"נעניתי לו עתה כשבאתי לליטא"

מעט מאד דברים הגיעו לידינו על אופן עריכת הסידור בידי אדה"ז ועל הנימוקים להכרעות בנוסח, בניקוד ובמנהג.

בגוף הסידור ישנו מקום אחד הסבר לנוסח, בברכת ההפטורה לשבת ובשוה"ג שם1; כמה פרטים ישנם במאמר ד"ה 'בענין נוסח התפלות' ב'מאמרי אדה"ז הקצרים'2; ועוד כמה דברים ש"אי איישר חילי" היה מתקן ומנהיג3. וכן גם הסיפור עם הרה"ק רלוי"צ מברדי'צוב שבעקבות זה הכניס את 'ושמרו' לסידור4.

ולאחרונה נתפרסמה5 עוד קטע הקשור לנוסח הסידור. הדבר נמצא ב"קובץ רשימות וסיפורים שנרשמו ע"י תמימים בריגא ובאוטבוצק", ומשמע שזה מסיפורי ר"י מתמיד. הדברים סתומים, ואעתיקו בלשונו:

"ובדבר הסכסוכי דברים אם לומר "ושבור עול הגוים" או "עול הגלות", נעניתי לו6 עתה כשבאתי לליטא, לומר "ושבור עול הגלות". לפיכך בברכת-המזון אומרים "עול הגלות", אך בנוסח התפילה לא רצה אדמו"ר הזקן לשנות מהנוסח הישן ואומרים "ושבור עול הגוים"...".

ויש לברר כמה דברים בנוגע למסורה זו.

נוסח מצונזר

מקובל לומר בנוגע לנוסח "עול גלות", במקום הנוסח "עול הגוים", שזה משינויי הצנזורה, וכך כותבים מהדירי סידור ר' שבתי סופר7: "עול גלות. בעץ חיים מלונדון "עול גוים". וכ"ה בבני קנדי', הגדת פראג רפ"ז, מהר"ן, הגדת פראג שס"ו, אור חדש, במטה יהודה, ובסדור עמודי שמים לריעב"ץ, ואפי' בבסיליה ש"ס שלכאורה צ"ל מצונזר. וכנר' נוסח "גלות" או "עולנו" הוא נוסח מצונזר".

וכמו כן מציין ר"ד יצחקי8 על נוסח זה: "נוסח מצונזר. והנוסח המקורי הוא "עול גוים" כמו שהוא בסדר ברכת המזון של מהר"ן שפירא ובמטה יהודה וסדור עמודי שמים ואור חדש לרבי חיים באכנער תלמיד רבי שבתי סופר."

ועפ"ז יפלא לכאורה למה הסכים אדה"ז לקבוע את הנוסח המצונזר "עול הגלות" במקום הנוסח המקורי "עול הגוים"?

מה היה הנוסח הנפוץ?

ונתתי אל לבי לבדוק את הסידורים השונים [שתח"י], וגיליתי ש"עול הגוים" אינו הנוסח הנפוץ.

שם הסידור

בשחרית בברכת 'אהבת עולם'

בברכת המזון ב'הרחמן'

אבודרהם

"עול הגוים"9

אינו מופיע10

סידור ר' שבתי סופר (נדפס בפראג "בין שנת שע"ז לשע"ח")

אינו מופיע

"יִשְׁבֹּר עוֹל גלות"11

סידור רבי עזריאל ור' אליהו מווילנא

(דפוס הראשון בשנת תס"ד)12

[אינו תח"י]

"הוא ישבור עולנו"

סידור השל"ה (דפוס הראשון, אמשטרדם תע"ז)

אינו מופיע

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹלֵנוּ"

סידור 'בית תפלה' של ר' זלמן הענא (שנדפס בשנת תפ"ה)12

[אינו תח"י]

"הוא ישבור עולנו"

סידור 'עמודי שמים' להיעב"ץ (דפוס הראשון, אלטונא תק"ה)

אינו מופיע

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גוֹיִם"

סידור האריז"ל זאלקווא תקמ"א

"ושבור עול הגוים"13

"הוא ישבור עולנו"13

סידור האריז"ל של ר' אשר

"ושבור עול הגוים"13

"הוא ישבור עולנו"13

סידור האריז"ל 'קול יעקב' של רי"ק

"וּשְׁבוֹר עוֹל גוֹיִם"

"הוא ישבור עול עכו"ם"14

סידור 'תפלה ישרה' – נוסח ראדוויל15

"וּשְׁבוֹר עֻלֵּנוּ"

אינו מופיע

סידור 'אוצר התפילות'

"וּשְׁבוֹר עוֹל הַגּוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלֻיּוֹת"

סידור 'חמדת ישראל' שערך בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש

"וּשְׁבוֹר עוֹל הַגוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל הַגוֹיִם"

ובדקתי גם הרבה הגדות (צילומי) כתבי-יד ודפוסים ישנים [שתח"י] וראיתי שברובם ככולם נאמר בו בברכת המזון "עול גלות"16, ורק במתי מספר נאמר "עול הגוים"17 או "עולנו"18.

והרואה את הרשימה הנ"ל יבחין גם שישנם סידורים – ולדוגמא כל סידורי האריז"ל שבדקתי – שבהם נאמר בתפילת שחרית "עול הגוים" אבל בברכת המזון "עול גלות" או "עולנו"19, ובאם נכון הקביעה הנ"ל ש"עול הגוים" הנו הנוסח המקורי, ונשתנה רק מחמת הצנזורה, למה שינו רק בברכת המזון ולא בשחרית?

אין נוסח מקורי!

והנראה לומר בזה שלאמיתו של דבר אין לתפילות "הרחמן" שבברכת המזון נוסח "מקורי" ו"אמיתי", ואת זה כתב רבינו יהודה ב"ר יקר (חי בסביבות שנת ד'תתק"ס20), רבו של הרמב"ן, ב'פירוש התפלות והברכות' שלו21 בסוף פירושו לברכת המזון: "כאן אומר הרחמן הרחמן כל אחד כרצונו ורצון שאלתו. ואם הוא אורח צריך לברך בעל הבית...", ועל פיו כתב רבינו דוד אבודרהם (חי בסביבות שנת ה'ק) דברים דומים22: "ואומר הרחמן כל אחד ואחד כרצונו וכרצון שאלתו, ואינו חשוב הפסקה בין ברכת המזון לבפה"ג, שהרי תקנו לברך לב[על] ה[בית]. גדולה מזה מצינו בברכת המילה שאומר אלהינו ואלהי אבותינו וכו' אחר שבירך בפה"ג ומפסיק בין ברכה לשתיה"23. הרי לנו שבתקופת הראשונים24 עוד לא היה לברכות "הרחמן" נוסח קבוע וכל אחד היה אומר "כרצונו ורצון שאלתו", ורק מאוחר יותר התפשטו נוסחאות "הרחמן", ששונה גם בין האשכנזים והספרדים. ועפ"ז אין לחפש את הנוסח המקורי של "הרחמן", אלא ניתן לדבר סך-הכל על נוסח שנתפשט יותר ושנתפשט פחות. וגם א"א "להחזיר עטרה ליושנה" לנוסח האמיתי, כי אין נוסח "אמיתי" שתיקנוהו אנשי כנסת הגדולה וכדומה.

"בדבר הסכסוכי דברים... כשבאתי לליטא..."

ע"פ כל הנ"ל אנו רואים שנוסחתו של אדה"ז בברכת המזון "עול הגלות" מקורו טהור, והוא כפי הגירסא שמובא בשם ר' שמואל סופר25.

אמנם אין אנו יודעים מה הם "הסכסוכי דברים" שהיו בענין זה, ולמה זה הכריע לטובת הנוסח "ושבור עול הגלות" כשאדה"ז "באתי לליטא"? האם בליטא היה זה הנוסח הנפוץ, ואדה"ז היה מוכרח לקבל אותו?

דעת כ"ק אדמו"ר זי"ע

בקונטרס 'צדי"ק למלך'26 נתפרסמה מענות כ"ק אדמו"ר זי"ע משנת תשמ"ח אל הרה"ג ברוך נאה, ובו אות ה נאמר: "להערתו בהרחמן בברהמ"ז שצ"ל עול הגוים ולא עול גלות: גם דעתי כן הוא", ונעתק גם ב'שערי הלכה ומנהג'27.

ועל פי זה הדפיסו כן בסידורי 'תהלת ה' החדשים מהדורת קה"ת כפר חב"ד. אבל בסידורי 'תהלת ה' החדשים מהדורת קה"ת נ.י. השאירו בברכת המזון "עול הגוים".

שם הסידור

בשחרית בברכת 'אהבת עולם'

בברכת המזון ב'הרחמן'

סידור עם דא"ח דפוס הראשון (קאפוסט תקע"ו)

"וּשְׁבוֹר עֹל הָעַכּוּם"28

???

ה'צמח צדק' ב'אור התורה' על הסידור (תפילה) עמ' ס

"ושבור עולנו מעל צוארינו"29

---

ה'צמח צדק' ב'אור התורה' על הסידור (תפילה) עמ' קסד

"ושבור עול מעל צוארינו"

---

ה'צמח צדק' ב'אור התורה' שמות ח"א עמ' קעד30

"ושבור עול הגוים מעל צוארינו"

---

סידור 'תורה אור'

"וּשְׁבוֹר עֹל הַגּוֹיִם"31

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

סידור מהרי"ד וסידור עם 'לקוטי תורה'

"וּשְׁבוֹר עֻלֵּנוּ"32

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

סידור 'אור המאיר' (ד"צ מוילנא תרמ"ד)

"וּשְׁבוֹר עֹל הַגּוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

סדר ברכות ותפלות עם תרגום אנגלי33

---

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

סידורי תהלת ה' הישנים

"וּשְׁבוֹר עֹל הַגּוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

סידורי תהלת ה' החדשים מהדורת כפר חב"ד

"וּשְׁבוֹר עֹל הַגּוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל הַגּוֹיִם"

סידורי תהלת ה' החדשים מהדורת קה"ת נ.י.

"וּשְׁבוֹר עֹל הַגּוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

בסידורי חסידים שונים:

* סידור 'הרי בשמים', נדפס בשנת "ואל הרי בשמים", חיברו רבי ישעי' מושקאט מפראגא (תלמיד המגיד מקוז'ניץ) ונדפס בחייו. בשחרית נאמר: "עול הגלות", ובברכת המזון: "עולנו".

* סידור 'צלותא דאהרן', נוסח קרלין, בשחרית נאמר: "עול הגוים", ובברכת המזון: "עול גלות".

* 'סידור השלם ע"פ נוסח ומנהגי סקווירא', מכון ספרי תהלה תשס"ה, בשחרית נאמר: "ושבור עלנו ועול הגוים", ובברכת המזון: "עולנו עול הגלות".

* סידור 'חלקת יהושע', נוסח ביאלא, מהדורה שניה משנת תשנ"ח, בשחרית נאמר: "עול הגליות ועול הגוים", ובברכת המזון: "עול הגוים ועול הגליות".

---

1) ראה מש"כ ב'הערות וביאורים' גליון תתפט עמ' 79 הערה 9.

2) עמ' תקפא-תקפב.

3) ראה מכתבו של הרבי ב'לקוטי שיחות' חלק יח עמ' 448: "בנוגע לברכת כהנים מסופר שאמר [אדמו"ר הזקן] (הל' – בערך) דהי' רוצה להחזירה כו' שתהי' קיום מ"ע זו בכל יום (גם בחול)", וראה גם סיפורי הרז"ש דווארקין ב'שמועות וסיפורים' ח"ב עמ' 42 אות יג ומש"כ הרח"מ פערלאוו ב'לקוטי סיפורים' עמ' עג אות פה, ומה שציין ב'אוצר סיפורי חב"ד' חט"ו עמ' 207. ושם מביאים עוד דבר שקשור לתפילה: "אי איישר חילי הייתי מנהיג לומר שיר השירים במקום לכו נרננה", והרח"מ פרלוב בשם הרש"ג מסביר "הפי' כך שיאמרו שה"ש וגם לכו נרננה" (ולהעיר מ'חסידות מבוארת' חוברת לט עמ' נב הערה 14 שאולי למנהג זו כוונת אדה"ז ב'לקוטי תורה' ברכה צו, א: "ועד"ז הוא ענין כל שיר השירים"), והרב רסקין בסידורו עמ' רמט הערה 14 מסביר: "ואולי הכוונה לגבי פיוט לכה דודי". והר"מ שוסטערמאן בספרו 'מז'לאבין לניו-יארק' עמ' 243 אות נ יש לו נוסחא אחרת, במקום התקנה של ברכת כהנים: "עוד הייתי מתקן שלא לומר להניח (תפילין) בקמ"ץ אלא 'להניח' בפת"ח".

4) ראה מש"כ בספר 'הסידור' עמ' קפד הערה 68, ושם עמ' רסז.

5) במוסף לעיתון 'כפר חב"ד' גליון 1159 עמ' 26.

6) המהדיר, ר"י מונדשיין, מציין שם: "ספק אם הקטע... הוא המשך ישיר לקודמו", שבקטע שלפני זה מסופר ש"כשנדפס ה'תניא' כתב לו אדמו"ר הזקן" לר' משה מז'יטומיר, ה"ה המדפיס הרה"ק ר' משה שפירא מסלאוויטא (ראה שם הערה 22).

7) חלק 'ברכת המזון' עמ' כו הערה 38.

8) 'לוח ארש', מהדורתו, תשס"א, עמ' תנא אות תתפ הערה 60.

9) "ושבור עול הגוים מעל צוארנו ע"ש (ויקרא כו, יג) ואשבור מוטות עולכם".

10) ראה לקמן.

11) חלק זה נדפס "בהעתקת מה"ר נפתלי בן מה"ר זכרי' מנדל", כפי שנדפס בשם 'סדר השלחן' בויניציאה שנת שס"ג, אבל מפורש כותב ר' נפתלי בהקדמתו: "כי אני העתקתי הנקודות והטעמים מסדר ברכת המזון של החסיד השלם... האלוף הח"ר שבתי יצ"ו...", ראה 'מבוא' לחלק 'ברכת המזון' שם.

12) ע"פ "פלוגתות רז"ה ור"ע ור"א ווילנא", בתוך: 'לוח ארש' הנ"ל, עמ' תנא אות תתפ.

13) אינו מנוקד, כמו רוב התפילות בסידור זה.

14) אינו מנוקד. ב'שירותא דצלותא' (דלקמן הערה 25) כותב: "המקובל רי"ק ניסח 'עול הגוים' (בקצת דפוסים של סידורו 'עול עכו"ם', ובלי שום ספק שזאת בגלל מוראו של המבקר, צענזור בלע"ז)", ואינני יודע איפה הוא ראה את הנוסח "עול הגוים", שהרי גם בדפוס הראשון של 'קול יעקב', סלאוויטא תקס"ד, וכן גם בדפוס לעמבערג 1859, נאמר בו "עול עכו"ם".

15) י"א ש"נוסח סדר התפילה, מכל השנה, מסידור 'תפלה ישרה' הנדפס פעם ראשון בראדוויל, והוגה ע"י כבוד הרב הצדיק וכו' מהו' מרדכי מקרמניץ זצללה"ה, ואח"כ נדפס במעזיבוז ע"פ הסכמת הרב הק' [אברהם יהושע העשיל] מאפטא", אודות כ"ז ראה מש"כ בספר 'הסידור' עמ' ערה הערות 451-452, שם עמ' רצא-רצב.

16) הגדת אמשטרדם 1662 [תכ"ב]; הגדת ויניציאה תע"ו; הגדת אופנבך תפ"ב; כת"י הגדת רות-אוקספורד 1753 [תקי"ג]; כת"י הגדת קיצע תק"כ (מתוך ספריית חב"ד); כת"י הגדת באבד, אמשטרדם תקכ"ט; כת"י הגדת פרסבורג תקע"ו, שה'חתם סופר' נתן מתנה לאשתו הרבנית.

17) הגדת מנטובה ש"כ; הגדת אמשטרדם תנ"ה; כת"י הגדת אופנהיים תע"ט.

18) הגדת זולצבאך תקט"ו; הגדת המבורג תקנ"ו; הגדת הנובר תרכ"א.

19) ואציין שאפילו סידור שמתיימר להיות מאד מדויק כמו "הסידור המדוייק איש מצליח" עם הגהותיו ותיקוניו של הרה"ג מאיר מאזוז, נאמר בשחרית: "וּשְׁבוֹר עוֹל הַגּוֹיִם" ובברכת המזון: "יִשְׁבֹּר עוֹל גָּלוּת". על מידת דיוקו האמיתי של הסידור הזה ראה: 'אור ישראל' גליון כה עמ' ריז-רכו; גליון לח עמ' רז-רלז; שם עמ' רלח; גליון לט עמ' רמח-רנב.

20) ראה עליו ב'דברים מאת המהדיר' בראש ח"א של ספרו ובספר "רמב"ן" של הרח"ד שעוועל עמ' מ-מו, ומה שנסמן שם עמ' רמג בערכו.

21) ח"ב עמ' לד.

22) בספרו מהדורת ירושלים תשכ"ג עמ' שכו.

23) והדברים מבוארים כן גם בטור או"ח סוף סי' קפט בנוגע למה ש"נהגו להאריך בברכת הטוב והמטיב הרחמן בכמה גווני", וראה 'לבוש' שם ס"ב ובשו"ע אדה"ז ס"ז שם. וראה בפירוש 'עיון תפלה' בסידור 'אוצר התפלות' מה שהעיר על דברי האבודרהם.

24) גם בסדר התפלה של הרמב"ם, שסופח בסוף ספר אהבה, ישנם רק שני "הרחמן" קצרים.

25) וכבר ציין לזה בסידור 'צלותא דאברהם' בפירוש 'שירותא דצלותא' עמ' תקמד: "בעל סדר השלחן [והכוונה להעתקת ר' נפתלי, הנ"ל הערה 11] מנסח 'עול גלות', ובעקביו הלך הרב...".

הרב רסקין בסידורו עמ' שעח הערה 67 כותב בענין זה: "כמה נוסחאות ישנן בזה, כנראה מיראת הצנזורה", ומציין ל'צלותא דאברהם' הנ"ל, אמנם הרואה יראה שאין הוא תולה את שינויי הנוסחאות האלו בצנזורה.

ב'שירותא דצלותא' שם מציין עוד: "עול גלות – עול הגוים: ראה עמק ברכה כאן", וחיפשתי בספרו זה של אבי השל"ה, ולע"ע לא מצאתי בו כלום הנוגע לעניננו.

26) ח"ז עמ' 232.

27) ח"א עמ' ריב.

28) כ"ה בשחרית לשבת. וצריך לבדוק את הנוסח בשחרית לחול. והסברא אומרת שהמלה "עכו"ם" הרי הוא משינויי הצנזורה במקום המלה "גוים", אבל לא מסתבר שזה יבוא במקום המלה "גלות".

29) ובהערה שם מציין המו"ל: "כ"ה בגוכי"ק... ונראה דהוא מחמת הצענזור".

30) והעירני הרי"י קעללער שמאמר זה נמצא בגוכתי"ק ה'צמח צדק' בביכל באברויסק 82.

31) בהערות המו"ל ל'אור התורה' (שבהערה שלפנ"ז) מציין שבסידור 'תורה אור' נדפס: "ושבור עולנו", ואינני יודע איזה סידור נזדמן לו.

32) ע"פ 'לוח השמטות ותיקונים' לסידורו של הרב רסקין עמ' יג הערה 170.

33) יצא לאור ע"י כ"ק אדמו"ר זי"ע בשנת תש"ג. "סדר ברכות ותפלות הוא בענצ'רל – עם העתק אנגלי – מוגה ומדויק, ולא סדור, ונמצא לע"ע בדפוס" ('אגרות קודש' שלו ח"א עמ' נ ס"ד, חשון תש"ג); "זה עתה יוצא לאור על ידנו 'סדר ברכות ותפלות' בנוסח מדויק והעתקה לאנגלית מנופה" ('אגרות קודש' שם עמ' פג, שבט תש"ג).