E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ט'-י' כסלו - ש"פ וישב - תשס"ה
פשוטו של מקרא
"ויחלק עליהם לילה"
הרב אלחנן יעקובוביץ
נחלת הר חב"ד, אה"ק

בראשית יד, טו. ברש"י ד"ה 'ויחלק עליהם' - "לפי פשוטו סרס המקרא ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה כדרך הרודפים…" ובד"ה 'לילה' - "כלומר אחר שחשיכה לא נמנע מלרדפם, ומ"א, שנחלק הלילה ובחציו הראשון נעשה לו נס וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים".

אריכות הביאור ברש"י מובנת, שהרי כפשוטו אין מובנות התיבות "ויחלק עליהם לילה", איזו חלוקה (של לילה) היתה כאן.

שלכן פרש"י "סרס המקרא ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה כו'", כלומר שלפי זה "ויחלק" לא קאי על הלילה, אלא על "הוא ועבדיו", ומה שנאמר לילה, הכוונה שגם כ"שחשכה לא נמנע מלרדפם".

אח"כ מביא רש"י "מדרש אגדה שנחלק הלילה ובחציו הראשון נעשה לו נס כו'" שבפשטות מביא את המדרש (נוסף על "לפי פשוטו") כי לפי המדרש הנה "ויחלק" קאי באמת על הלילה, כפי הנראה מפשש"מ (בלי לסרס את הפסוק).

אלא שצ"ע, וכי כ"כ קשה הפירוש "לפי פשוטו" ש"סרס המקרא וכו'" שבשביל זה הביא מדרש אגדה הרחוק מאוד מפשוטו של מקרא, שההתחלקות הנזכרת כאן היא בניסים, שחצי נס קרה עכשיו וחצי נס יקרה ביצי"מ (במכת בכורות וכו'), והרי כמה וכמה פסוקים נדרשים בפשש"מ באופן של סרס המקרא וכו'.

וי"ל בדא"פ, שהקושי ב"לפי פשוטן", אינו (רק) בגלל שצריכים לחתוך את הפסוק ולהעמיד תיבת 'ויחלק' ליד 'הוא ועבדיו', ותיבת 'לילה לאחרי תיבות 'הוא ועבדיו'. אלא שלכאו', כל תיבת "לילה" לא שייכת כלל לכאן. שהרי זה ש'ויחלק הוא ועבדיו' לא היה בכלל בלילה אלא שייך לכללות הרדיפה אחריהם, שהתורה מספרת איך רדפו אחריהם, וכדפרש"י "כדרך הרודפים שמתפלגים אחר הנרדפים כשבורחים זה לכאן וזה לכאן", וזה שבורחים זה לכאן כו' אינו רק בלילה אלא גם ביום. ותיבת לילה בא רק לומר כדפרש"י ש(גם) אחר שחשיכה לא נמנע מלרדפם. וא"כ אין מובן כלל מה הקשר לתיבת לילה לכאן.

שלכן הביא מדרש אגדה, שלפי המדרש הנה תיבת 'לילה' שייכת לתיבת 'ויחלק', שהלילה עצמו נחלק לשנים, ולפי"ז גם אין צורך לסרס המקרא, כי תיבת "לילה" עומדת במקומה, אבל לא בגלל הסירוס הביא רש"י הפירוש של מדרש אגדה, וכנ"ל.

אבל כמובן שא"א להעמיד (פירוש) מדרש זה בתחילה, שהרי אין זה כלל מובן (ונמצא) בפשש"מ (רמז על ניסים).

בנוסף על זה שיש פסיק (בטעמי המקרא) בין תיבות ויחלק עליהם לתיבת לילה, שזה מראה שתיבות ויחלק עליהם לא קאי (כ"כ) על לילה, שלכן בודאי הנה הפירוש הראשון הוא לפי סרס המקרא (שהחלוקה לא קאי כלל על הלילה אלא על הוא ועבדיו).

פשוטו של מקרא
"טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום"
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפרש"י פרשת וירא ד"ה "טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום" (יט, ד): "כך נדרש בב"ר טרם ישכבו ואנשי העיר היו בפיהם של מלאכים שהיו שואלים ללוט מה טיבם ומעשיהם והוא אומר להם רובם רשעים", עכ"ל בנוגע לעניננו.

ובפירש"י ד"ה ובניך (שם, יב): "…ומ"א עוד מאחר שעושין נבלה כזאת מי לך פתחון ללמד סניגוריא עליהם שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות קרי ביה מי לך פה", עכ"ל.

א) וז"ל של הבאר היטב על פירש"י (ד"ה האי): "…וא"ת והא לעיל בפסוק "ואנשי העיר" פרש"י שהיו שואלים המלאכים ללוט וכו' והוא אמר להם רובם רשעים*, יש לומר דהכא ממליץ עליהם שאינם ראויים לעונש כל כך כזה, עכ"ל.

ועל דרך זה תירץ השפתי החכמים בשם מהרש"ל, וז"ל: "…יש לומר מתחילה אמר כן, אבל אחר כך כשראה שהמלאכים רוצים להשחית היה מליץ עליהם", עכ"ל.

נמצא לפי תירוצם, שלוט היה מליץ טובות על אנשי סדום, רק לאחר ששמע מן המלאכים שהם משחיתים את סדום.

ולפי זה צריך עיון קצת, שהרי הסדר בכתוב הוא שלכתחילה אמרו המלאכים "מי לך פה" (בפסו' יב), ואחר כן אמרו "כי משחיתים אנחנו".

ועוד לפי תירוצם צריכים לומר שסדר הדברים היו באופן כזה:

לכתחילה אמר לוט שרובם רשעים, ואח"כ כשאמרו לו המלאכים, 'כי משחיתים אנחנו' התחיל לוט להמליץ טובות על אנשי סדום, והמלצה זה נמשך כל הלילה, ואחר כך עשו אנשי סדום נבלה כזאת (דהיינו שאמרו "הוציאם אלינו ונדעה אותם - לתשמיש"), ולאחר זה אמרו המלאכים ללוט "מי לך פה".

שלכאו' כל הסדר כאן הוא לגמרי שלא כפי סדר הפסוקים בפשטות.

ב) למה שאלו המלאכים ללוט מה טיבם ומעשיהם, וכי לא ידעו שהם רשעים, והרי לכן באו להפוך את סדום מפני שהם רשעים. וכי אם לוט היה אומר להם שהם צדיקים לא היו מקיימים את שליחותם**.

ג) למה אמר להם לוט (רק) שרובם רשעים. והלא כולם היו רשעים כמו שכתב רש"י בד"ה כל העם מקצה: "שאפילו צדיק אחד אין בהם"*.


)

*) אפ"ל דמדרשות חלוקות הן ובפרט שבפסוק ד' מביא תחילה מב"ר ואח"כ פשוטו של מקרא, ובפס' י"ב מביא תחילה פשוטו של מקרא ואח"כ ומ"א ודו"ק. המערכת.

**) אולי זה חלק ממ"ש לפני"ז "ארדה נא ואראה וגו'". המערכת.

*) לוט לא הכיר בכולם רק ברובם, משא"כ הפסוק משמיענו שכולם היו רשעים, ופשוט. המערכת.

פשוטו של מקרא
"וישב אברהם אל נעריו"
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

באחד מן הקובצים דשנת תשמ"ח שאל הת' יוסף יצחק הולצברג על מה שכתוב בתחילת פרשת חיי שרה (כג, ב): "…ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, שתמוה מדוע לא נזכר בפסוק אודות יצחק, וכי לא בכה יצחק על אמו?

ובפרט שעל פי הלכה מחוייב הבן להתאבל על אמו יותר מבעל על אשתו, ולמה לא התעכב רש"י על זה, ע"כ תוכן שאלתו.

והנה באמת שאלה זו מתעוררת כבר בפרשת העקידה שקודם לפרשה זו ששם נאמר (כב, יט): "וישב אברהם אל נעריו וגו'", והרי גם כאן השאלה, ויצחק היכן היה.

והשאלה שם הוא עוד יותר, לכאו', שהפסוק מאריך קצת שם לספר אודות נערו "…ויקמו וילכו יחדיו וגו'", במקום שהי' יכול לקצר ולכתוב רק "וילך אל באר שבע" (בלי להזכר אודות נעריו), וכמו שמסיים באמת "…וישב אברהם בבאר שבע" (ולא הזכיר שם מה הי' בנוגע לנעריו).

ואעפ"כ בנוגע ליצחק לא הזכיר הכתוב שם כלל, הגם שלכאו' הוא שב עם אברהם.

וראיתי בחומש בשם "אוצר הראשונים" שמביא שם כמה תירוצים, והתירוץ היותר קרוב אל פשוטו של מקרא הוא התירוץ שמביא בשם ר' יוסף כספי (נולד בשנת הא' מ') וז"ל: "כי הוא הראש ואין צורך לזכור הנטפלים לו כמו יצחק בנו, ומזה המין בתורה למאות ואלפים", עכ"ל.

ולפי זה יתורץ גם כן למה לא הזכיר הכתוב את יצחק בתחילת פרשת חיי שרה הנ"ל.

ובאמת מוכרחים לתרץ כעין זה גם לפירוש רש"י בד"ה 'ויהי כבוא אברם מצרימה' (יב, יד): "היה לו לומר כבואם מצרימה אלא למד שהטמין אותה בתיבה, ועל ידי שתבעו את המכס פתחו וראו אותה", עכ"ל.

וכתב על זה התרומת הדשן, וז"ל: "דווקא הכא שייך למידק אמאי לא קאמר "כבואם" משום דהאי קרא איירי בשרה דכתיב "ויראו המצרים את האשה" דלא איירי באברהם מידי אבל בקרא קמא (שם, יא) דכתיב: "ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה" לא קאמר "כאשר הקריבו" דההיא קרא במילתא דאברהם איירי ואף על גב דאיירי נמי במילתא דשרה מכל מקום איהו חשיב טפי למתלי הענין ביה, עכ"ל.

אלא שעדיין קצת קשה בנוגע לפרשת העקידה הנ"ל, שהרי הזכיר שם בנוגע לנעריו "ויקומו וילכו ולא נאמר שם "וילך אל באר שבע", הגם שנעריו היו טפלים לאברהם", ואם כן למה לא הזכיר הכתוב שם בנוגע ליצחק.

ובחומש הנ"ל מביא בתחילת פרשת חיי שרה בשם רבינו בחיי, וז"ל: "היה הכתוב ראוי שיאמר ויבא אברהם ויצחק לספוד לשרה ולבכותה, אבל יתכן לומר שלא ידע יצחק באותו הפרק שמתה אמו, כי לפי שמיתתה היתה בשבילו כשמועת העקידה על כן העלימו ממנו מיתתה ולא הגידו לו, גם מעת שנעקד על גבי המזבח לא ראינוהו שהרי כשהלכו אברהם ויצחק להר המוריה כתוב בחזרה (כב, יט): "וישב אברהם אל נעריו", והיה ראוי שיאמר "וישובו אל הנערם" ולא הזכיר חזרת יצחק, ויתכן שנשאר שם בהר המוריה שלש שנים עד שנשלמו לו ארבעים שנה ונשא רבקה, ומפני זה לא נזכר שובו עד שהביא לו העבד את רבקה ואז הזכירו הכתוב הוא שאמר (כד, סב): "ויצחק בא מבוא באר לחי רואי וגו'", עכ"ל.

פשוטו של מקרא
"נחשתי ויברכני ה' בגללך"
הת' מ"מ פרלמן
תל' בישיבה

בפרשתנו ל, כז במענה לבן ליעקב בבקשתו לצאת מחרן, לאחר לידת יוסף - "נחשתי ויברכני ה' בגללך" ופירוש רש"י ד"ה 'נחשתי' "…כשבאת לכאן לא היו לי בנים . . ועכשיו יש לי בנים שנאמר (לא, א) וישמע את דברי בני לבן"

וצ"ב, דלכאו' מצינו מוקדם יותר בפרשתנו שהיו ללבן בנים (ל, לה) "ויסר ביום את התיישים . . ויתן ביד בניו" ושם פרש"י ד"ה 'ויתן': "לבן ביד בניו". וא"כ,למה לא הביא רש"י ראי' מפסוק מוקדם יותר בפרשה?

ואפשר לומר, שעפ"י פשש"מ לא מוכח מפסוק הנ"ל (ל, לה), ורק רש"י הי' צריך לפרש זאת. דאיירי אודות לבן אלא רש"י פי' כן שם שמפורש שהבנים היו של לבן.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות