בהמשך להנדפס בגליון העבר עמ' 89 בנושא תפלה על קברי צדיקים בשבת ויו"ט.

להעיר מס' נטעי גבריאל הל' אבלות כרך ב' עמ' תרה הערה ג': בס' שער רוח הקודש הרח"ו וז"ל: "בשבתות ויו"ט ור"ח לא תשתטח כי אז נפשותם עולות למעלה ואינם מושגות וכו' ואפילו בחוה"מ תוכל להתפלל עליהם אבל לא תייחד יחודים" וכו'. והכוונה שבשבת ויו"ט וכו' לא תשתטח כו' אבל להתפלל עליהם יכול בכל הזמנים, וכמוש"כ הרח"ו בשער הגלגולים דפעם א' שלחני האריז"ל על קברי צדיקים בחוה"מ להתפלל עליהם אבל לא נשתטחתי.

וכ"ה בדעת תורה סי' תתקפא, וכ"כ בגשר החיים פכ"ט. ובלקט הקמח החדש כתב דמותר להתפלל על הקבר בשבת ויו"ט ועיקר הקפידא היא רק להשתטח על הקבר.

להגהת הרבי בלוח כולל חב"ד: שלא יטעו שמבקרים בבית הקברות - בכדי שלא תהי' סתירה לדברי הרח"ו וכו' הנ"ל, שבשבת ויו"ט מותרים להתפלל על קברי צדיקים, ז"א שמותר לבקר אז בבית החיים, ועד"ז להוראת הרבי הרש"ב להתפלל בשבת ויו"ט ע"י האוהל בהאדיץ, ובכדי להגיע להאהל היו צריכים לבקר בבית החיים, י"ל שכוונת הרבי היא שלא יטעו להשתטח וכו', שעד"ז מדובר בלוח שם1.

1) ואף שלכאורה צ"ל למה כתב הרבי "שמבקרים" ולא כתב שמשתטחים, אבל מאידך גיסא, אי אפשר לומר שהרבי יחלוק על דברי הרח"ו ואדמו"ר הרש"ב, שמתירים ביקור בבית החיים בשבת ויו"ט, ובפרט עפ"י דברי הרבי שצריכים להשתדל ש"לא לאפושי מחלוקת", אפילו אם הביאור הוא דוחק קצת, י"ל כנ"ל.

לדוגמא: בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סימן סח שם מאריך בגודל חשיבות ההשתטחות על קברי צדיקים ואופן וסדר ההשתטחות, מיוסד על, כו"כ מאמרי חז"ל, זוה"ק וכו'. בין הדברים מביא דברי המהרי"ל שלכאורה דבריו סותרים למאמרי חז"ל וזוה"ק הנ"ל, ומיישב דבריו שלא יהיו בסתירה להנ"ל, וכותב: כן יש לדחוק [הדגשה מהכותב] הפירוש בגמ' כדי ליישב דברי המהרי"ל.

ב) עפ"י דברי הרח"ו ושאר הפוסקים הנ"ל - מתברר שכן נהגו להתפלל בשבת ויו"ט וכן על קברי צדיקים, ומנהג ישראל תורה הוא.