E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ ויקרא - י"א ניסן - תשס"ד
רשימות
הפטרת שבת הגדול ביחיד
הרב אברהם אלאשוילי
מח"ס 'שלחן המלך', ומעורכי המהדורה החדשה של שוע"ר

ברשימות חוברת קפג ע' 12 כותב הרבי וז"ל "אין אומרים וערבה רק כשחל ערב פסח בש"ק. אבל ביחידות אומרים ב' ההפטרות. וכן בשבת ר"ח וכה"ג".

והנה מפשטות הלשון משמע לכאורה שביחידות אומרים הפטרת "וערבה" והפטרת הפרשה בכל שבת הגדול גם כשחל שלא בערב פסח, אף שבציבור קורין אז הפטרת הפרשה בלבד, אבל ביחידות אומרים את שתי ההפטרות.

אבל דוחק גדול לומר שזהו כוונת הרבי בדבריו אלו, כי אינו מובן מה הטעם שיאמרו הפטרת "וערבה" ביחידות אם לא אומרים אותה בציבור. וממ"נ אם יש סיבה לאמרה בכל שבת הגדול (בגלל סיום ההפטרה "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום הגדול והנורא", כמנהג הספרדים), אזי יש לאמרה גם בציבור, ואם אין מקום לאמרה בציבור (בגלל מה שכתב אדה"ז בסי' תל ס"ב), אזי אין מקום לאמרה גם ביחידות.

ואינו דומה לר"ח שחל בשבת שקורין גם הפטרת הפרשה ביחידות, בגלל ששם הפטרת הפרשה שייכת אלא שהפטרת ר"ח דוחה אותה, אבל כאן הפטרת "וערבה" אינה שייכת כלל, שלכן לא קורין אותה בציבור אלא הפטרת הפרשה.

ועל כן נראה לומר שאין כוונת דברי הרבי ברשימה הנ"ל לחדש שביחידות קורין הפטרת "וערבה" בכל קביעות של שבת הגדול (כי כאמור אין לזה הבנה כלל), אלא כוונתו היא שכשחל ע"פ בשבת אזי קורין בציבור הפטרת "וערבה" ולא הפטרת הפרשה, ואילו ביחידות קורין אז גם הפטרת הפרשה וגם הפטרת "וערבה", ולפי זה מובן הדמיון בזה לר"ח שחל בשבת.

ומה שלא משמע כן מדיוק לשון הרשימה, י"ל שהרבי כתב דבריו בקיצור (כידוע דרך כתיבת רבנו ברשימותיו), והמשפט הב' אינו המשך ישיר למשפט שלפניו, אלא קטע בפני עצמו, וממילא אין מקום לדייק בזה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח