתתף בשמחתו . . הגביר פנה ושאל את רבנו, מה עליו לעשות עתה. השיב לו המהר"ש: "עליך לספור כמה פתחים בבית ובחצר, אחר שלושים יום מגמר הבנין תקע מזוזות כמנין הזה בכל הפתחים, תברך 'לקבוע מזוזה' ותדור במזל-טוב". וע"ש המשך הסיפור.