E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ לך-לך - תשס"ג
אגרות קודש
מספר הקדישים בשבת ויו"ט
הרב שלמה ביסטריצקי
ירושלים עיה"ק

באגרות קודש (חלק יז עמ' ער) כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע: "במ"ש אודות מספר הקדישים, נכון הדבר שיהי' מספר ט"ז קדישים במעל"ע, ויש לקשר זה עם המבואר בזהר הק' (ח"א סב, ב) פעולת הקדיש לשעתא ופלגא שע"פ [זה] ט"ז קדישים הם כ"ד שעות המעל"ע. ובשאלתו איך זה אפשר הנ"ל בש"ק וכיו"ב - לפלא שכנראה אין ידוע לו מנהגנו ללמוד משניות לאחרי כל תפלה ז.א. ג"פ ביום".

ובתורת מנחם - מנחם ציון (ח"ב עמ' 364) נדפס דבעת ניחום אבלים אצל משפחת בוטמן, שאל הרש"ד בוטמן אצל כ"ק אדמו"ר זי"ע אודות מנהגנו לומר ט"ז קדישים בכל יום, דלכאורה, מספר הקדישים (עם הקדיש שלאחר אמירת תהלים) הוא י"ז? - ואולי נרשם המנהג דאמירת ט"ז קדישים לפני התקנה דאמירת תהלים, שאז הי' החשבון ט"ז קדישים.

וענה כ"ק אדמו"ר זי"ע: בנוגע למספר הקדישים - אין הקפדה שלא להוסיף על אותם קדישים, כי אם, שלא להפחית מט"ז קדישים. ויש לומר טעם הדבר - ע"פ המבואר בזהר שפעולת הקדיש, להציל מגהינם כו', היא לשעה ומחצה ("רווחים לון שעתא ופלגות שעתא"), ולפי חשבון זה, יש צורך במספר ט"ז קדישים כדי להציל במשך כל כ"ד שעות של המעל"ע (כי בכ"ד שעות ישנם ט"ז פעמים שעה ומחצה).

וכל זה - בימות החול, משא"כ בשבתות וימים טובים, כי אמירת קדיש בשבת ויו"ט אינה בשביל להציל מגהינם (שאין זה שייך בשבת ויו"ט), אלא בשביל עליית הנשמה כו' (שער הכוונות ענין הקדיש. פע"ח שער הקדישים. סידור האריז"ל לפני עלינו. הובא ב'שיורי ברכה' שם), ובמילא, אין צורך במספר ט"ז קדישים דוקא.

ועפ"ז דבשבת ויו"ט אין ענין של מספר קדישים, לכאורה יהי' זה כתי' מתאים לשאלתו של הנ"ל.

אמירת קדיש בליל הושענא רבה לאחר התהלים

באוצר מנהגי חב"ד (אלול תשרי עמ' שלב) כתב: "בליל הושענא רבה דשנת תשי"א, בשנת האבילות על כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, לא אמר כ"ק אדמו"ר זי"ע קדיש בשעת אמירת התהלים בין ספר לספר ('ימי בראשית' עמ' 269). ופשוט שגם בסיום כל התהלים לא אמר.

כך כנראה נהג גם בשנת תשכ"ה (בשנת האבילות על אמו הרבנית ע"ה).

ובשנת תשמ"ט (בשנת האבילות על אשתו הרבנית ע"ה), כדמשמע מתיאור אותם ימים שנזכרה בהם אמירת התהלים אך לא אמירת הקדיש (ראה: כפר חב"ד גל' 352 גל' 634 עמ' 67). ע"כ.

ולהעיר, שבהוידאו של אמירת התהלים בהושע"ר תשמ"ט, רואים שכ"ק אדמו"ר זי"ע אומר את הקדיש האחרון, ויש לברר מה הי' בין ספר לספר, ומה נוהגים לעשות, דהרי בשנת תשי"א לא אמר קדיש כנ"ל (ובשבתות מברכים דשנת תשי"א כן אמר, ומה החילוק). ובודאי יעירו הקוראים.

אגרות קודש
על איזה התוועדות מדובר?
הת' שלום דובער לנגזם
תלמיד בישיבה

באגרות-קודש כרך יח עמ' שעא איתא: "וע"ד המבואר בעת ההתועדות וע"ד הצחות שבתקופה ובעולם הפוך שלנו הפכי גם מהמדובר בתורת החסידות בכ"מ ע"ד העלי' דהעבודה דקרבת אלקים טוב על העבודה דקרבת אלקים לי טוב, שעתה הוא בהיפך הגמור: לומד מבין ומשיג ויכול גם להסביר לקטן ממנו, איך שקרבת אלקים טוב, אבל אינו מקשר את כל הענין לעצמו, שגם הוא בכלל זה, וקרבת אלקים גם לו טוב, והלואי היו מתחילים בהסברה האמורה (דרגא פחותה - כביכול), ובודאי שהי' מתקיימת הבטחת חז"ל, מתוך שלא לשמה בא לשמה".

וחיפשתי, עד כמה שידי מגעת (ע"פ המפתחות וכיו"ב וכן בפנים השיחות), בההתוועדויות הנדפסות וכן אלו שבקופיר שעד תאריך כתיבת האגרת (י"ב אייר תשי"ט), ולע"ע לא עלה בידי למצוא באיזה התוועדות מדובר.

ואולי יכול מי מהקוראים להאיר את עיני.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות