בגיליון העבר (ע' 49) דנו בנושא האם מנהגנו לקבוע מיד בלא ברכה ולברך רק כשמחליפין אחר ל' יום, הוא רק בדירה שכורה או גם בקנוייה. וכמובן, פשטות ההלכה היא כמו שציינו, שבבית קנוי חייבים לברך מיד. אבל משמעות דברי רבותינו היא שדינו כמו בשכירות, כדלהלן.

באג"ק (כרך יט ע' שפט-שצ) כתב הרבי למי שנכנס לדירה חדשה (=קנוייה) בת"א: "בהנוגע לקביעת המזוזות, עליו לדרוש על מנהג אה"ק ת"ו בכגון דא. ומנהגנו ובחו"ל לקבוע תיכף לכניסה בלא ברכה, וביום השלושים מסירים מזוזה אחת לבודקה (או להחליפה במהודרת), וקובעים אותה בברכה בכוונה להוציא כל שאר המזוזות". והנה כל העניין שלדברי הרבי יש ספק כיצד לנהוג בזה בא"י, צריך ביאור (וראה מש"כ ע"ז - וגם על שאלתנו - ב'התקשרות' גיליון תמח ע' 16), אבל אם היה מנהגנו בחו"ל לקבוע בבית קנוי מייד, לא היה הרבי מעלה נקודה זאת כלל.

ובס' מגדל עז (ס"ע רטו), מסופר על כ"ק אדמו"ר מהר"ש שביקר אצל גביר שקנה לעצמו חצר ודירה חדשה, והורה לו לקבוע את כל המזוזות רק לאחר שלושים יום.

ומה שהביא מאג"ק (כרך יז ע' שכז) שכותב הרבי "בשאלתו: סדר קביעות מזוזה בחו"ל - הדר בדירה שכורה" - אולי לאידך גיסא, כוונתו כאן לחדש (ואולי גם השאלה היתה ע"ז) שגם בדירה שכורה יקבעו מזוזות מייד, אם כי ללא ברכה.