E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

יט'-כ' כסלו ש"פ וישב - תשס"ה
גאולה ומשיח
ביאת אליהו הנביא בזמן הגאולה לשיטת הרמב"ם
הרב אברהם יצחק ברוך גערליצקי
ר"מ בישיבה

*בגמ' עירובין (מג, א) איבעי רב חנניא: יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה? עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך - דארעא סמיכתא היא. כי תיבעי לך - בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה וכו'. תא שמע: הריני נזיר ביום שבן דוד בא - מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים, [דודאי לא אתי משיח האידנא] ואסור לשתות יין כל ימות החול. אי אמרת בשלמא יש תחומין - היינו דבשבתות ובימים טובים מותר. אלא אי אמרת אין תחומין, בשבתות ובימים טובים אמאי מותר? - שאני התם, דאמר קרא (מלאכי ג,כג): הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא וגו', [לפני בוא יום ה' - לפני ביאת בן דוד יבא אליהו לבשר]. והא לא אתא אליהו מאתמול. - אי הכי, בחול כל יומא ויומא נמי לישתרי, דהא לא אתא אליהו מאתמול! אלא אמרינן: לבית דין הגדול אתא. הכא נמי - לימא: לבית דין הגדול אתא! - כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח. [שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו] קא סלקא דעתך: מדאליהו לא אתא - משיח נמי לא אתי, במעלי שבתא לישתרי! - אליהו - לא אתי, משיח אתי. דכיון דאתי משיחא - הכל עבדים הן לישראל. [ואין לישראל טורח, דאיכא דטרח להו]. - בחד בשבא לישתרי! לפשוט מינה דאין תחומין, דאי יש תחומין - בחד בשבא לישתרי, דלא אתא אליהו בשבת! [דודאי לא אתי משיח היום, דהא אתמול בשבת לא אתא אליהו, ומדקאסר ליה - ליפשוט דחייש לדילמא אתא אליהו ואין תחומין למעלה מעשרה] - האי תנא ספוקי מספקא ליה אי יש תחומין או אין תחומין, ולחומרא. [ומשנינן: מהא לא תיפשוט דאין תחומין, דדילמא ספוקי מספקא ליה להאי תנא, דדילמא אין תחומין ומשום הכי אסר בחד בשבא, ולחומרא אבל מפשט לא פשיטא ליה, דתילף התירא מיניה]. היינו דחיישינן שמא אין תחומין למעלה מעשרה, ויכול אליהו לבוא בשבת ובמילא יכול משיח לבוא ביום ראשון ואזלינן לחומרא עיי"ש, נמצא בפשטות לפי סוגיא זו דביאת אליהו הנביא צריך להיות לפני ביאת המשיח, וכיון דאליהו ודאי אינו בא בערב שבת ועיו"ט מפני הטורח, לכן מותר לו לשתות יין בשבת ויו"ט, גם מוכח מהך סוגיא דאליהו יבוא יום אחד בלבד לפני ביאת משיח, דאי נימא דיום אחד לאו דוקא א"כ אכתי יהי' אסור בשבת ויו"ט דילמא בא ביום ה' וכו' וכ"כ בתוס' רי"ד שם.

והרמב"ם הל' נזירות פ"ד הי"א כתב וז"ל: האומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא בו, אם בחול נדר הרי זה אסור לעולם, ואם בשבת או ביום טוב נדר אותה שבת או אותו יום טוב מותר, מכאן ואילך אסור לעולם, שהדבר ספק אם יבא בשבת או ביום טוב או לא יבוא, והואיל והוא ספק ביום שנדר לא חלה עליו נזירות שספק נזירות להקל וכו' עכ"ל.

והכס"מ שם הקשה על הרמב"ם ג' קושיות: א) שכתב שהטעם שהוא מותר באותו שבת הוא מפני שהוא ספק אם יבא בשבת וספק נזירות להקל, ובגמ' לא אמרו כן אלא טעם ההיתר הוא מפני שאליהו הנביא צריך לבוא יום אחד לפני ביאת משיח ואינו בא בערבי שבתות? ב) הרמב"ם כתב שיש ספק אם יבוא משיח בשבת, ובגמ' מבואר דבודאי אינו בא בשבת משום דמובטח להם לישראל שאין אליהו בא בע"ש, והספק בהסוגיא הוא על אליהו אם יכול לבוא בשבת מצד איסור תחומין או לא? ג) בגמ' מבואר דבספק אזלינן לחומרא, והרמב"ם פסק דאזלינן לקולא ולכן בשבת ויו"ט מותר?

תירוץ הכס"מ ושקו"ט בדבריו

ותירץ הכס"מ וז"ל: ויש לומר דההיא קשיא בתראה הוא דקשיא ליה לרבינו, בהאי שהוא פסק בפ"ב ה"ז וט', דספק נזירות להקל ובהאי סוגיא אמרינן דהוה להחמיר, ומשום הכי פירש דהאי סוגיא אליבא דרבי שמעון דאמר (נזיר ח,א) ספק נזירות להחמיר ולית הילכתא כוותיה, והילכך אית לן למימר דתו לא צריכים למיהב טעמא משום דלא אתא אליהו מאתמול וכן לא צריכינן לההוא דמובטח להם שאין אליהו בא בע"ש ועיו"ט, אלא אפילו את"ל שאפשר שיבא בע"ש ועיו"ט, אפילו הכי שרי בשבתות ויו"ט משום דמספקא לן אי אתי בן דוד בשבתות ויו"ט משום דאין תחומין או אי לא אתי משום דיש תחומין וספק נזירות להקל, זה נ"ל בדעת רבינו והוא כפתור ופרח עכ"ל, והיינו דכיון דפסק כמ"ד דספק נזירות להקל, הרי יש לפרש הטעם דמותר בשבת ויו"ט בפשטות משום דאזלינן לקולא, דאולי יש תחומין למעלה מי' ואינו יכול לבוא.

אבל הלח"מ הקשה על תירוצו דא"כ גם בחד בשבתא יהי' מותר כיון דאזלינן לקולא, א"כ נימא דגם אליהו אפשר שאינו יכול לבוא בשבת מצד איסור תחומין, וכיון שצריך לבוא יום אחד קודם במילא גם ביום ראשון אין משיח יכול לבוא?

ולכאורה י"ל דהכס"מ מתרץ קושיא זו במ"ש דלדעת הרמב"ם "תו לא צריכים למיהב טעמא משום דלא אתי אליהו מאתמול" דכוונתו בזה לומר דלפי ההלכה דספק נזירות לקולא שוב אי"צ לומר כלל דאליהו הנביא צריך לבוא יום אחד לפני ביאת משיח, ואפשר שיבוא גם בלי ביאת אליהו, היינו דרק סוגיא זו דסב"ל דספק נזירות להחמיר הוצרך לומר הטעם דבשבת מותר משום ביאת אליהו דבודאי לא בא בע"ש, אבל הרמב"ם מפרש הטעם בפשטות דמותר מצד הספק במשיח עצמו, וא"כ אין הכרח כלל שאליהו צריך לבוא מקודם.

ועי' בס' פתח עינים שם שהביא הרמב"ם בסוף הל' מלכים (פי"ב ה"ב) וז"ל: יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אלי' וגו', ואינו בא לא לטמא הטהור, ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים, ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכו' עכ"ל, וכתב שהרמב"ם גילה דעתו כאן דעתו שהיותר פשוט אצלו הוא דאליהו יבא אחר ביאת המשיח, ולפני בא יום ה' קאי על מלחמת גוג ומגוג, ודיעה זו הביא תחילה בסתם, ולהכי לא קשיא ליה דבחד בשבתא תשתרי כיון דאי"צ ביאת אליהו מקודם, דזה שיבוא אליהו קודם לפני המשיח הוא דעת תרצן ולא קיימ"ל הכי עכתו"ד, וכן תירץ הרבי בלקוטי שיחות ח"ה ע' 419 ונתבאר יותר בס' שערי הגאולה - ימות המשיח סי' י"ג (משיחות תשמ"ג) עיי"ש.

ולפי הנ"ל י"ל דלזה גופא נתכוון הכס"מ עצמו במ"ש דלדעת הרמב"ם דסב"ל דספק נזירות לקולא "תו לא צריכים למיהב טעמא משום דלא אתי אליהו מאתמול", בזה גופא שכתב הרמב"ם שיש ספק שמא יבוא משיח בשבת, מוכיח לומר דסב"ל דאין הכרח שאליהו יבוא מקודם, כיון דכבר מובטח שאין אליהו בא בע"ש.

פירוש אחר בדברי הרמב"ם במ"ש שיש ספק אם משיח בא בשבת

ולכאורה יש לפרש כוונת הרמב"ם באופן אחר, שהספק אם משיח יבוא בשבת או לא [אינו מצד איסור תחומין כנ"ל, אלא] הוא בזה גופא, אם כדיעה הא' שבהל' מלכים שאליהו אי"צ לבוא לפני משיח ובמילא אף דמובטח להן לישראל שאליהו הנביא אינו בא בע"ש וכו' מ"מ יכול משיח לבוא בלי אליהו, או כדיעה הב' שמוכרח שאליהו הנביא בא מקודם וכיון דבודאי אינו בא בע"ש לכן אי אפשר שמשיח יבוא בשבת.

ומ"מ אין להקשות דא"כ בחד בשבת תשתרי כיון דספק נזירות לקולא; דאי נימא שיש תחומין אין אליהו יכול לבוא בשבת ובמילא לצד זה אפשר דגם משיח לא יכול לבוא ביום א' וניזול לקולא, די"ל דכאן שאני שאין זה ספק השקול אלא ספק ספיקא לחומרא, א' דילמא אין תחומין ויכול אליהו הנביא לבוא בשבת, ואפילו אם יש תחומין דילמא אי"צ להיות ביאת אליהו לפני משיח, ולכן ביום א' אסור, וכדאיתא בפוסקים דבספק ספיקא לחומרא אפילו בדרבנן מחמרינן, וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' תפ"ט סעי' כ"ה, וחיו"ד סי י"ח ס"ק כ"ג, ובשו"ת חדות יעקב חאהע"ז סי' א' ד"ה ובענין, ומנחת יצחק ח"א סי' ע"א וח"ט סי' נ"ז, וראה שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כ"א בארוכה ועוד, וראה בס' לקוטי סופר ח"ב ח"ב מצוה כד (דף א' טור ב), מ"ש בענין ספק ספיקא לחומרא בענין זה.

ואי נימא כן, לא יוקשה לן קושיית הקרן אורה (נזיר סו,א ד"ה ועוד) וז"ל: ועוד דלפי דבריו בהל' מלכים דבן דוד מחייא הוא, ויקום מזרע דוד וילמד לעם תומ"צ וכו' א"כ מאי ענין תחומין למעלה מעשרה לזה? אלא נראה דהספק הוא אם יבא בשבת ויו"ט מפני הטורח וגם אולי יהי' חוץ לתחום מבית דין הגדול אשר אליהם יבא, ושקלא וטריא דשמעתין דעירובין אזלא אליבא מאן דפליג אשמואל וסב"ל דביאתו תהי' הכל על דרך נס, אבל לשיטת הרמב"ם ז"ל דדעתו כשמואל דאין בין עוה"ז וכו' ביאתו תהי' על הדרך שכתב הרמב"ם וכו', ויש לפרש גם כן הא דאמר למסקנא דספוקי מספקא ליה אם יש תחומין או אין תחומין היינו אם יהי' איסור תחומין בביאתו או לא דאולי יגלה בתוך תחומו וכו' עכ"ל, ועי' גם שו"ת חת"ס ח"ו ליקוטים סי' צ"ח בענין זה.

וראה גם אגרות קודש ח"ב מכתב רפ"ח (נדפס בלקו"ש ע' 394) שכתב וזלה"ק: והנה לכאורה קשה דעת מ"ד דאין ב"ד בא בשוי"ט מפני איסור תחומין שלמעלה מיו"ד (ראה נ"כ הי"ד שם), כי בשלמא באלי' שייך זה שהוא נמצא למעלה, משא"כ בבן דוד שנמצא למטה (יעיין סנה' צח, א). ובפרט עפמ"ש ביד בסוף הלכות מלכים שאם יעמוד מלך מב"ד הוגה בתורה כו' ויכוף כל ישראל לילך בה כו' וילחם מלחמות כו' והצליח כו' ה"ז משיח. הרי שנצחונו של משיח יהי' איזה זמן אחרי שיתגלה. והא דאין ב"ד בא בשויו"ט הכוונה כשינצח, וכמו שאומר בש"ס דכיון דאתי הכל עבדים הן לישראל, וא"כ הרי אינו ענין כלל ללמעלה מעשרה טפחים. ועכצ"ל, דהנה ביאת ב"ד צ"ל לכל ישראל (עיין עיון יעקב על העין יעקב בעירובין שם) או לבי"ד הגדול שהם באי כח של ישראל, והנה בי"ד הגדול לטברי' עתיד לחזור תחלה ואח"כ לביהמ"ק (רמב"ם הל' סנה' פי"ד הי"ב), ומלחמת גוג ומגוג והנצחון יהי' על הרי ישראל ( יחזקאל לח-לט) או סביבות ירושלים (זכרי' י"ד), וא"א שיבוא לטבריא או לכל ישראל אלא ע"י הליכה למעלה מיו"ד טפחים או שידחה את זה לימות החול, אם יש תחומין גם למעלה מיו"ד עכלה"ק.

אבל אי נימא כהנ"ל, שהספק בתחומין למעלה מי' הוא רק אצל אליהו הנביא ולא אצל משיח, דאצלו הספק הוא כפי שנת' אם צריך מקודם ביאת אליהו או לא, לא קשה קושיא זו מעיקרא.

תירוץ הלח"מ לפי הרמב"ם דאליהו יבא כמה ימים לפני משיח

והלח"מ תירץ באופן אחר, דיש להקשות על המקשן שלמד הטעם דבשבת ויו"ט מותר משום דיש תחומין, א"כ תקשי ליה סיפא דבחד בשבתא לישתרי, דודאי אליהו לא אתי מאתמול אם יש תחומין וא"כ משיח לא יבוא בחד בשבתא והכתוב אומר הנה אנכי שולח לכם וגו', אלא ודאי דהמקשן סבר דלפני, לאו ביום שלפניו ממש קאמר אלא שנים או שלשה ימים קודם לפני קרינן ביה,1 ולכך הי' סבור דאם יש תחומין למעלה מעשרה, משיח ודאי לא יבא בשבת ובחד בשבת אסור דילמא אתי, דאפשר דאליהו אתא ביום חמישי, אבל השתא דתירץ לו דביום שלפניו ממש יבוא אליהו, הקשה לו א"כ בחד בשבת תשתרי, וכל האי שקלא וטריא לא הוי אלא משום דהמקשן והמתרץ סבורים דספק נזירות להחמיר כר"ש, אבל לדידן דאית לן דספק נזירות להקל נקטינן כסברת המקשה וליכא קושיא כלל, דתנא ספוקי מספקא ליה ומ"מ בשבת מותר משום דספק נזירות להקל ובחד בשבתא אסור דילמא בא אליהו ביום חמישי דלא בעינן לפניו ממש וכמו שהי' סבור המקשן שלא צריכינן להאי תירוצא ולא ניידינן מסברת המקשה אלא משום דאית ליה לההיא סוגיא דספק נזירות להחמיר, ולדידן דקיימ"ל דספק נזירות להקל הדרינן לסברת המקשן כדכתיבנא עכ"ד, וראה שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' נ"ג מה דשקו"ט בדבריו, ומה שכתב עליו בשו"ת בית שערים חאו"ח סי' קמ"ב.

היוצא מדבריו דאם סבירא לן ספק נזירות להחמיר, ע"כ צריך לפרש הך ברייתא דנזירות דבשבת מותר משום דאליהו בא דוקא יום אחד קודם, ולכן הי' כל השקו"ט בנוגע לחד בשבתא וכו', משא"כ לדידן דספק נזירות להקל יש לומר שיבוא כמה ימים קודם, וא"כ א"ש הך ברייתא דבשבת מותר כיון דיש ספק אם יש תחומין למעלה מי' וספק לקולא, ובחד בשבתא אסור, ועי' גם בתורת חיים שם שהקשה כקושיית הלח"מ על המקשן דלדבריו שיש תחומין איך למד הטעם דבחד בשבתא אסור הלא אליהו לא יבוא בשבת ובמילא גם משיח לא יוכל לבוא ביוםא', ותירץ ג"כ כנ"ל שהמקשן סבר שיכול לבוא גם לפני כמה ימים ולכן בחד בשבתא אסור, אבל לאחרי שתירץ לו התרצן דיום אחד הוא דוקא שוב הקשה לו א"כ בחד בשבתא יהא מותר עיי"ש, נמצא מזה דלפי הדעה שאליהו הנביא צריך לבוא לפני משיח ישנם ב' דעות אם בא מקודם ביום אחד בלבד או בכמה ימים, וצ"ב במאי פליגי.

ביאור הלח"מ עפ"י דברי הרבי

והנה ידוע שהרבי פירש דברי הרמב"ם בהל' מלכים גם באופן אחר, וכדאיתא בס' הדרנים על הרמב"ם וש"ס (הדרן ה') ובס' שערי הגאולה (סי' י"א) דלכו"ע יבוא אליהו משך זמן לפני ביאת המשיח, אלא דפליגי בפירוש הכתוב ד"הנה אנכי שולח לכם את אלי' וגו' והשיב לב אבות על בנים וגו'" - מה הם הענינים שנכללים בביאת אליהו כחלק ושלב דהגאולה, דדעה הא' סב"ל דפעולותיו שפועל לפני ביאת המשיח לשום שלום בעולם וכו' הם חלק מהגאולה, ודעה הב' סב"ל שהם פעולות בפ"ע שאינם שייכים להגאולה, והם ע"ד פעולותיו שמצינו שפעל בזמן תנ"ך, כגון נבואתו לאחאב, המאורע עם נביאי הבעל בהר הכרמל וכו' וביאתו בתור חלק ושלב בהגאולה מתחיל בזה שמיד לפני ביאת המשיח יבשר ביאתו, והפירוש בהרמב"ם הוא, דלכו"ע בא משך זמן לפני ביאת המשיח, אלא דלדיעה הראשונה מתחיל שליחותו בהגאולה לפני מלחמת גוג ומגוג שהוא משך זמן לפני ביאת משיח וכל פעולותיו שפועל אז נכללים במ"ש הנה אנכי שולח לכם והשיב לב אבות וגו', משא"כ לדיעה הב' מתחיל שליחותו בהגאולה אחר מלחמת גוג ומגוג בסמיכות ממש לביאת המשיח לבשר ביאתו, עיי"ש בארוכה, וכן פי' גם בשיחת ו' תשרי תש"מ סעי' כ"ה. 2וראה הערות וביאורים גליון תתא בענין זה בארוכה.

דלפי ב' סברות אלו יש לבאר גם ב' הדעות שבלח"מ, דאי נימא שהפעולות שפועל לשום שלום בעולם הוא חלק מהגאולה, א"כ מסתבר לומר שבא כמה ימים לפני המשיח שצריך ע"ז זמן של כמה ימים וכו', משא"כ אי נימא שזהו ענין בפ"ע וכל שליחותו להגאולה הוא רק לבשר ביאת המשיח, אז מפרשינן דהיינו לפני ממש שהוא יום אחד בלבד, דלפי"ז א"ש ג"כ [לפי תירוץ זה דהלח"מ], שהרמב"ם בהל' מלכים בדעה הא' נקט שכל פעולותיו הוא חלק מהגאולה, וזה מתאים למה שפסק בהל' נזירות דליכא הוכחה מביאת אליהו למשיח כיון דבא כמה ימים מקודם, משא"כ הסוגיא דעירובין הוא לדעה הב' ובא יום אחד בלבד קודם.

ועי' גם בס' לקוטי סופר שם (טור ג) שהביא קושיית החת"ס בתשובה הנ"ל, דאיך סב"ל לדעה הא' הנ"ל ברמב"ם שאליהו בא אחרי ביאת משיח, הלא מקרא מלא דיבר הכתוב הנני שולח לכם וגו' לפני בוא יום הגדול וגו'? ותירץ וז"ל: ולענ"ד דהכוונה פשוטה ברמב"ם, דמתחילה כתב שאליהו בא להכין לבם של ישראל ולשום שלום בעולם ויהי' לו עבודה אשר א"א לגמור ביום אחד, ולפני בא יום הגדול לאו דוקא יום שלפני ביאת בן דוד, אלא איזה ימים קודם, ואח"כ כתב יש מן החכמים שסוברים שקודם ביאת משיח סמוך לביאתו ממש יבוא אליהו, כפשטות הקרא לפני בא יום הגדול יום א' קודם ביאת בן דוד יבוא אליהו, וכפשטות סוגיא דשמעתן (עירובין מג,ב) ומתורץ הכל, דאינו סותר הרמב"ם דבריו, ואינו חולק על מקרא, רק מחולקין בפירוש הקרא עכ"ל, וזהו כנ"ל.

וראה באגרת הקודש הנ"ל שכתב: "ומחוורתא בפשיטות דכוונת ה"אני מאמין" הוא אמונת הגאולה שמחכה שתהי' התחלתה בכל יום. וגם ביאת אליהו, המבשר שלמחר או לשני ימים מתגלה משיח, ג"כ בשם ביאת המשיח קורא לה, וא"כ יכול לומר הנוסח בכל יום ויום וק"ל", וצ"ב במ"ש "לשני ימים" הלא בהסוגיא דעירובין מוכח שהוא רק יום אחד, ולהנ"ל מהלח"מ ניחא כיון שכן נקט הרמב"ם.

מיהו פשוט שפירושו של הרבי הוא פירוש מחודש ואינו כהלח"מ והלקוטי סופר, שהרי לפי הנ"ל פליגי מתי בא אליהו הנביא למטה להאי עלמא, אם כמה ימים לפני ביאת המשיח או יום אחד בלבד, משא"כ לפירוש הרבי לכו"ע יבוא למטה להאי עלמא משך זמן לפני ביאת המשיח, והפלוגתא היא מתי מתחיל פעולתו בהגאולה כנ"ל, ולכאורה לפי"ז גם לגבי אליהו יש לעיין בהסוגיא דעירובין דמה שייך לגביה הדין דתחומין למעלה מי' שלכן מסיק שם שיש ספק אם אליהו יכול לבוא בשבת, הלא לכו"ע הוא כבר נמצא למטה משך זמן לפני זה, ויל"ע בכל זה עוד, ועוד חזון למועד בעזהשי"ת.


)

*) לעילוי נשמת אמי מורתי הרבנית החשובה מרת חנה עטקא בת ר' נטע זאב ע"ה, בקשר להיארצייט ביום שלישי י"ז כסלו.

1) וראה בפסיקתא רבתי סופל"ה, ובילקוט ישעי' רמז תעה: שלשה ימים קודם שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל וכו'.

2) ראה בס' תורת מנחם (ה'שי"ת) ח"א ע' א' (רשימות) וזלה"ק: כיון שאלי' צריך לבוא קודם ביאת משיח [עיין סוף מלאכי, עירובין מג,ב, יד מלכים יב' ב'] צ"ע איך טעו על בר כוכבא, וי"ל דאינו ברור ברז"ל יום ביאת אלי' בדיוק, אם קודם גילוי הראשון דמשיח או קודם נצחונו במלחמה או קודם שיודו בו הכל וכיו"ב ולכן הי' מקום לומר על ב"כ שהוא משיח עכלה"ק, אבל הכא נראה דאיירי לפי דעה הב' שבהרמב"ם שהוא בא קודם ביאת משיח, וקאמר שבזה גופא אינו ברור לאיזה שלב של משיח, יבוא אליהו קודם.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות