E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ ויחי - שבת חזק - תשע"א
שיחות
הפסק בעת אמירת תהלים
הרב מנחם מענדל רייצס
קרית גת, אה"ק

ידוע בפי העולם ומקורו בכמה מספרי פולין וכו', שכאשר אומרים את כל ספר התהלים יש להשתדל לאומרו בלי הפסק כלל באמצע אלא באופן רצוף.

אמנם בשיחות ומכתבי כ"ק אדמו"ר - כאשר מדבר על אמירת תהלים בשבת מברכים החודש וכיו"ב - לא ראיתי לעת עתה שיעורר אודות פרט זה. ולכאורה בדבר ההווה ושכיח הרי לא ראינו ראיה.

ואדרבה - בשיחות ליל הושענא רבה תשמ"ה (התו' ח"א ע' 346) ותשמ"ז (התו' ח"א ע' 326), מפורש שהגבאים מחלקים התפוחים באמצע אמירת התהלים, ובאופן שחלק מהקהל אוכלו מיד בעת החלוקה, והיינו "בין ספר לספר וכיו"ב". ומזה מובן שלא הקפידו שלא להפסיק באמצע אמירת כל התהלים.

אמנם במכ' מא' שבט תשי"ב (לקו"ש חל"א ע' 265), למי שביקש ברכה עבור ניתוח - "בהש"ק שלפני הניתוח יאמר את כל התהלים - ובאם באפשר בלי הפסק, היינו גם בלא אמירת יהי רצון כ"א אחר כל הספרים". אך משמע שזה שייך להמצב המיוחד וכו' של הניתוח, ולאו דוקא כהוראה כללית לכל פעם שאומרים את כל התהלים. ויל"ע עוד.

ומענין לענין באותו ענין:

גם כשלא אומרים את כל התהלים אלא רק פרקים מסויימים - וכמנהגנו בכל בוקר אחר תפלת שחרית - מקובל בפשטות שלא להפסיק באמצע קאפיטל תהלים אלא לסיימו כולו כאחד.

ולכאורה יש להעיר, שמזה שבימים כ"ה וכ"ו בחודש נתקנה החלוקה מלכתחילה באופן שיאמרו רק חלק מקאפיטל קי"ט, משמע שאין הקפדה זו לעיכובא. ואולי בדאי אפשר שאני.

והנה באג"ק חט"ו ע' רלד: "בשעת הדחק מתחילים שיעור התהלים חדשי תיכף לאחר התפלה ומסיימים אותו במשך היום".

ובפשטות משמע שצריך לכל הפחות לומר קאפיטל אחד מיד לאחר התפלה; אך יש לשאול, מה יעשה מי שממהר וכו' ביום כ"ה או כ"ו בחודש, ואין בידו זמן לומר את כל השיעור לאחר התפלה - מה נחשב אצלו "התחלה"? האם די בפסוק אחד? או אולי ב"אות" אחת (היינו: שמונה פסוקים השייכים לאות א')?

ולא באתי אלא לעורר לב המעיינים, ותן לחכם ויחכם עוד.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות