E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ וישלח - י"ט כסלו - תשס"ד
רשימות
כמה שנים או חדשים הי' אדה"ז אצל הה"מ
הרב לוי יצחק הכהן זרחי
מגיד שיעור בישיבת חובבי תורה

א. ברשימות חוברת קפו ע' 5 (מחורף תרצ"ה): אדה"ז הי' אצל הה"מ יא' שנה כנגד י"ס עם ספי' הכתר. ל"ב חדשים.

וראיתי להמו"ל (בע' 11) שהעירו בהע' 23 מ"היום יום" יא מנ"א ש"רבינו הזקן הלך למעזריטש . . בשנת תקכ"ד". כנראה כוונתם בזה הוא לשאול איך יתכן שהי' י"א שנה, דמכיון שהמגיד נסתלק י"ט כסלו תקל"ג, והמדובר בקיץ תקכ"ד, אין כאן כ"א ח' שנים וחצי.

וכ"ה בסה"ש תש"ד ע' 130, שאדה"ז הגיע להה"מ ח' שנים לפני הסתלקותו כמו שהה"מ הגיע להבעש"ט ח' שנים לפני הסתלקותו1.

[ומ"ש בסה"ש שם סוסי"א "אָדער אין אָנפאַנג יאָר תקכ"ה ומקצת שנה ככולה" – לא הבינותי כלל, כי ממ"נ למה צריכים מקצת שנה: אפילו לא הגיע עד י"ט כסלו תקכ"ה יהי' ח' שנים שלימות, ואם הגיע לאח"ז - אי"ז תחילת השנה (- "אָנפאַנג יאָר")]?

גם העירו (בהערה 24) על ל"ב חדשים: כ"ה בגוכי"ק. ואולי צ"ל קלב. ואולי: [יא שנה] וב' חדשים.

ולא הבינותי:

א) אפילו באם נתרץ שהי' י"א שנה – י"א שנה הוא קל"ב חדשים רק אם כולם פשוטות; אבל מהו עם השנים המעוברות? (אף דאפשר שי"א שנה פירושו חסר כמה חדשים).

ב) אם גם י"א שנה אינו - למה רוצים להוסיף ב' חדשים?

אדה"ז הי' משרת אצל הה"מ רק ל"ב חדשים

ב. וראיתי לנכון לצטט קטע משיחת ליל שמח"ת תשכ"ז (בלתי מוגה - שיחו"ק תשכ"ז ח"א ע' 68), לפי זה יתיישב הענין. וזלה"ק:

"ולכאורה איז ניט פארשטאַנדיק: ווי קען מען זאָגן אַז דער אַלטער רבי איז געווען אַ משרת באַם מגיד, באופן הנ"ל, אַז לא ימיש וגו'? לכאורה, די נשיאות פון מגיד איז געווען דרייצן יאָר, עד שנת תקל"ג, און דער אַלטער רבי איז במשך פון די גאַנצע צייט געווען באַם מגיד ווייניקער ווי דריי יאר – ל"ב חדשים, און ווי דער לשון פון כ"ק מו"ח אדמו"ר – "לב חדשים", וואָס דאָס איז דאָך אַ חלק קטן לגבי שנות נשיאותו של המגיד, עאכו"כ אַז דאָס איז ניט רוב שנות נשיאותו, איז ווי זאָגט מען אַז דער אַלטער רבי איז געווען אַ משרת (שפירושו באופן דלא ימיש) באַם מגיד?" עכלה"ק.

ועיי"ש הביאור (בענין משרת) בארוכה2.

הרי מפורש יוצא מפי רבינו שאדה"ז הי' אצל הה"מ רק ל"ב חדשים. ולפ"ז, כאן שכתב ל"ב חדשים - פשוטו כמשמעו, ואין לשבש כתבי רבינו.

התיווך בין י"א שנה ול"ב חדשים

ג. וא"ת איך זה מתאים עם י"א שנה – וי"ל דתרתי קתני. שאדה"ז הי' בזמן נשיאותו של הה"מ לי"א שנה3, והי' משרת ל"ל"ב חדשים". והא דהבעש"ט נסתלק ביום א' דשבועות תק"כ והה"מ בי"ט כסלו תקל"ג – הרי י"ב שנה וחצי – יש לתרץ עפ"י הידוע שבנו של הבעש"ט נהג נשיאות לשנה עד שמסרו להה"מ (ראה סה"ש - תורת שלום ע' 83).

וראה זה מצאתי באג"'ק כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ט (י"ט טבת תש"ו) ע' נג (נסמן בסה"ש תש"ו ע' 23 הע' 6) שאדה"ז בא להה"מ בתקכ"א! (מהשיחה שם (פורים תש"ו) מבואר שאדה"ז הי' י"ח שנה - תקכ"ג-ד). ולפ"ז, שוב י"ל שהגיע י"א שנה שלימות ועוד כמה חדשים לפני פטירת המגיד (ע"ד הנ"ל). אבל מ"מ פירוש י"א שנה ול"ב חדשים אינו זזה ממקומה.

ואם נאמר לפי השיחה כאן שהי' בשנת תקכ"ג ביחד עם מקצת שנה ככולה – יהי' לנו ג"כ יא' שנה מקוטעות שאדה"ז הי' אצל הה"מ (ובפרטיות - ל"ב חדשים).

דרך אחרת לחשבון י"א שנה

ד. והנני בזה להעתיק דברי כ"ק אדמו"ר הזקן שאמר לבתו דבורה לאה (לקו"ד ח"ד דף תרסז, ב) סוף שנת תקנ"ב4:

שלשים שנה – אמר אבי – צריך האילן הטוב, לעידור וניכוש עד אשר יתן פריו, מאז היותו אילן, תורת מורנו הבעש"ט ומורנו המגיד זה עתה נהי' לאילנא דחייא, ועתה נתעורר הקטרוג הנורא אשר יוכל לגדע את הכל, חפץ הנני לחיות, כי כן הוא חיוב האדם עפ"י התורה אבל עוד יותר חפץ הנני לעדר ולנכש את האילן הזה שיתן את פריו עד כי יבוא שילה. מורי המגיד נ"ע הגיד לי כי יבואו עתים רעים, והבטיח לי אשר בכל עת יעזרוני, ראיתי את מורי ורבו, אבל פניהם שחור, אות הוא כי תורתם בסכנה ואות הוא...

בפירוש שלשים שנה (שצריך האילן . . עד אשר יתן פריו) י"ל בכמה אופנים:

א) הבעש"ט נתגלה בתצ"ד ואדה"ז הגיע להמגיד בשנת תקכ"ד, - לאחר שלשים שנה הי' אדה"ז הפרי של אילן הבעש"ט והמגיד. אבל לפ"ז אינו מובן ההמשך "זה עתה (תקנ"ב) נהי' לאילנא דחייא".

ב) שלשים שנה מאז בואו של אדה"ז להה"מ, שהגיע להה"מ בשנת (תקכ"ב או) תקכ"ג (כמו שכתוב בשיחת פורים תש"ו – לע"ע משנה אחרונה). וזהו הפירוש "זה עתה נהי' לאילנא דחייא". ומ"ש "חפץ הנני לעדר ולנכש את האילן הזה שיתן את פריו", שלא עברו שלשים שנה עדיין, צ"ל שבאמת עברו שלשים שנה, והתחיל לעשות פרי, אבל אדה"ז רצה "לעדר ולנכש" שיהי' באופן ד"עד כי יבוא שילה".

ולפ"ז הגיע בתקכ"ב. ואז יש י"א שנה כמעט שלימות.

אך יש לדחות כהנ"ל, ולומר, שהשלשים שנה פירושו לאחר שהתחיל נשיאות הה"מ - או בתק"כ, או בתקכ"א (באופן רשמי) – כיון שעידור וניכוש האילן התקיימה ע"י הה"מ עצמו.

ומי שיש לו פירוש יותר טוב אבקש שיציגנו לזכות הרבים.

מהו הפירוש של י"א שנה ברשימה זו

ה. לסכם: חוץ משנות תקכ"ד-ה -

(לפי מכ' אדה"ז באג"ק שלו ח"ב ע' לב (גוכי"ק מעדות במאסרו)- בן עשרים לערך5. לפי הקדמת בני המחבר לשו"ע, אג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ט ע' נז – בן עשרים. לפי סה"ש תרצ"ח ע' 266 (ומשם ל"היום יום" י"א מנ"א) - תקכ"ד. לפי סה"ש תש"ד ע' 130 ואילך (מסתפק אם) תקכ"ד או תקכ"ה. לפי סה"ש תש"ה ע' 132 – תקכ"ה)

יש לנו להוסיף (לפי שיחת פורים תש"ו) תקכ"ג, ולפי דברי אדה"ז לבתו באופן ב' הנ"ל - תקכ"ב (כיון שעכ"פ הלך להה"מ אחר פסח ולערך שבת נחמו, ואדה"ז מדבר לבתו לאחר שבועות) או תקכ"ג (אם נאמר מקצת שנה), ולפי המכתב באג"ק שם ע' נג – גם תקכ"א, כשנים שהגיע אדה"ז להה"מ.

וא"כ, ברשימה זו של תרצ"ה שכתוב י"א שנה – נראה יותר לפרשו על הזמן שאדה"ז הי' בזמנו של הה"מ, יותר מהזמן משהגיע.


1) יש להעיר, שבסה"ש תש"ד שבפנים מסופק אם הי' בתקכ"ד או תקכ"ה. [הלשון שם (בלתי מוגה) "מען דאַרף רעכענען, אַז דער רבי – הוד כ"ק רבינו הזקן – איז געקומען קיין מעזריטש אין יאָר תקכ"ד אָדער תקכ"ה, איך ווייס ניט – איך זאָג איך ווייס ניט, ווייל כ'האָב אַזוי מקבל געווען. וב"היום יום" שבפנים (נדפס בתש"ג) פשיטא לי' שהי' קיץ תקכ"ד. וראה לקמן בפנים.

2) להעיר, שבהמשך השיחה שם מבואר שאדה"ז חזר לליאזנא, ולכאו' חזר לוויטעבסק, כי קיבל המגידות דליאזנא רק בתקכ"ז (ראה שלשלת היחס בתחילת "היום יום"). וי"ל שהמדובר בזמנים שהי' אצל הה"מ לאחר תקכ"ז.

3) ראה לקו"ש חל"ה ע' 105 שמבאר שכמו שבאבות העולם - אברהם יצחק ויעקב – שלשתם היו ביחד ט"ו שנה, כמו"כ באבות החסידות – הבעש"ט, הה"מ ואדה"ז – היו ט"ו שנה בעוה"ז (אדה"ז נולד תק"ה והבעש"ט נסתלק תק"כ) אף שאדה"ז לא ראה הבעש"ט כ"א להאפשערעניש שלו (סה"ש תש"ה ע' ע' 131). ואולי הי' עוד ענין בזה שאדה"ז הי' בזמן נשיאות הה"מ י"א שנה.

4) מלקו"ד ח"א דף מג, ב יוצא שהי' סוף תקנ"א, כי כתוב על אדהצ"צ שבר"ה הי' שנתיים, ואם ר"ה הי' תקנ"ג הי' הצ"צ ג' שנים (כי נולד ער"ה תק"נ). וזה יתאים להמכתב שהגיע בתקכ", שעברו שלשים שנה. אלא דכבר העיר ע"ז כ"ק אדמו"ר בהערה לשיחת שחוהמ"פ ת"ש (סה"ש קיץ ה'ש"תע' 39 הערה 26) שהנכון כמ"ש ברשימת המאסר שנעתק מגוכי"ק.

5) ראה רשימת נכד אדמהר"ש (אולי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ) הנדפס בתחלת "כרם חב"ד" ח"ד כרך א ע' 7 הערה 1.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות