E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ ויקהל - תשע"א
שיחות
מנין חלק מבני ישראל
הרב לוי יצחק ראסקין
דומ"צ בקהלת ליובאוויטש, לונדון

בשיחת ש"פ תשא תשכ"ה (הנדמ"ח) מקשה על הא דביומא כב ע"ב קאמר דאסור למנות את ישראל לדבר מצוה, ויליף מקראי בספר שמואל, ומקשה למה לא יליף מפ' תשא. והרי בגמ' ברכות סב ע"ב קאמר שאמר הקב"ה לדוד המלך "הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים, דכתיב כי תשא כו'", והיינו בזה שדוד החליט למנות את ישראל.

ושם ס"ה מביא שיש מפרשים כי הגמ' יומא בא לחדש שאפילו למנות חלק מן העם ג"כ אסור. [ואילו בדוד מנו את כל ישראל]. ודוחה תירוץ זה, שהרי גם אצל דוד לא נימנו כל ישראל, אלא רק יוצאי צבא.

וקשה לי על הקושיא, הרי גם במנין שמנה משה רבינו במדבר לא מנה כי אם מבני עשרים עד ששים, יוצאי צבא. ועל זה אמרה תורה שיימנו על ידי חצאי שקל "ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם". והיינו דקאמר הקב"ה "הריני מכשילך בדבר שאפילו תשב"ר יודעים". ולכן מה שלא מנה דוד הנשים, הטף והזקנים, אינו ממעט מחומר החשש במנין בנ"י.

[ואל תשיבני ממה שלפועל לא מנה יואב - בשליחותו של דוד - כל ישראל, כי לא מנה שבטי לוי ובנימין (רש"י שמואל-ב כד, ט בפירוש הראשון) - כי הרי ברצונו של דוד אכן היה למנות כולם, והיינו הכשלון - ברצון, לא בפועל].

ומי שיודע ליישב: אנא שתף דבריך עם קוראי הגליון.

* * *

ומדי דברי, הנה בשיחה הנ"ל סכ"א דן בלשון אדה"ז בסידורו לענין קידוש לבנה: "יאשר רגליו ויביט בלבנה פעם אחת קודם הברכה, וכשיתחיל לברך לאיראה בה כלל", ומשווה זאת ללשון המג"א בשם השל"ה בשם הרמ"ה, ש"אסורלהסתכל בלבנה". ומבאר שאדה"ז נקיט שהראי' וההסתכלות הם ענין אחד.

ורציתי להעיר כי לשון סדור אדה"ז [שנדפס לראשונה בשנת תקס"ג] מיוסד לכאורה על לשון סידור האריז"ל של ר' אשר [נדפס בלבוב שנת תקמ"ח], וזה לשונו [רפד ב]: "יאשר רגליו ויראה ראיה אחת קודם שיתחיל לברך: וכשיתחיל לברך לא יראה בה כלל".

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא