E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ב' אייר - ש"פ אמור - תשע"א
פשוטו של מקרא
הסדר בנגעים
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפרשת מצורע כתוב: "זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק" (יד, נד). "ולצרעת הבגד ולבית" (שם, נה). "ולשאת ולספחת ולבהרת" (שם, נו).

וצריך להבין למה לא נכתב "ולשאת ולספחת ולבהרת" תיקף אחר פסוק ראשון, שהרי נתק, שאת, ספחת, ובהרת הם כולם נגע אדם. ואין להם שום שייכות לנגע בגדים ובתים. ואם כן למה הפסיק הכתוב באמצע נגע אדם - בנגע בגדים ובתים.

ולמה אין רש"י מפרש זה.

והרמב"ן כתב, וז"ל: "זאת התורה לכל נגע הצרעת, הוא צרעת השחין והמכוה. הזכירם בכאן תחלה מפני תדירותן. ואחרי כן הזכיר הנתק שהוא ג"כ מצוי ואחרי כן הזכיר צרעת הבגד והבית ואחרי כן אמר ולשאת ולספחת ולבהרת הם הנגעים הראשונים שפתח בהם אדם כי יהי' בעור בשרו וגו' ובכל מקום יאחר הבהרת בעבור שהוא העזה והקשה שבכולן" עכ"ל.

ולא הבנתי דבריו: א) איך מתורץ השאלה הנ"ל, במה שכתב: "ולשאת ולספחת ולבהרת הם הנגעי' הראשונים שפתח בהם אדם כי יהי' בעור בשרו". ב) זה שכתב שמה שנאמר "לכל נגע צרעת" כוונת הכתוב לצרעת השחין והמכוה, זה גופא צריך להבין. למה באחת לא פירש הכתוב שחין ומכוה בפירוש כמו שאר הנגעים. ובאמת זה שאלה גם לפירוש רש"י. ועוד לפי דבריו "שלכל נגע הצרעת" קאי רק על שחין ומכוה, ואינו הקדמה כללית לכל הנגעים כמו שמשמע לכאורה בפשטות, למה נאמר "לכל (נגע הצרעת)". הרי המדובר לפי דבריו רק בנוגע לשחין ומכוה, ואיך מתאים על זה תיבת "כל". ג) זה שכתב: "הוא צרעת השחין והמכוה, הזכירם בכאן תחלה מפני תדירותן". אם כן למה לא הזכירן תחלה בפרשת תזריע.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח