E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ראש השנה - תשס"ה
שונות
'תיקון' נוסח המחזור והסליחות חב"ד
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

שונה הוא סידור נוסח האר"י בעריכת אדמו"ר הזקן מהסליחות והמחזור לראש השנה ויוהכ"פ "כפי הנהוג אצל החסידים המתפללים בסידור האריז"ל על פי הנוסח [של אדה"ז]…"1, שהרי בנוגע לסידור אדה"ז מעיד אחיו רבי יהודה ליב, בעל 'שארית יהודה' ב'הסכמתו'2: "ראיתי שדבר שנצטער בו אותו צדיק מר רב אחאי הגאון החסיד איש אלקי נ"ע בהדפסת הסדור שלו, כי מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כוונה הרצויה להאר"י ז"ל, עוד זאת דרש במשפט המלות להעמיד עפ"י דקדוק אמת..."; "הרגיל לאנ"ש להתפלל בנוסח הקדוש האריז"ל… הפליא לעשות במספר התיבות ובמנין האותיות ודקדוק התנועות את הכל עשה יפה בעטו בדקדוק גדול מאד…"3. לא כן בהנוגע למחזור, וכך כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע באגרת להר"ב נאה4: "…בניקוד דהפיוטים שבמחזור לר"ה ויוהכ"פ, הנה הרבה יש לבדוק בניקוד זה, וכנראה אשר כמה שיבושים יש בו ע"י טעות הזעצער שעבר עליהם מבלי שים לב, ושבשתא כיון דעל על, וחבל שלע"ע אין איש מומחה שיתעסק בזה".

מכתב זה נכתב בתאריך "ימי הסליחות תשט"ו", ומאז נדפס המחזור והסליחות הרבה פעמים, אבל בלי שום שינויים, אלא שנוסף בסוף המחזור: "הערה: מפני סיבות טכניות בכמה מקומות לא הובאו מראי המקומות של הפסוקים, לא סמנו בציונים את האותיות המנוקדות בשוא-נע ולא עלה להזהר בחסר ויתיר". מהו ה"סיבה טכנית" זה בולט וברור, שהרי את הטקסט של המחזור לא הקלידו מחדש, וכל הדפוסים אינם אלא דפוסי צילום של הקודמים.

בכל ה"תיקונים ושינוים שנכנסו במחזור חב"ד" ונרשמו ע"י כ"ק אדמו"ר זי"ע "על סדר העמודים במחזור דהוצאת תשט"ו" בולט העובדא שהרבי תיקן בעיקר המנהגים שקשורים למחזור, אבל לא תיקן את הטקסט או את ניקודו5, להוציא את המקומות שבהם תיקן כדי שיתאים לנוסח אדה"ז בסידורו6 או ע"פ הוראה מפורשת מחמיו אדמו"ר מוהריי"צ7.

והנה מאז שנת תשט"ו שבו נכתב האמור עדיין לא מצא הרבי "נמצא איש מומחה שיתעסק בזה", וגם הוא בעצמו לא הוסיף תיקונים למחזור.

אמנם בימים אלו יצא לאור ע"י הוצאת ספרים קה"ת שבכפר חב"ד "מחזור השלם… הוצאה חדשה ומתוקנת", וב'פתח דבר' מודיעים הם ש"סודר המחזור מהחל ועד כלה מחדש" ותוקנו בו "דגש ורפה ובכמה מקומות גם בחסר ויתיר, ובעה"י – עוד חזון למועד"8.

והנה ודאי שעל כל העבודה הגדולה הזאת מינו צוות של רבנים ומדקדים, וחבל שלא צוין מי הם העורכים, ומי הם המחליטים איזה שינויים לעשות ואת מה להשמיט? והרי זה אחריות גדולה וכבדה לערוך ולתקן את נוסח המחזור בשביל כלל חסידי חב"ד. ויש להמליץ ע"ז בלשון חז"ל (הוריות יד, א): מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים?!

ואם כבר מתחילים עם תיקונים הרי ניתן לבצע הרבה יותר תיקונים. הרי אחרי שהרבי כתב את האמור בשנת תשט"ו הוציא לאור אחד מגדולי המדקדקים בדור העבר, ד"ר דניאל גולשמידט את הסליחות, המחזור לראש השנה והמחזור ליוהכ"פ [והקינות לתשעה באב] במהדורה ביקורתית ומדויקת (הוצאת מוסד הרב קוק), וכל מי שישווה בין כל קטע שבסליחות או במחזור עם מהדורת גולדשמידט יגלה את השיבושים והאי-דיוקים שישנם, אשר כדברי הרבי מקורם ב"טעות הזעצער שעבר עליהם מבלי שים לב", וא"כ לכאורה הרי נמצא ה"איש מומחה" שעל פיו אפשר לתקן את המחזור?

אמנם לא שמענו ולא ראינו מאז תשט"ו שהרבי גילה התעניינות ב"תיקון" הסליחות והמחזור, גם לא בדגש ורפה ובחסר ויתיר. וי"ל שדבר זה מתבאר במענה אחר של הרבי לר"ב נאה9: "בעניני דקדוק הנ"ל – הנני משתמט מלעשות שינויים בהנהוג מזמן רב עד שיהי' ברור בהחלט והעיקר שנוגע לפועל... והלואי שידקדקו בנקודות גדולות – והמדובר בחטף ושבא וכיו"ב", וע"כ לאחרי שכבר יצא המחזור "המתוקן" מתחת ידו לא רצה הרבי להוסיף ולהגיה אותו. ולכאורה ההסבר לזה הוא, שהרי הפיוטים וכו' אינם עיקריים, ואינם מעכבים כלל, ועל כן עדיף לא לשנות ולבלבל את המתפללים.


1) ב'אוצר מנהגי חב"ד', תשרי, עמ' צז מציין שהמחזור שלנו מיוסד על המחזור 'מאה שערים' הנדפס בברדיטשוב תרע"ג. וראה שם שגם לפני זה "הדפיסו זאת בתוך הסידורים, אך מלאכתם לא נעשה על צד השלימות… הרבה דברים שאומרים השמיטו, והרבה שאין אומרים הציגו…". ומעניין לדעת מתי הדפיסו לראשונה מחזור למתפללים בנוסח אדה"ז.

2) נדפס בהוספה לסידור עם דא"ח עמ' 26 [646], ובסדור 'תורה אור', קה"ת תשמ"ז, עמ' 14.

3) 'בית רבי' ח"א פ"י.

4) 'אגרות קודש' שלו חלק יב עמ' ב.

5) אבל ראה הציונים לעמ' מג (הערה 11: "כ"ה בכמה מחזורים"); עמ' מה (הערה 14: "צ"ע שלכאורה צ"ל…"); עמ' נד התיקונים לתפילת 'מי שברך'; עמ' פה; עמ' 180 (הערה 26: "…ובסידורי חב"ד… טעה המדפיס בין לפניך הא' והב'…"); עמ' קד (הערה 30: "כ"ה בכל המחזורים…"); עמ' 307 (הערה 34: "…השמטה דמוכח…"). ב'ליקוט טעמים ומקורות' שבסוף ה'סליחות' ישנם יחסית הרבה תיקוני נוסח.

6) ראה הציונים לעמ' 216 (ובהערה * שם: "כנוסח רבינו הזקן בסידורו בתחנון"); עמ' קט (הערה 32: "וכנוסח אדה"ז בלעולם יהא אדם…"); "הערה" בסוף רשימת המנהגים.

7) ראה הציונים לעמ' נד (הערה 17: "ע"פ מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע") ועמ' קה (הערה 31: "הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר…").

8) ומעניין שכשהוציאו לאור את ה'סליחות' בשנת תשס"א לא ציינו שהכניסו בו שינויים.

9) 'צדי"ק למלך', ז, עמ' 231. תאריך: ט' תרחשון תשמ"ח.

שונות
הערות בלשון כ"ק אדמו"ר זי"ע
הרב לוי יצחק ראסקין
דומ"צ קהלת ליובאוויטש, לונדון

א. ב'מראי מקומות הגהות והערות קצרות' על תניא (אגרת הקודש סי' יב) מעיר על דברי אדה"ז (קיח, א) "והנה מודעת זאת שישראל בטבעם הם רחמנים וגומ"ח מפני היות נפשותיהם נמשכות ממדותיו ית' אשר החסד גובר בהן..". ומעיר כ"ק אדמו"ר זי"ע מהמבואר בתניא ח"א פ"א, שמדות טובות שבישראל הן מקליפת נוגה כו'. ומחלק שם בין האפשרות שמדת הרחמנות תנצח, וזה מבואר בח"א פ"א, לבין הניצוח בפועל, והיינו מפני המשכת הנפש ממדותיו ית'.

אלא שנתקשיתי בלשונו הק': "וענין זה שייך שם בפ"א, דעסיק רק במציאות מדות טובות ורעות בנפש האלקית". ולכאורה צ"ל "בנפש הבהמית" וכיו"ב. וצ"ע.

תרגום אגרת ללשון הקודש

ב. במכתב כללי של ח"י אלול תש"ל כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע (לקו"ש ח"ט ע' 460): "איז דאס ניט גוט גענוג אויב מ'שטייט אויף איין ארט". בתרגום ללשון הקודש (אגרות מלך ח"א ע' עד) כותב: "אין זה טוב במדה מספקת כאשר ישנה דריכה במקום". כמדומה שבתרגום זה נשתנה הענין לגמרי.

תיקון לשונות

ג. ב'סליחות' של יום א', בקטע 'איך נפתח פה', כתוב "פורכי עמך אשר לבל שוחחים", ואח"ז "קמים למולך נאצות שוחחים". הנה 'שוחחים' הראשון ענינו השתחואה ואילו השני משמעותו שיחה. וא"כ צ"ל הראשון בשי"ן ימני והשני בשי"ן שמאלי. ובדפוס כפר חב"ד תשס"א באו שניהם בשי"ן ימני, וצריך תיקון. [ובדפוס שנת תשל"ו נוקד השני בשני נקודות, ימני ושמאלי]. ולנכון הוא בדפוס נ.י. תשס"א {עם תרגום אנגלי].

ד. עוד שם: "צפי לעלבון", והוא מלשון ציפיי'. וא"כ צ"ל 'צפה', וכן ראיתי בכמה ספרי סליחות אחרים.

ה. בסליחות של ערב ראש השנה, בפיוט 'שלש עשרה מדות', כידוע ישנם בזה תיקונים ושינויים רבים, וגם לגבי השינויים של כ"ק אדמו"ר זי"ע ב'ליקוטי טעמים ומנהגים' שבסוף הסליחות, ישנם שינויים בדפוסים דידן, וכבר העירו על כך. אך רציתי להעיר על מה שבדפוסי כפר חב"ד כתוב "נא כל מדה נכונה ידידות תזכור מנעימך", ואילו בדפוס נ.י. בא במקום זה הלשון "ישרי ידידות מנעימיך".

שונות
סיבת ביקור כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בארץ הקודש
הרב ישכר דוד קלויזנר
נחלת הר חב"ד, אה"ק

ב'אגרות קודש' – כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, חלק ב' (ע' קפז) כותב הרבי נ"ע לרבה של ירושלים הגאון וכו' ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, אודות סיבת ביקורו בארץ הקודש בשנת תרפ"ט:

"רגיל הייתי בהיותי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן, לבקר בהיכלי קדש ציוני אבות הקדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפלה בהתעוררות רחמים רבים בעדינו ובעד כל תלמידינו ואנ"ש בתוך כלל אחב"י שי' . . בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו ית' לעשות מסע לאה"ק תובב"א לבקר במקומות הקדושים", עכ"ל – וכ"כ במכתבים נוספים שם (ע' קפה, קצא, קצג) – הובא גם בס' "מסע הרבי בארץ הקודש" (תשנ"ט, ע' 21 ואילך).

ויש להעיר מזהר (ח"ג קנח, ב) פרשת שלח: "כדין כלב הוה בדוחקא [כשכלב היה בדחק ובצרה], אמר מה אעביד [אמר מה אעשה להנצל מהמרגלים], הא יהושע מזיל בסייעתא עילאה דמשה [הרי יהושע הולך בעזר העליון של משה שהתפלל בעדו], דשדר ביה נהירו דסיהרא [ששלח עמו אור הירח, הארת השכינה שתלך עמו], והוא אנהיר עליה בצלותיה, בגין דאיהו שמשא [והוא האיר עליו בתפלתו, לפי שמשה בחי' שמש, ויהושע בחי' ירח – וכלב חשב להתחבר עם יהושע להכחיש את המרגלים, ולהנצל מעצתם].

"מה עבד כלב [מה עשה כלב כדי להנצל מהם], אשתמיט מנייהו, ואתי לגבי קברייא דבהן, וצלי תמן צלותיה [השתמט מן המרגלים ובא אל קברי האבות, והתפלל שם תפלתו כדי להנצל מעצת מרגלים], עכ"ל (מלבד החצ"ר). וע"ש המשך דברי הזהר איך שסיכן את עצמו במס"נ להגיע לחברון להתפלל על קברי האבות.

רואים מכאן שתחליף לעזרת משה רבינו (שהתפלל ועזר ליהושע) הוא השתטחות על קברי האבות, ועד"ז י"ל בנדו"ד "לבקר בהיכלו קדש ציון אבות הקדושים [שהם, התפשטותא דמשה בכל דרא ודרא] . . לשאת רינה ותפלה בהתעוררות רחמים רבים" וכו', ענינו "סייעתא עילאה דמשה".

אבל בזמן ש"הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי" לקבל "סייעתא עילאה דמשה" – "החלטתי בעזרתו ית' לעשות מסעי לאה"ק . . לבקר במקומות הקדושים". – ועי' בס' 'מסע הרבי בארץ הקודש' שם פרק יג, אודות ה'ביקור הסטורי בחברון' (ע' 118 ואילך) שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ביקר אל תוך מערת המכפלה עם מלווים בודדים, ברשיון מיוחד מאת מנהיגי הערבים יעו"ש.

ע"ש באורך אודות ההתעוררות העצומה שהיה שם.

שונות
הצורך לתרום בגלל חשיבות המרכז הרפואי
הרב ישכר דוד קלויזנר
נחלת הר חב"ד, אה"ק

בשבועון 'קולות' של 'בקהילה' מכ"ט סימן תשס"ד מספר הרה"ח וכו' ר' יוסף בנימין וויליגער ["איש הקשר בין האדמו"ר מליובאוויטש לבין האדמו"ר מקלויזנבורג זי"ע שנסתלקו בשבוע אחד"] (בע' 8) ממה ששמע ביחידות: "במהלך השיחה התעניין האדמו"ר מליובאוויטש בכל פרט ופרט הקשור ב'לניאדו', וכמובן השיב בפרוטרוט על כל השאלות ששיגר אליו האדמו"ר מקלויזנבורג . . בשולי הדברים שאל האדמו"ר מליובאוויטש: מדוע תורמים חסידי צאנז כסף לבית הרפואה? . . האם בגלל חשיבות המרכז הרפואי או בגלל שהרבי ציוה לתרום?

ומיד המשיך: אם הם נותנים כסף רק משום שהרבי מצווה לתת, אין זה סימן טוב. צריכים להבין את המשמעות החיונית של מרכז רפואי גדול "מ'דארף געבען געלט צו די הוספיטל" ["יש לתת כסף לבית הרפואה"]". ע"כ.

ויש להעיר בזה מגמ' ראש השנה (כח, ב): "מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנו לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה משלי [על שלש הברכות 'יברך' 'יאר' 'ישא'], כגון 'ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם'? – תלמוד לומר, לא תוסיפו על הדבר", ע"כ.

והקשה בס' 'שפתי חכמים' שם על לשון הגמרא "הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל", דלשון זה נראה תמוהה, שהרי ברכת כהנים חובה מדאורייתא היא ולא רשות.

וכתב לתרץ: "וי"ל דשמעתי לפרש, הא דכתיב בברכת כהנים "כה תברכו את בני ישראל אמור להם", ופרש"י, "ר"ל שהכהן כשמברך יעשה כבא מעצמו לברך, ואז וודאי יקיים "טוב עין הוא יברך" באהבה ובלב שלם, משא"כ כשמברך מצווה ומוכרח, תפילתו קבע שאין תפילתן תחנונים (מאדמו"ר הגאון אב"ד דפה [כנראה שהכוונה לה'שבט סופר' ע"ש בהסכמה]).

ואפשר דהוא כוונת נוסח ברכת כהנים, "אשר קדשנו במצותיו וציונו", וכמו הבא מעצמו ולא מוכרח לברך שהוא סימן אהבה, אך ההוספה בברכה הוא סימן שמעצמו מברך באהבה, והיינו מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי התורה רשות לברך את ישראל, ר"ל הואיל שמצות ברכת כהנים נתנה לי כאילו דוקא רשות היא בידי לברך את ישראל ולא כמצווה ועושה, כדי שיהי' הוכחה לכך אביא ראי' שאני מברך מאהבה ואוסיף ברכה אחת משלי, ת"ל לא אוסיפו על הדבר וגו' אפילו תכוין בהוספה לשמור את מצות וגו'", עכ"ל.

ועד"ש שמעתי אודות המאבק שניהל כ"ק אדמו"ר זי"ע לתיקון חוק 'מיהו יהודי', שאמר שאילו האנשים היו נאבקים בתיקונו לא רק בגלל שזה רצוני, אלא מפני שזה בעצם רצונו של כל אחד בעצמו, היו מצליחים מזמן בתיקונו – וזהו ע"ד הנ"ל.

שונות
סדר נטילת ידים בבוקר
הרב משה מרקוביץ
ברוקלין, ניו יורק

בסידור רבינו הזקן עם מ"מ וציונים שי"ל לאחרונה, בעמוד ד' הערה 28. מעיר העורך (הרב לוי"צ ראסקין שי') על מ"ש רבינו הזקן "לכתחילה יטול כלי מלא מים בימינו ויתננו מימינו לשמאלו ואחר כך ישפוך משמאלו על ימינו וכו'". וכותב, "הכוונה כאן בלשון לכתחלה" היא לכאורה ע"ד "בתחלה" (ולא במובן הרגיל – בניגוד ל"דיעבד").

ולכאורה פירוש זה אינו מוכרח, די"ל שהכוונה ב"לכתחילה" כאן היא אכן בניגוד ל"דיעבד", כי ה"לכתחילה" קאי על כל המשך הדברים שצ"ל כלי מלא מים ויטול ממנו ג' פעמים לסירוגין, ומסיים "ואם אין לו מים רבים כ"כ ליטול ידיו ג' פעמים כראוי, נוטל פעם אחת וכו'", שזהו ה"דיעבד".

שונות
ו' אלף רגלי
הרב משה מרקוביץ
ברוקלין, ניו יורק

בבעל הטורים על התורה פ' דברים "ונבא עד קדש ברנע" (א, יט) כותב "חסר ו', כלומר חסרתם ו' אלף רגלי".

והנה כבר כתבו בהערות בהוצאות החדשות של בעל הטורים שלכאורה צ"ל "ו' מאות אלף רגלי" (והכוונה למיתת אנשי דור המדבר), אבל כולם כותבים שבכל הדפוסים וכתבי היד ליתא תיבת "מאות". ולכן אולי יש מקום לומר ש"אלף" הוא שם נרדף למאה אלף, או שהמספר ו' קאי על מאות מצ"ע. ויל"ע עוד.

שונות
גר שאמו ישראל
הרב משה מרקוביץ
ברוקלין, ניו יורק

בגמרא יבמות קב, א לענין תנאי הדיין איתא שגר פסול מלדון אא"כ אמו מישראל.

והעירני ח"א דלכאורה צ"ב דיוק הלשון, דהרי אם אמו מישראל אינו צריך גירות. ובתוס' שם איתא אודות רב שמואל בר יהודה שהוא ואביו נתגיירו ואמו היתה מישראל, וגם כאן משמע שיש מושג של גירות גם במי שאמו מישראל. ואף שיש מקום לומר שעברו גיור לחומרא לחשוש לדעת הסוברים שאף שאמו מישראל צריך גירות, צ"ב במ"ש הרמב"ם בהל' סנהדרין פ"ב ה"ט כלשון זה ממש שהגר פסול ואם אמו מישראל כשר, דמאי האי גר שאמו מישראל. והרי להלכה לדעת הרמב"ם מי שאמו מישראל הוא ישראל גמור. ואולי כוונת הרמב"ם היא לשלול מי שאמו גיורת. ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.

שונות
תיקון בדא"פ בלשון אדמה"ז
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בשו"ע אדמו"ר הזקן הלכות יום הכיפורים סימן תר”ה סעיף ה: "ויש מקומות שנהגו לילך על הקברות להרבות שם בצדקה", עכ"ל.

אולי צריך להיות: ולהרבות" בואו המוסיף, וכן הוא ברמ"א.

שונות
כתיב הודו שבסידורי אדה"ז [גליון]
הרב גדלי' אבערלאנדער
מח"ס 'פדיון-הבן כהלכתו'

'בנתיבות התפילה' - על דיני טעויות

בתפילה

בגליון תתפג (ע'84) הערתי על זה שבסידור תהלת ה' החדש שינו את כתיב הודו במנחה של ערב שבת ממלא לחסר, שהרי ב"פירוש הבעש"ט" להודו (תהילים קז) כתב: "וזה סוד 'הודו' בגימ' 'אהיה' וכל אהיה הוא בכתר", וזהו רק אם כותבים הודו מלא. ובגליון האחרון (תתפד ע'75) תמה הרב לוי יצחק ראסקין שי' ע"ז "מה ראה למהר לשלוף קולמוסו מבלי לעיין בספרי תהלים עם מסורה" עוד כתב שבתהלים עם מסורה תראה שע"פ מסורה מלת 'הדו' כתובה חסירה, ועוד שהרי גם בסידור תורה אור כתיב כך.

ואני מתמה עליו בלשונו מה ראה למהר לשלוף קולמוסו מבלי לעיין בדברי שציינתי להדיא שבסידור עם דא"ח דפוס ראשון [קאפוסט תקע"ו, שהוא יותר קדום מסידור תורה אור] כתיב להדיא 'הודו' מלא. ובכלל מה לו לאדה"ז עם המסורה במקום שיש רמז מפורש של הבעש"ט, הרי עיקר הסידור נעשה ע"פ כוונות האריז"ל וגימטריות, וכלשון אדה"ז להדיא במאמריו [הקצרים, עמ' תקפא]: "וע"י הכוונות וגימט' נוכל להבין תיקן נוסחתו איזה תיקון יוכשר בעיניו...". וא"כ כשיש לנו דברי הבעש"ט הק' שאומר רמז שצריך להיות 'הודו' מלא, ספרי המסורה לא מעלין ולא מורידין.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות