E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ט'-י' כסלו - ש"פ וישב - תשס"ה
שונות
גוון "ירוק" מהו?
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, אה"ק

במאמר ד"ה 'ותלד עדה את יבל' (תורת חיים פ' בראשית פרק כה, ד' לט ע' ג-ד), איתא [בפיסוק ופתיחת ר"ת וקיצורים]: "וכן הוא מראה הירוק, שהוא מראה מיוחד בפני עצמו ואינו דומה לא ללבן ולא לאדום, רק לפעמים נוטה מראהו למראה האדמומית בגלוי, כמו מראה הזהב או חלמון ביצה שנוטים למראה האדמומית יותר, כידוע ומבואר בשו"ע ופוסקים בהלכות נדה1 (שזהו "ירוק ככרתי"2 שהוא מראה גע"ל3 ולא בלוי"א4, לפי שכלול מאש ומים יחד, כמראה ה"תכלת שדומה לים, וים דומה לרקיע"5 שהוא ירוק6 כו') . . (ויש ג' מראות הכלולים בירוק: גע"ל ובלוי"א וגרי"ן, מראה גע"ל נוטה יותר ללבן מן האודם, ומראה בלוי"א נוטה יותר לאודם, כמראה התכלת ורקיע, ד"האי שחור - אדום הוא7 כו'", וגרי"ן כלול בהעלם מלבן ואדום, ואינו נוטה לא ללובן ולא לאודם, וכך יש במראה הנחושת "נחושת קלל"8 (שנקרא מע"ס) שנוטה יותר ללבן, ונחושת אדום (שנקרא קופער) שנוטה יותר לאדום, ומראות הממוצעות משני אלה, שאינו לא לבן ולא אדום כלל כו')", עכלה"ק9.


1) יו"ד סי' קפח ס"א, ובשו"ע אדה"ז ס"ק ד.

2) בשו"ע שם נזכר "ירוק ככרתי או כעשבים" להיתר (בקל-וחומר ממראה השעווה או הזהב).

3) בשו"ע אדה"ז שם כתב על ירוק ככרתי - שקורין גרי"ן בל"א. וכן פשטות הלשון "ככרתי או כעשבים", שהכוונה בשניהם לאותו גוון.

4) בהגהה הנדפסת במוסגר בתוך השו"ע (ללא הקדמת תיבת הג"ה, וצ"ע אם היא להרמ"א), איתא "וכן מראה שקורין בל"א בלוי"א בכלל ירוק הוא". ובש"ך ס"ק ה: "וכל-שכן גרי"ן, שהוא כעשבים".

5) מנחות מג, ב.

6) בפירש"י (במדבר טו, לח) כתב "תכלת. צבע ירוק של חלזון" ובפי' משכיל לדוד כתב על זה "לאו דווקא ירוק, אלא הגוון שקורין בל"ו והוא נוטה לשחרות קצת, כמ"ש רש"י בסמוך (סוף פסוק מא, שם הביא את העניין של "תכלת דומה לים") "דומה לצבע רקיע המשחיר לעת ערב". אבל כמובא כאן, גם כחול נכלל לפעמים ב"ירוק".

7) "-אלא שלקה", נדה יט, א. וצ"ע דלעיל אומר שהזהב הוא הנוטה לאדמומית ולא הכחול, וכ"כ תוס' (סוכה לא, ב ד"ה הירוק): "ובכל הצבעים שזכרתי, אין בהן נוטה למראה אדמומית אלא צבע יאל"ה בע"ז (צהוב)", עיי"ש. כי כנ"ל, צהוב כולל מראה חלמון ביצה וכו' "כתום", שמכיל כמות מסויימת של אודם.

8) מופיע בס' יחזקאל א, ז, ובס' דניאל י, ו, עיי"ש בפרש"י ומצודות ועוד, וכנראה מתאים לדעת המפרשים "צהוב".

9) תרגום שמות הגוונים לעברית של ימינו: גע"ל = צהוב. גרי"ן = ירוק. בלוי"א = כחול.

שונות
מ"מ בשו"ע אדמוה"ז - מי כתבם?
הרב חיים דוד א. טיפענברון
ראש ישיבת מתיבתא ליובאוויטש ד'לונדון

בה'פתח דבר' להוצה"ח של שו"ע אדה"ז כותב המו"ל, שהדיעה הרווחת היא, שהמראה מקומות שנדפסו בדפוס הראשון חלק נכתב ע"י כ"ק אדה"ז, וחלק נוסף ע"י אחיו הרה"ק מהרי"ל, ומציין - ראה מבוא ל"ספר ההלכה של אדה"ז" ע' כ'.

ושם מביא מהמבוא לספרו של הרא"ח נאה ז"ל שמוכיח שהמ"מ הם מאדה"ז עצמו, ומביא מכו"כ מקומות בחי' הצ"צ ומשו"ת דברי נחמיה, ועיי"ש שמביא מהביאורים של הצ"צ לשו"ע אדה"ז סי' שס"ג ס"ד "לכן לפע"ד שמ"ש בהגה"ה שבמ"מ אינו מדברי רבינו ז"ל מוכח דהמ"מ הם של רבינו ז"ל אלא שיש שם הוספה מח"א בהגה"ה שבמ"מ". ומסיים שם שללא ספק יסודם של המ"מ הוא מאדה"ז אלא שבכ"מ הוסיף המהרי"ל מדעתו (עיין שם באריכות).

אמנם בקשר להגהות שבתוך המ"מ מביא עוד מרא"ח נאה, שהם מהמהרי"ל. וכמו שמביא שם מהגהות הצ"צ לשו"ע יו"ד סי' קפ"ג (נדפסו בהוס' לשו"ע קה"ת עמו' 1854) "הגהה זו וסמוכה לה אינה מרבינו הקדוש . . כ"א אחיו הרב מהרי"ל הגי' כן והוסיף זה עפ"י עיונו במה"ב (כן אחר לי בעצמו) . . ועוד שם (על מ"ש בפנים ומ"מ ללא כל ציון שזה הגה'ה) הוא ג"כ תוספות מהרי"ל ואינו ל' הרב בעצמו…" ומסיים שם שפשיטה שחלקן מרבינו הזקן עצמו כגון בסי' תמ"ב קו"א ט"ו ט"ז, ובסי' תקט"ו קו"א א'.

ותמה אני למה לא הביא מהמהרי"ל עצמו!! דהנה בספר שארית יהודה ע' מ"ב (אבה"ע סי' ט' (ע' ב')) מביא שאלה אודות גט ש"הביתין הי' עגולות למעלה אלא שלמטה הי' להם עקב". ומשיב שם "בראש מה שהביתין עגולות מאחר שלמטה יש להם עקב אין כאן בית מיחוש, ומ"ש רבינו הגאון אחמו"ר ז"ל באו"ח סי' ל"ו על הגליון בדין תמונות אות ב' שאפשר שההפרש שבינה לכ' שברא"ש טור הוא תג שלמטה, וצ"ע" עכ"ל. לא לעכב נאמר, לומר שיש חשש פסול אם אינה מרובעת, אלא כלפי מ"ש בפנים הש"ע שלו, שע"פ הסוד דווקא יש לרבעה, הוקשה לו מדברי הרא"ש טור שכתבו דצריך ליזהר בתג שאחוריה לרבעה שלא תהיה נראית ככ"ף, הרי דגם מצד הדין ג"כ יש לרבעה. וע"ז כתב על הגליון די"ל דלהרא"ש והטור אי"צ כלל לרבעה למעלה… ע"ש.

הרי לפננו דברי המהרי"ל בתשו', דמיחס הערה בהמ"מ לאדה"ז.

לאור הנ"ל יותר תמוה הוא, דאותו שאלה דן ג"כ כ"ק הצ"צ בתשו' חאה"ע סי' קס"ו ס"א, שפ"ח, והיו"ד סי' ר"ה ס"ו (הובא שם בציוני המ"מ בהוצה"ח) ומסיק כפסקו של המהרי"ל, ומזכיר תשו' דודו המהרי"ל בחלק הב' של השאלה (בנוגע כתיבת שם העיר קאזלאוו) אמנם אינו מזכיר כלל את ההגה"ה בהגליון.

שונות
כתב אדמו"ר הזקן [גליון]
הרב אליעזר צבי זאב צירקינד
סופר סת"ם ורב דבהכ"נ חובבי תורה

בגליון תתפו [ע' 163] כתב הרב ט.ז. וז"ל בד"ה ובאותו ענין "שקיבלו הוראה מהרבי לכתיבת סתם בכתב המיוחס, והנני אומר באחריות מלאה כולם פרי דמיון ולהד"ם", עכ"ל.

והנה בגליון תשע"ג[ע' 56] הרב ט.ז. כותב בסיום דבריו, וז"ל "ובפשטות זה הטעם שאדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר נשי"ד לא הניחו תפילין בכתב זה", עכ"ל.

ובאתי בשאלתי מי גלה זאת לבני? יש בידי צילום של הפרשיות של התפילין דכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שהר' ישעי' הכהן מאטלין ע"ה מסר לי. והם כתב אדמו"ר הזקן המיוחס!! ור"י הנ"ל אמר לי שכ"ק אד"ש מסרם לו. והעיר עליהם שהם של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. ועל דבר הפרשיות של כ"ק אדמו"ר נ"ע, מי ראה אותן?? רק ב' אנשים ראו אותם. אחד היה ר' ישעי' ע"ה! והוא לא הגיד לפי שהמשמשים במרום אינן מגלין נסתרות, והשני יל"ח לא הגיד לשום אדם.

והפלא הכי גדול, שיכולים אנשים לפלפל בענין שיש הרבה מכתבים מאג"ק דכ"ק אדמו"ר נ"ע ולא הזכירו אפילו אחד מהם. ולא עוד, שהם חופשים למקור וכו' וכו' ובהשו"ת צ"צ חאו"ח סי' י"ח ס"ו הוא כותב וז"ל: "אכן בסתם שלנו ראיתי הנון כפופה וכו'", עכ"ל. נמצא שיש בפירוש מנשיאותינו בדפוס כמה מהאותיות שנמצאים בסת"ם שלנו, והעיקר, הצ"צ סמך על ראיה בלבד לבסס ציור אותיות שלנו!! וכלשון הזה נמצא ג"כ באג"ק דכ"ק אדמו"ר נ"ע.

אציג פה כמה מהאגרות הנ"ל להראות איך האמת של הדבר בולט, ולא ע"י השערות.

ח"ה אגרת א'תי ז"ל: "איך האב זיך דערוואוסט ניט לאנג אז איר ווייסט די מלאכת הסופר סת"ם, וויל איך אייך מציע זיין. אז איר זאלט שרייבען צום מרכז לעניני חינוך - מל"ח - צו וואלט איר געקאנט שרייבען מזוזות (וואס מתמא שרייבט איר לויט דער דיעה פון אדמו"ר הזקן) וכו'", עכ"ל.

אגרת א'תת ז"ל "וכן כתיבת פרשיות, ואם יש לסדר תעשי' כזו שתהי' מהודרת, והאותיות הכתב יהיו כצורת זו שפסק אדמו"ר הזקן", עכ"ל.

חי"ד אגרת ה'מו ז"ל "במ"ש אודות תיקון הס"ת לכתוב כהוראת רבינו הזקן, נכון הדבר", עכ"ל.

ואחרון אחרון חביב!! בחט"ו אגרת ה'תרלה וז"ל "ב"ה ט"ו מנ"א תשי"ז, ברוקלין, שלום וברכה, במענה על מכתבו מער"ח מנ"א והקודמו, בו שואל שעומד הוא להזמין פרשיות לתפילין לבני משפחתו שהם ממוצא חסידי חב"ד (האותיות אלו הם ממש כבהמכתב) ומסתפק באיזה אופן יכתבו. ולפלא הספק בזה, כי הרי כלל ופס"ד הוא דבאתרי, (השייכים) דרב נהוג כרב, והקושיא ששואל כי לדעתו, הנהגה הנרצה בעיני הקב"ה היא שנוהגים בה רוב כלל ישראל, לפלא על קושיא זו, שהרי פשוט שגם רבינו הזקן רצה לתקן תפילין באופן שיהי' רצוי בעיני הקב"ה, ופשוט שבזמן רבינו הזקן היו הנוהגים באופנים שהורה פחות מאשר עתה שנתפשטה תורת החסידות בכו"כ חוגים ובכל זה ציווה לתקן דווקא באופן שהורה, והלואי כבר הי', עוזר דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הק', שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל, ע"ד המבואר מהרב המגיד (שהוא רבו של בעל ההפלאה, רבו של הר"ן אדלער רבו של החתם סופר), במעלת שער הי"ג הכולל כל הי"ב שערים עיין בהקדמת שער הכולל סידור", עכלהקוה"ט.

להעין נראה שאגרת הזאת נכתב גם להר' ט.ז.

יש הרבה אגרות על ענין זה ואני לא הצגתי רק הבולטות.

אחרי כל הנ"ל, אם יש אחד שמתעקש, שכיון שאין עכשיו מסורה איש מפי איש להציור של אותיות המיוחסות, ועל כן יש דעות שונות ומשונות בהציורים, מחמת שכל אחד רואה בהכוח הראיה שנותן לו, ולפיכך כדאי לבחור כתב שיש מסורה איש מפי איש וכו' וכו'.

על זה יש שתי תשובות, א' משום "ואל תטש תורת אמך וגו'" מחוייב למי שהוא מאנ"ש, שרצונו לא לבחור בהכתב של רבינו, לברר שיהיו האותיות שנפרטו בהצ"צ הנ"ל כתובים רק כמו שהוא הביא.

והב' כל מגמתו הוא לריק שהרי א"א למצוא כתב שאין בו מחלוקת, ובפרט בכתב האריז"ל כמו האלף דתפילין של ר"ת, ואות הט', ובעיקר אי אפשר במציאות שכתב האריז"ל שנכתב באותיות מרובעות כדרך שאנו בני אשכנז כותבים, יהיו לדעת כ"ק אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו שהרי הוא אמר שלדעת האריז"ל, הויוין של הע' והש' צריכים להיות ישרות, ואנו כותבים אותם מוטות, (נטוי) רק אחינו בני הספרדים כותבים אותם ישרות.

ובדרך אגב כדאי שיעיין הרב ט.ז. בהאג"ק דכ"ק אדמו"ר נ"ע, אגרת ב' תתכב. ויראה השו"ט של מוהרה"ח מוה"ר מנחם זאב שי' הלוי גרינגלס עם כ"ק אדמו"ר נ"ע.

שונות
כל פינות שאדם פונה לצד ימין [גליון]
הרב יהודה ליב גראנער
מזכיר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

בגליון העבר (ע' 80) מבקש הררמ"א להסביר מנהגו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו להסתובב באמירת בואי בשלום משמאל לימין.

בשנים הראשונות של הנשיאות, נהג הרבי להסתובב מימין לשמאל, אבל לאחרי ששמע מהרה"ח וכו' ר' אליהו ע"ה סימפסון שמנהגו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היתה להסתובב משמאל לימין, התחיל הרבי להתנהג כך.

הרב סימפסון אמר שלא שמע טעמו ונימוקו של מנהגו של הרבי הרש"ב.

שונות
כל פינות שאדם פונה לצד ימין [גליון]
הרב אהרן בן ציון הלפרין
כפר חב"ד, אה"ק

בקובץ העבר (ע' 80) העיר הרב מ.א. בנוגע למנהג כ"ק אדמו"ר בבואי בשלום שהיה מתחיל הסיבוב לצד שמאל. והעיר מענין 'כל פנות שאתה פונה וכו'.

ולכאורה י"ל בפשטות, שזה אמנם היה מנהגו בקודש, דכאשר פונה מצד שמאלו הרי נמצא פונה לימינו שהרי פונה משמאלו לימינו. משא"כ אילו היה פונה מצד ימין, היה נמצא שאמנם פונה מימינו אבל פונה לשמאלו, ולכן מצד כל פנות שיהא לימין פנה דווקא מצד שמאל לימין. (וכמדומה שעד"ז נדפס כבר מלפני איזה שנים באחד מהקובצים).

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות