E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ט'-י' כסלו - ש"פ וישב - תשס"ה
הלכה ומנהג
הידור בגודל האתרוג
הרב אהרן בן ציון הלפרין
כפר חב"ד, אה"ק

הנה כו"כ הנוהגין במנהגי חב"ד מהדרין (לכאו' ע"פ מה שראינו ההנהגה אצל כ"ק אדמו"ר) על גודל האתרוג (נוסף ע"כ שמהדרין יותר על הגודל מאשר על נקיון של נקודות שלא נראים בראי' רגילה, ואכ"מ), דהיינו שרואים הידור בגודל כפשוטו. ודלא כמנהג כו"כ מבנ"י שלא רואים בכך כל הידור.

והעירני חכ"א, דבאמת הוא תוס' מפורש כמנהגינו, והוא בב"ק (ט, ב) הידור מצוה עד שליש במצוה. ומפרש בתוס' "פירוש, שאם מצא אתרוג כאגוז כמו ששיערו חכמים ואחד גדול ממנו שליש יקנהו". הרי מפורש בתוס' שיש הידור בגודל האתרוג כפשוטו. ולע"ע לא מצאתי אחד החולק ע"ז. (ואף רש"י חולק רק בפי' הגמ' שהכוונה שליש בדמים, אבל לא מצינו שחולק על עצם הענין). וכפי שדבר זה מובן גם בפשטות. ועיין במהרש"א חדא"ג שם מה שהביא שרואים עד"ז בלולב.

ולא באתי אלא להעיר.

הלכה ומנהג
כיצד מברכים על האורז - שיטת אדמוה"ז [גליון]
הרב יצחק מאיר גורארי'
משפיע בתות"ל - מאנטרעאל, קנדה

בנוגע מה ששקו"ט לאחרונה (גלי' תתפ'ו תתפ'ז), בנוגע אכילת אורז, שהשאלה היא למה לא הציע אדמוה"ז בסדר ברה"נ את העצה הידועה1 לברך תחילה על ג' מינים אחרים, ברכת במ"מ וברכת האדמה (לשיטות אלו שיש גם חשש של ברכת בורא פרי האדמה) וברכת שהכל, והוא פלא באמת.

ועלה בדעתי שאואפ"ל שמצד הדין הרי אם אכל מזונות אפילו פחות מד' ביצים ושבע ממנו צריך לברך על "לחם אחר תחלה" (סדר ברכת הנהנין פ"ב ס"ב) ואפילו אם השביעה היא ביחד עם דבר אחר כמו לפתן, ה"ז "כאילו שבע ממנו לבדו" (שם ס"ג), א"כ מה תועיל ל"היות צדיק", - יותר מאדמוה"ז שכ' (שם סי' א' סי"א) שאם אוכל שלא בתוך הסעודה יברך שהכל על האורז ותו לא, - כי לא תועיל לו העצה (דג' ברכות) אפילו אם יאכל מזונות פחות מכשיעור, כי אולי יש חשש שיהי' שבע מהאורז, וא"כ אפילו אם אכל רק שיעור קטן של המזונות, אבל ביחד עם שאר הדברים שאוכל (כדי לברך גם שהכל ופרי האדמה) יהי' שבע מיני' ובמילא בין כך יצטרך לברך על לחם אחר -ברכת המוציא וברהמ"ז.

ואין להקשות למה בדברים אחרים כן הציע עצות כגון אלו, כי אולי שם במציאות אין החשש - להיות שבע - קרוב כ"כ.

ולהעיר ממש"כ בס' פסקי תשובות הנ"ל (שם סי"ג) בשם הברכ"י ועוד, שאם אכל כזית מזונות ביחד עם האורז, הנה הגם שלכל הדיעות אין מברכים 'על המחי' על אורז לבד, אבל במציאות שבירך 'על המחי' על המזונות הנה נפטרה כבר האורז מה'בורא נפשות', ומכיון שדיעה זו לא נתקבלה כ"כ לכן ראוי שיאכל כזית ממין אחר הצריך בורא נפשות בפשטות, ואז יוכל לברך בורא נפשות ולפטור את האורז לכל הדיעות. א"כ יש חשש נוסף באכילת מזונות יחד עם האורז (היינו פן יאכל שיעור כזית ותהי' ברכת בורא נפשות על האורז לבדה ברכה לבטלה). ולהפטר מחשש זה הרי ברור שיאכל שיעור גדול של דברים אחרים ג"כ (לבד מהאורז והמזונות), וא"כ כבר יש ג"כ חשש דשביעה כנ"ל.

וכתבתי כ"ז רק בעיון קל, ואולי טעיתי ויש לעיין עוד.


1) הובאו השיטות בזה בספר פסקי תשובות סי' רח סעיף יב עיי"ש.

הלכה ומנהג
כיצד מברכים על האורז - שיטת אדמוה"ז [גליון]
הרב יהודה ליב גראנער
מזכיר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

בגליון העבר (ע' 62) במה שכתב ע"ד ברכת אורז שלא בעת הסעודה. שמעתי מכמה זקני רבני אנ"ש שלמרות המובא ב'סדר ברכה"נ', מנהגם של חסידים היתה לברך ג' הברכות, וכן הורו לכו"כ.

הלכה ומנהג
כיצד מברכים על האורז - שיטת אדמוה"ז [גליון]
הת' שמואל הלוי לוין
שליח בתות"ל - חובבי תורה

נושא זה דרכו בו נמושות, אך ברצוני להעיר על מה שהשיג הת' ממ"ב על דברי הרב רייצס להציג הסתכלות שונה ממה שהוא ניתח, ולפי"ז נראה לי שיפלו קושיותיו אחת לאחת.

מסקנתו היתה, שדברי הלכה צריך שיכתבו בסגנון ברור (כדברי כ"ק אדמו"ר). א"כ היה לו לרבינו הזקן לכתוב בסגנון ברור את פתרון הג' ברכות, ומזה שלא הביא ברור שסבירא ליה שאין זה נכון כלל. ע"כ תוכן דבריו בקיצור.

אך לאחר עיון קל נראה להציג את הדברים באופן שונה:

כשאדם רוצה לאכול אורז, מביא אדמו"ר הזקן ל'ירא השמים' ב' אפשרויות להלכה: א. שיאכל בתוך הסעודה. ב. שיברך עליו 'שהכל'. ואדם שהוא לא 'ירא שמים', יכול למצוא לעצמו פתרון, שע"י שיאכל קודם ג' מיני אוכלים דג' מיני ברכות, ייפטר עי"ז האורז. אך כד דייק שפיר, אין זה פתרון להאורז, אלא ל'בתוך הסעודה', שע"י שבירך ג' ברכות, זה נחשב 'בתוך הסעודה'.

היינו, שישנם ב' דרכים להגיע למצב של 'בתוך הסעודה': א. ליטול את ידיו. ב. לברך ג' ברכות, וכל מאכל שאוכל ייחשב בתוך הסעודה. היינו, שהדרך הב' היא דרך שונה להגיע לאותה מטרה שאותה אדמו"ר הזקן כן מביא להלכה. ואדמו"ר הזקן לא טרח לכתוב את כל האפשרויות ל'בתוך הסעודה', אלא רק כותב את הכלל, שצריך 'בתוך הסעודה'.

וכן כאן זו אפשרות שוודאי מועילה, רק שזה לא קשור ישירות לבעיית הברכה על האורז, אלא זהו פתרון לכל מאכל שלא רוצה לאוכלו בסעודה ומסתפק בברכתו, כמבואר באותו סימן הלכה י"ט שם.

ופשוט לכל המעיין.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות