בגליון תתפ"ו (ע' 123) עורר הרב ש.ה.ר. כמה בעיות הלכתיות בנוגע למחצלאות בימינו הקשורות עם חוטי "ניילאן" או כותנה וכדו', עיי"ש כל פרטי הדינים בזה, ובאמצע דיונו כתב דמשו"ע אדה"ז סי' תרנ"ט סע' י"ב משמע דסברת האדה"ז בנוגע לדין מעמיד הסכך הפוסל הסכך הוא רק בנוגע לדבר שמקבל טומאה משא"כ אם זה מדבר שאין מסככין בו אבל אינו מקבל טומאה דאז אין המעמיד פוסל הסכך, ודייק מזה שהאדה"ז, כשמביא הדין הזה דמעמיד הסכך, רק הזכיר שדבר המקבל טומאה פוסל ולא הזכיר כלל ע"ד דבר שאין מקבל טומאה אבל פסול לסכך, דמכאן משמע דשיטת האדה"ז היא דרק דבר המקבל טומאה במעמיד פוסל הסכך ולא ד"א פוסל הסכך ומביא בזה כשיטת הריטב"א ולא כשיטת הר"ן הסובר דכשם שדבר המקבל טומאה פוסל במעמיד הסכך כך דבר הפסול לסכוך אפי' שאין מקבל טומאה פוסל במעמיד הסכך. עיי"ש.

והנה רציתי להעיר כמה הערות בזה לפענ"ד:

א. מהמשך הסעי' הנ"ל בנוגע לדין 'מעמיד דמעמיד' (דאינו פוסל הסכך אפי' הוא מדבר המקבל טומאה) משמע דהאדה"ז סובר כשיטת הר"ן1 דאפי' דבר שאין מקבל טומאה אלא בפסול לסיכוך לבד, פוסל גם במעמיד לסכך כדלהלן, וז"ל שם: "ואע"פ שדבר המעמיד ומחזיק את הסכך נסמך ע"י דבר הפסול לסיכוך אין בכך כלום שהרי כל סוכה שבעולם מעמידי הסכך הן נסמכים ע"ג קרקע עולם הפסולה לסיכוך", עכ"ל. דהנה מזה שהאדה"ז כותב דווקא קרקע עולם דהוי פסול לסיכוך ואינו מקבל טומאה (כמבואר בסעי' א' שם כדוגמא לדבר שיוכל לפסול הסכך), ולא הזכיר דבר שמקבל טומאה, משמע דסובר כשיטת הר"ן דאפי' דבר שאין מקבל טומאה אלא הוא פסול לסכוך הוי פוסל במעמיד הסכך. דאם היינו אומרים דהאדה"ז סובר כהריטב"א דרק דבר המקבל טומאה פוסל במעמיד הסכך, אז למה אדה"ז מביא בדין מעמיד דמעמיד - קרקע עולם כנ"ל דהוי פסול לסיכוך אבל אינו מקבל טומאה, דאפילו הכי היינו אומרים שהסכך כשר, וד"ל. [אבל עדיין צ"ע למה האדה"ז כתב דווקא בדין מעמיד הסכך דמה שפוסל במעמיד הוי דוקא דבר המקבל טומאה ולא כתב בפשטות כל דבר הפסול לסיכוך2].

ב. הנה לפי השבט הלוי ח"ו סי' ע"ד3 דמבאר שם דבאם החוטים עשויין רק בכדי להקל את פריסת והורדת הסכך כי בלא החוטים הסכך עצמו יוכל להחזיק מעמד, אין כאן חשש של דבר המעמיד, והסכך כשר, ואפי' החוטים הם מדבר המקבל טומאה. אולי יש לומר לפי"ז דכן הוא גם במחצלאות בימינו דבלי החוט יכלו לעמוד (אם הקנים הם קצת עבים) והחוט הוא רק עשוי כדי שנוכל בקל לפורסם ולגוללם, ויהיו כשרים אפי' אם הם עשויים מחוטי "ניילון" או "כותנה" ארוגים וכדו' (דמביא שם בהערה דיש בעי' גדולה בזה, דמקבל טומאה עיי"ש).

ורק באתי להעיר בזה.

1) וכן גם מציין בשו"ע עצמו בשוה"ג, לשיטת הר"ן.

2) ואולי אפשר לומר דלאו דוקא. כי המשך הסעי' בנוגע למעמיד דמעמיד כותב דווקא דבר הפוסל לסיכוך ולא דבר המקבל טומאה כבהתחלת הסעי' ועצ"ע.

3) כפי שהובא בנטעי גבריאל פרק י"ז סעי' י"ב ובפסקי תשובות סי' תרכ"ט ס"ק 26.