E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ קרח – יום הגדול והקדוש ג' תמוז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ב', יום הבהיר כ"ח סיון

ש"פ וישלח - י"ט כסלו - תשס"ד
חסידות
תיקון טעות בתו"א
הרב אהרן חיטריק
חבר מערכת 'אוצר החסידים'

בתו"א מקץ (מב, ב) [בהוצאה המחודשת - אותיות מרובעות] שו"ה איש ואיש – נדפס: "קושר קשרים", וכ"ה גם בדפוס ראשון, ובכל הדפוסים מדפוס ווילנא. אבל בדפוס זיטאמיר תרכ"ב נכתב: "קושר כתרים". וכ"ה באוה"ת שה"ש כרך ב' עמ' תלה כשמציין לתו"א כאן. לכאורה צריכים לתקן כאן.

באחד מהגליונות האחרונות העיר התמים מ"מ גרינפעלד שי', שבלקו"ת פ' וזאת הברכה צ"ח, א, בהגהת כ"ק הצ"צ בראש העמוד "הביא בספר ערכי הכינויים . . פרשה נ"ד" – יפה העיר ות"ח ת"ח.

וזה פלא, חיפשתי המאמר בכתבי יד ולא מצאתי מאמר זה עם הגהות הצ"צ – דכל הכת"י הם מהמאמר כ"ק אדה"ז בלי הגהות הצ"צ – וזה דבר נדיר.

חסידות
היחס בין שרש חיות הגוף והנפש, וכמה תיקונים
הרב אפרים חיים טראכטענבערג
משפיע במתיבתא אהלי מנחם - פאסטוויל אייווא

בסה'מ תרנ"ט עמ' כ כתב וז"ל: "יש לגוף מקור בפ"ע שמשם בא קיומו . . ולכן אינו נפסד הגוף מיד בהסתלק הנפש ממנו שקיומו אינו מהנפש המתלבש בתוכו כ"א מחיות הבא משרשו ומקורו שהוא מיוחד משרש* ומקור הנפש". עכ"ל. ובשוה"ג העירו המו"ל שכ"ה בגוכי"ק (דכתוב שם "משרש") ואוצ"ל "בשרש".

והנה אף שלכאורה ישנה אסמכתא לתיקון זה, מ"מ אינו נראה לומר כך. ואף שלהשאיר זה בלי תיקון יהי' זה ביטוי שאינו רגיל בלשונו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע, אבל עכ"פ יהיה הפשט בהמאמר מובן טוב יותר. ואם כבר באנו לתקן, הי' נראה מתאים יותר לכאו' לתקן כך: "מיוחד בפ"ע משרש ומקור הנפש". וע"ד מש"כ לעיל (כנ"ל) ש"יש לגוף מקור בפ"ע".

והאסמכתא היא לכאו' (לבד זאת שבלי תיקון יהי' זה לשון בלתי רגיל כו' כנ"ל) כפי הידוע שאע"פ שיש לגוף שרש בפ"ע, מ"מ א"א לו להתקיים מצד שרשו בלי עכ"פ הארה מחיות הנפש, כי דוקא ע"י אור הנפש אפשר לגוף לקבל חיות משרשו המיוחד בפ"ע להתקיים בצורתו. ובכדי שע"י אור הנפש יהי' נמשך חיותו משרשו, צ"ל הקשר בין החיות שמשרש הגוף ואור הנפש, שלכן לכאורה אפשר לומר ששרש הגוף מיוחד בשרש הנפש, וע"ד או"כ, שבמציאות כ"א מהם כלול מהשני, וכלי מקבל חיות משרשו ברשימה ע"י האור דוקא ובלי זה א"א לו להתקיים במציאות (כמ"ש בסה"מ תרס"ה עמ' רנא), שזהו מצד "היחוד במקורם" (כמ"ש בסה"מ תרס"א עמ' קעז ובכ"מ). ולכאורה עד"ז אפ"ל בעניננו שצ"ל: "ביחוד בשרש ומקור הנפש".

אך מ"מ אינו נראה פירוש זה, כי מאמר זה בא לבאר הא שלגוף יש לו שרש בפ"ע שאינו מהנפש או משרשו ואינו מיוחד בהם אלא הוא שרש בפ"ע. וכמש"ש (תרנ"ט) "שחיותו של הגוף . . א"ז מהנפש . . שיש לגוף מקור בפ"ע". ועד"ז מובן מסה"מ עת"ר עמ' שיח והמשך תער"ב ע' דש. ולכן הי' נראה מתאים יותר לתקן ע"ד הנ"ל "מיוחד בפ"ע משרש ומקור הנפש", או להשאיר בלי תיקון כלשון שאינו רגיל.

והנה לשון זה הוא ממאמר המוסגר, ואם אפשר למצא מקור הראשון לענין זה ולראות באיזה לשון כתוב שם, יהי' זה ההכרעה הטובה ביותר.

ודרך אגב אביא עוד כמה תיקונים שהובאו בשוה"ג מאת המו"ל (במאמרים שמאת אדמו"ר נ"ע), שכפי הנראה כדאי להגיהם:

א) סה"מ תרס"ד עמ' כו: בשוה"ג נכתב שאוצ"ל "להיות מדרי' בפ"ע". אבל יותר נראה לומר שאוצ"ל "להיות מדרי' פרטי", דלשון זה מתאים יותר לסגנון המאמר, עיי"ש.

ב) סה"מ תרס"ה ע' קפב: בשוה"ג נכתב שחסר סיום החצע"ג. ובפשטות נדפס בעמ' קפד בשו"ה בחי'.

ג) סה"מ תרס"ט ע' קמח: בשוה"ג נכתב שחסר סיום החצע"ג. ובפשטות נדפס בעמ' קמט בשו"ה לפני, אחרי תיבה כו'). וסיום החצע"ג שבעמ' קמז שו"ה הצמצום שלפני תיבה (והנה, נדפס בעמ' קנ שו"ה שלפני, אחר תיבה כו').

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות