E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ כי תבוא - תשס"ג
לקוטי שיחות
ביאור המנהג דאין ישנים בסוכה
הת' משה גרייזמן
ירושלים, אה"ק ת"ו

ידוע וכבר נתפרסם ביאורו של רבינו זי"ע (נדפס בלקו"ש חכ"ט ע' 211 ואילך) בדבר מנהג אנ"ש מה שאינם ישנים בסוכה, שהפטור הוא מדין "מצטער". והיינו, שמחמת גודל ועילוי האורות קדישין המאירים בסוכה, הרי ש(כלשון השיחה שם:) "ער לייגט זיך שלאפן בסוכה און קען ניט איינשלאפן ווערן בשום אופן". ועיין שם בארוכה.

והנה, זה לא מכבר נתקלתי בדברי המרדכי אמסכת סוכה בפ"ב אות תשמ וז"ל: "ודוקא שעשה סוכתו מתחלה במקום הראוי לאכול ולשתות ולישן בה ונולד לו הצער אחר כך, אבל עשאה מתחלה במקום הראוי להצטער באכילתו או בשתייתו או בשינה . . לא מיבעיא דלא מיפטר בה, אלא אפילו אין סכנה באכילה ושתיה אלא בשינה לא יצא י"ח כלל אפילו באכילה, דהא כעין דירה בעינן כיון שאין יכול לעשות בה כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה בלא צער מתחלה, לא הויא סוכה כיון דלצעוריה קיימא". עכ"ל.

ומיד נתעוררתי. דלכאורה על פי דברים אלו מצווה רבא ליישב מנהג רבבות מבני ישראל יראים ושלמים, היאך יוצאים יד"ח מצוות אכילה ושתיה בסוכה. דלכאורה הא דיש לו למי שהולך בדרכי החסידות צער מן השינה בסוכה לא הויא כמי ש"נולד לו הצער אחר כך", אלא כמי ש"עשאה מתחלה במקום הראוי להצטער", וכמי ש"אין יכול לעשות בה כל צרכיו". וא"כ, הויא בבחינת "לצעוריה קיימא", דלפי לשון המרדכי לא הויא סוכה.

וכשבדקתי לראות אם הלכה ערוכה כן, ראיתי שכדברי המרדכי כן פסקו הפוסקים. המחבר בסימן תר"מ ה"ד, ועיין שם בהג"ה. וכן גם נפסק בשולחנו של רבינו הזקן סימן תר"מ ה"ו, עיי"ש.

ואבקש מקוראי הגליון ליישב זה.

לקוטי שיחות
תשובה להנ"ל
המערכת
אהלי תורה

בגליון שסו (שמחת תורה תשמ"ז) נתבאר בענין זה, ומכיון שאינו בנמצא, מצאנו לנכון להדפיסו שוב:

בשו"ע אדה"ז (סי' תרמ סעי' ו) בהדין דמצטער פטור מן הסוכה, כותב דזהו רק "שנולד לו הצער במקרה אחר שעשה שם הסוכה, אבל אם עשה סוכה במקום שידוע לו שיצטער אח"כ בה, כגון שעשה במקום שרוח מצויה ושולטת שם, ואפילו עשה במקום שלא יהי' לו צער באכילה, אלא שיהי' לו צער בשינה, כגון שעשה ברחוב . . הרי סוכה זו פסולה, ואינו יוצא בו אפי' באכילה, אעפ"י שאין לו צער כלל בה, לפי שכל סוכה שאינו יכול לאכול ולשתות ולטייל ולישן בה בנחת בלי שום צער, אינה נקראת דירה כלל, לפי שאינו דומה לביתו שיכול לעשות שם כל צרכו בנחת כו'". עיי"ש. ולפי"ז לכאורה יש מקום לעיין בעניננו, לפי הביאור שבהשיחה, דכיון דיודע מעיקרא שלא יוכל לישן שם מצד האור דמקיפים דבינה, א"כ למה אין זה חסרון בכלל בגוף הסוכה שאינו יכול לישן שם, ואינו דומה לביתו?

ולכאורה אפשר לומר, דבמ"ש הרמ"א (שם סעי' ד') דבמקום שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה כו', אינו יוצא באותה סוכה כלל, כתב המג"א (ס"ק ו'): "או בשינה, פירוש במקום דליכא צינה". ע"כ. ופי' הפמ"ג שם: דכיון שאי אפשר בענין אחר, לא נפסלה הסוכה לאכילה, דהוה כעין תדורו. עיי"ש.

ועי' גם ב'ערוך השלחן' שם סעי' ט', שביאר דהתורה אמרה תשבו כעין תדורו, שתהי' הסוכה כביתו ודירתו, ודבר ידוע שהאדם שעושה לו דירה יחפש אחר המקום היותר הגון, ואם יהי' מקום הגון ומקום שאינו הגון, יבחר במקום הגון, אבל אם כל המקומות אינם הגונים, מפני החום או מפני הקור, פשיטא שמחוייב לעשות סוכה איך שיכול כו'". עכ"ל. הרי מבואר בזה, דכל החסרון דאינו ראוי לשינה, הוא רק כשבידו לבחור במקום אחר, דאז אי"ז כעין תדורו, וא"כ בנוגע להביאור שבהשיחה דלא שייך זה, אין כאן חסרון כלל דתשבו כעין תדורו.

אבל יש להעיר דב'בכורי יעקב' (לבעל 'ערוך לנר') שם ס"ק י' כתב על הפי' של הפמ"ג דאי אפשר באופן אחר - דזהו דוחק. ויותר נראה מה שביאר ה'מחצית השקל' בהמג"א, דצינה מקרי כצער הבא במקרה, דכיון שיכול לשמור ע"י כרים וכסתות, לא מפסלה הסוכה בהכי לאכילה. ולכן נ"ל, שמי שעשה סוכה סמוך לנהר, באופן שאפילו ע"י כרים וכסתות הוי מצטער כשישן בה, אז כשיאכל בה לא יברך לישב בסוכה, וכן במקומות הקרים שלא יכול לישן בה בלילה, אפי' בכרים וכסתות. עיי"ש. (ועי' גם מג"א סי' תרלט ס"ק ח, ועי' גם לבוש תרמ סעי' ד', ושו"ע אדה"ז תרלט סעי' ח').

דלפי"ז נמצא, דההיתר דמקומות הקרים הוא משום דבעצם ה"ז ראוי לשינה ע"י כרים וכסתות, ולפי"ז שוב יש לכאורה מקום לדון בביאור הנ"ל, כשיודע שלא יוכל לישן בסוכה, דלמה ה"ז כדירתו שהוא מקום הראוי לשינה?

ואפשר לומר עפ"י מ"ש בשו"ת 'זרע אמת' (ח"א סי' צא) בארוכה, וכן בשו"ת 'בית שערים' או"ח סי' שלו (מובא בס' 'סוכת שלם' סי' כט סעי' ז'), דדין הנ"ל דאינו ראוי לשינה פסול, הוא רק במקום שאי אפשר לשום אדם לישן שם, אבל אם ראוי לישן שם אפי' למקצת בני אדם, אז ה"ז כשר גם לאותם שאין יכולים לישן שם, ולכן נקט באופן שמתיירא מפני הגנבים כו', דאינו ראוי לשום אדם לישן שם, אבל אם ראוי לישן שם אפי' למקצת בני אדם, אז ה"ז כשר גם לאותם שאין יכולים לישן שם. ולכן נקט באופן שמתיירא מפני הגנבים כו', דאינו ראוי לשום אדם, לאפוקי צער אחר דאינו שוה לכל אדם. ולכן לא קשה גם ממקומות הקרים, דלכאורה אי"ז ראוי לשינה, כי מכיון דגם שם ראוי לשינה לכמה בני אדם שאינם חלושי הטבע כ"כ להצטער לישן במקומות הקרים, ולגבי דידהו קרינן בהאי סוכה שפיר תשבו כעין תדורו לכל עניני הדירה, ממילא מיקרי סוכה לצאת בה ידי אכילה, אף למי שמצטער בשינה מחמת הצינה. עיי"ש בארוכה מה שהביא אריות לזה.

ולפי"ז פשוט גם בעניננו, דכיון דלרוב בני אדם אפשר להם לישן בסוכה כזו כמבואר בהשיחה בסו"ס ד' וסו"ס ז', במילא ודאי ה"ז נקרא דירה לכל אדם, אלא שהוא פטור מצד מצטער. (ויש להעיר דאדה"ז כשהביא דין הנ"ל מהמרדכי, הזכיר גם במקום שהרוח מצויה ושולטת שם).

וכאן ה"ז עוד יותר, דכיון דהתורה על הרוב תדבר, במילא בעינן דירה הראוי' לשינה בגשמיות, ולכו"ע ה"ז דירה ראויה לשינה, ומה שיש מצטער מצד מקיפים דבינה, ה"ז רק פטור מצד מצטער, אבל אין זה שום חסרון מצד הדירה, דהתורה על הרוב תדבר. (אבל עי' בסעי' ג' שכתב דאיך אפ"ל דתוכן הפנימי דסוכה יהי' בסתירה לשינה. עיי"ש. ובנידון זה שאינה ראוי' לשינה. ויל"ע עוד).

לקוטי שיחות
הערות בלקו"ש
הרב ישראל שמעון קלמנסון
חבר 'ועד הנחות בלה"ק'

א) בלקו"ש ח"א ע' 237: "ווי עס ווערט געבראכט אין מכילתא, ועד"ז אין מדרש תהלים: כל השירות לשון נקבה, חוץ משירה דלעתיד דלשון זכר, שירו לה' שיר חדש". - ויש לחפש איו מקומו של המדרש תהלים?

ב) שם ע' 262: "די גמרא דערציילט אז רב ורב כהנא וכו' זיינען געקומען קיין בבל . . און קומענדיק אהין האט ער דארט אויפגישטעלט א גדר" - ובמקומות שצויין שם (בהערה 36) לא מובא רב כהנא?

לקוטי שיחות
"שקר החן והבל היופי"
הרב יהושע מונדשיין
ירושלים עיה"ק

בכ"מ פירש רבינו, אשר אף כי "שקר החן והבל היופי", אבל "אשה יראת ה' היא תתהלל" גם בחן וביופי (ראה: לקו"ש ד, עמ' 1232. יט, עמ' 85 הע' *31. כט, עמ' 262 והע' 118. וכן בקונטרס משיחת י"ג תמוז תשכ"ב שי"ל לאחרונה).

ודבר זה מפורש בס' תורת חיים פ' ויצא (לג, ב): ומ"ש שקר החן והבל היופי כו' זהו בבחי' נוק' דק"נ... רק אשה יראת ה' דוקא שהוא בחי' מל' דקדושה... היא תתהלל גם ביופי תואר ומראה וכו'.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות