E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

יט'-כ' כסלו ש"פ וישב - תשס"ה
שונות
ילקוט השמטות ל'סידור רבינו הזקן עם מקורות הערות וציונים'
הרב לוי יצחק ראסקין
דיין ומו"צ דקהילת חב"ד - לונדון, אנגלי'

בגליון האחרון היו הערות אחדות אודות כיוון הסיבוב באמירת 'לכה דודי'. ורציתי להעיר שב'סידור רבינו הזקן – עם מקורות הערות וציונים' נתבאר ענין זה בפרטיות במילואים סי' כ (ע' תשט ואילך).

ומדי דברי הנני לצרף כמה הערות על ספר הנ"ל, שיש בהם ענין לרבים:

עת הנחת טלית ותפילין לפני שחרית

עמ' סח: בסוף הע' 2, להוסיף:

[וע"ע שערי הלכה ומנהג (ח"ה ס"א) שנוהגים לומר בבית עד 'הודו'. דיון מקיף בנושא זה (ובדברינו) ב'התקשרות' (גליון תקלח ע' 16 ואילך). ושם מצטט מס' אשכבתא דרבי (ע' 16) שכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע "התפלל בעצמו עד הודו" ורק אחר כך ביקש להניח טלית ותפילין. ולהעיר שעל פי השמועה הרי בשנים האחרונות (תשמ"ט – תשנ"ב) שמעו מבעד דלת חדרו הק' של כ"ק אדמו"ר זי"ע איך שאמר ברכות השחר בקול, עד 'הודו'. ורק לאחר זמן יצא להתפלל שחרית עם הציבור].

רבינו כותב שירושלים הוא ממזרח של צרפת. ונתקשו, שהרי צרפת צפונה ביחס לירושלים

עמ' צ: בהערה 119, אחרי קטע 'ובמאמר', להוסיף קטע:

ולענ"ד ביאור הדבר על פי המבואר בשוע"ר שם [סי' צד ס"ב], ש'מזרח' [אינו באותו כיוון בכל המקומות, כי אם הוא] מקום יציאת השמש בימי ניסן ותשרי לאותו מקום. והיינו שמושכים קו ממנו עד קו אורך 90 מעלות מזרחה ממנו על רוחב קו המשוה. הזוית של אלכסון זה ממדינת צרפת יהי' מדתו בע' 120 מעלות, ואילו האלכסון מצרפת אל ירושלים הוא 114 מעלות. ומובן שפיר דברי רבינו שמנהג הכיוון בתפלה מזרחה דייקא נמשך מימי שהותנו בצרפת.

ובכל זה המשך דברי רבינו, שבמקומו [באיזור ליטא] יש לכוין לירושלים ע"י שיחלוק רובע העיגול שממזרח עד דרום לג' חלקים, ויכוין לב' שלישים מן המזרח ושליש מן הדרום, זה מתאים רק אם נחשוב כיוון מזרח 90 מעלות מצפון העולם, שאז הזוית הוא 150 מעלות. כי אילו נחשוב המזרח כבשוע"ר הנ"ל הרי פנייתו בשיעור הנ"ל תהא הרחק מאד מירושלים כלפי מערב].

רקע על ההבדל בהניקוד בין 'זולתְך' ל'זולתֶך' בברכת 'אמת ויציב'

עמ' קלב: הע' 183 צ"ל:

183. ואין לנו עוד א-להים זולתך סלה – על פי שמואל-ב ז, כב; דברי הימים-א יז,כ: "ואין א-להים זולתך". תיבת 'סלה' ניתוסף רק בנוסח ספרד, אבל תיבות 'לנו' [ו'עוד'] ראיתי בסדר רב עמרם, סידור רס"ג ובסדר התפלה של הרמב"ם. והשמטתם בנוסח אשכנז כתב בסידור ר' שבתי סופר (ע' 129) שהוא על פי רש"ל, מתוך נאמנות ללשון הכתוב הנ"ל.

זולתְך\זולתֶך: ניקוד התי"ו של 'זולתך' בשבא, כן הוא בדפוס ראשון של סידור האריז"ל (זלקווא תקמ"א). ומה שבסידורים אחרים ניקדו בסגול, אולי נמשכו אחרי נוסח אשכנז כו' ש'זולתך' בהם הוא סוף המשפט. ולכאורה יש סיוע לדעתם מתהלים ג, ט: "על עמך ברכָתֶךָ סלה". אך לאידך יש לציין לתהלים סו, ד: "יזמרו שִׁמְךָ סלה". וילע"ע.

מתי חוזר למקומו בסיום תפלת י"ח דערבית

עמ' ער: בסוף הע' 90, להוסיף קטע:

הפסיעות חזרה למקומו: מנהג כ"ק אדמו"ר זי"ע לחזור למקומו אחרי אמירת 'ויכלו' (הליכות ומנהגי שבת קודש ע' 14). אבל בקונ' מנהגי מלך (ע' 41) כתב שנוהג לחזור בסיום אמירת "קונה שמים וארץ", ושבימות החול חוזר לפני תיבות "תתקבל צלותהון" (שם ע' 23). ואכן בשו"ע סי' קכג, שם מבואר שיש לחזור לאמירת 'קדושה', לא נתפרש איך ינהוג בתפלת ערבית. ודברי האחרונים בזה לוקטו בס' אשי ישראל (פכ"ג הע' רל).

שונות
נוסחאות מדוייקות של סידורים שונים
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

כל העוסק בחקר התפילה ונוסחאותיה יודע שצריך זהירות יתירה כשמשתמשים בסידורים נפוצים, שהרי בהרבה - ואולי ברוב - המקרים הם משובשים, ושונים לגמרי מכפי שיצאו מתחת ידי המחבר או מכפי שהיו בדפוס הראשון.

וכבר העירו ע"ז בכמה מקומות בנוגע לסידור השל"ה וסידור היעב"ץ ועוד. ועד"ז נמצא גם ב'אגרות קודש' כ"ק אדמו"ר זי"ע1: "במה שהעיר בענין לזמן שכתבתי שכן הוא בסידור של"ה, ובדפוס שלו מצא נקוד בפת"ח. הנה כוונתי היתה להוצאה הראשונה, כי אח"כ הי' תלוי בהמדפיסים ששינו כמה ענינים בהתפלות עצמם ונקרא סידור של"ה רק ע"ש הפירוש, ובפרט בענין שלא ידעו שיש כאן דיוק"2. אמנם למרות שזה ידוע בשער בת רבים, הרי "שבשתא כיון דעל על"3, ונכשלים בו רבים.

אציין בזה כמה דוגמאות מתוך הספר "סדור רבינו הזקן... עם ציונים מקורות והערות מאת הרה"ת לוי יצחק שי' ראסקין" [לקמן: המחבר], שיצא לאור בהוצאת קה"ת תשס"ד.

נוסח הרמב"ם ב'סדר התפילה' שלו

המחבר בהערותיו משווה הרבה פעמים את הנוסח שקבע אדה"ז בסידורו לנוסחת הרמב"ם שבסוף ספר אהבה. והנה 'סדר התפילה' של הרמב"ם זה ודאי מקור מצוין4, אלא שצריך זהירות יתירה, כי ברמב"ם דפוס ווילנא זה מופיע עם הרבה מאד שינויים ושיבושים5.

כ"ק אדמו"ר זי"ע נזהר מזה באמת, ראה הנעתק בספר זה6 מתוך 'אגרות קודש'7: "נוסח חב"ד בתפלת מנחה שבת, הוא ככתוב בסדורנו: שבתות קדשך וינוחו בם, שניהם לשון רבים", ובהערה בשוה"ג מוסיף הרבי: "כן הוא בנוסח התפלה שברמב"ם כתב-יד (הועתק בהוצאת הרמב"ם ניו יארק סוף כרך ה')... - אבל בכל ד' תפלות הש"ק", הרבי הקפיד לציין למהדורת רמב"ם ע"פ כת"י, שהרי בדפוס ווילנא זה לא נמצא, כי נאמר שם רק: "אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה ה' מקדש השבת".

אמנם המחבר השתמש ברמב"ם ווילנא ובא לכלל טעויות, והרי כמה דוגמאות:

עמ' רפו בתפילת 'נשמת' הוא מציין בהערה 27 שבנוסחת הרמב"ם "מלפנים" קאי אלמטה: "מלפנים ממצרים גאלתנו", כפי שזה נמצא בדפוס ווילנא ודלא כנוסחת אדה"ז, אמנם במהדורות קאפח וגולדשמיד זה קאי אלמעלה: "שעשית עמנו ועם אבותינו מלפנים [ועד הנה]", וכנוסחת אדה"ז.

עמ' תקנא הערה 39 מציין המחבר בנוגע לסדר ד' מיתות בית-דין: "ועל חטאים שאנו חיבים עליהם ארבע מיתות בית דין סקילה, שריפה, הרג וחנק", שכן נסדרו גם בסדר תפלה של הרמב"ם, וכדעת הת"ק במשנה (סנהדרין מט, ב). ואכן זה מופיע בסדר הזה בדפוס ווילנא, אמנם במהדורות קאפח וגולדשמיד זה הפוך: "חנק והרג, שריפה וסקילה", מן הכבד אל הקל.

לפעמים לא דייק כל צורכו ובעמ' תקנא הערה 41 בנוגע לנוסח "כי אתה סלחן לישראל" מציין המחבר: "ובסדר תפלה של הרמב"ם הוא כלפנינו", והיה צריך לציין "עם שינויים", שהרי כ"ה גם בדפוס ווילנא (ואצל קאפח וגולדשמיד). ועד"ז בעמ' תקמח הערה 33 ועמ' קא הערה 28 הוא מציין בקשר ללשונות "סליחה, מחילה, כפרה" שזה מתאים לנוסחת הרמב"ם, והלשון מטעה כי לא ציין שברמב"ם חסר "מחילה" לפשע ("ותסלח לכל פשעינו"), ולא כפי נוסחת אדה"ז: "ותמחול ותסלח לנו על כל פשעינו".

והנה מצאתי בהגהה בברכת ההפטרות שאדה"ז בעצמו מצטט במקום יחיד זה את סדר התפילה של הרמב"ם, וזה מתאים לכל דפוסי הרמב"ם הנ"ל: "כי אל מלך נאמן ורחמן אתה", הקיף שם אדה"ז8 את המלה "ורחמן" וציין שזה "נ"י" [=נוסחא ישנה], ובשוה"ג מוסיף "כצ"ל9... וכן הוא ברמב"ם בסדר התפלה", והכוונה שגם שם לא מופיע המלה "ורחמן"10. שוב ממשיך אדה"ז להסביר: "וכמו כן הנוסח 'תושיע ותשמח' הוא מטעם הנ"ל11. וברמב"ם כתוב נוסח אחר בזאת הברכה", וכוונתו להסביר שכיון שבברכה נאמר "משמח ציון בבניה" על כן הוסיף אדה"ז מעין החתימה את המלה "ותשמח" לסיום הברכה, אמנם ברמב"ם נמצא נוסח אחר לגמרי: "ותיבנה מהרה.ברוך אתה ה', בונה ירושלים", ואין מקום להוסיף 'ותשמח', כי אז זה לא יהיה מעין החתימה12.

סידור 'שער השמים' להשל"ה (וסידור היעב"ץ)

שתי הוצאות ישנה לסידור השל"ה 'שער השמים' דפוס ראשון אמשטרדם תע"ז, ודפוס שני אמשטרדם תק"ב. הסידור הנו בנוסח אשכנז. הנוסח והניקוד שבדפוס השני שונה הרבה מבדפוס הראשון13. לאחרונה הוכח14 שלמרות שגם הנוסח שבדפוס ראשון לא נערך ע"י השל"ה, ובהרבה מקומות אף אינו מתאים לביאור השל"ה, אבל מקורו טהור, עכ"פ חלק הדקדוק שבו. הנוסח שבסידור של"ה הנפוץ אינו מתאים כלל לשתי הנוסחאות גם יחד.

אציין גם בזה כמה דוגמאות שהמחבר ציין לנוסח שבסידור השל"ה, אבל אין זה מתאים כלל לנוסח שבדפוס הראשון15.

עמ' קכט הערה 167 אות א: "והביאנו לשלום - בסידורי האריז"ל ליתנהו לתיבות אלו... (ובסידור השל"ה מוקפות תיבות אלו בסוגריים)...", בדפוס הראשון אין מלים אלו מוקפות כלל, והרי זה מתאים לנוסח אשכנז הכללי.

עמ' ריט הערה 19 מעתיק הגהת הצ"צ בפדיון הבן: "דִמֵחַיַּיבְתָּא, וְהֵילָךְ דִמֵחַיַּיבְנָא", ומבאר: "כנראה כוונתו להבהיר, כי יש בזה כמה אופנים שונים", ומעתיק מסידור השל"ה והיעב"ץ, אמנם כ"ז לא נמצא בדפוסים הראשונים, ששם לא נכללו כלל בסידור 'סדר פדיון הבן' ועוד.

עמ' שיח הערה 143 העיר שהפסוקים "אם תשיב . . אז תתענג..." "אינם מובאים בנוסח אשכנז . . אך . . כ"ה בכל סידורי נוסח ספרד", אמנם בשל"ה דפוס ראשון שהנו נוסח אשכנז נמצאים שני הפסוקים (ראה שם ב'סדר תיקוני שבת' שלפני תפלות השבת).

עמ' תצג בנוגע לנוסח "שמיני עצרת החג הזה" מציין בהערה 10: וכן הוא בסידור של"ה שבידי", אמנם בדפוס הראשון נאמר: "ואת יום שמיני העצרת הזה".

עמ' תקיז הערה 56 דן המחבר בדבר מקומו של 'לדוד מזמור' בליל ר"ה האם זה לפני או אחרי קדיש בתרא, ומציין בענין זה לסידור השל"ה, ושם עמ' תקיח בשוה"ג מביא מפסקי הסידור בענין זה שציין לסידור השל"ה, ומעיר המחבר מדפוס השני. ולהעיר שבדפוס הראשון לא מצאתי כל איזכור ע"ד אמירת 'לדוד מזמור' גם בר"ה שחל בחול ולא כשחל בשבת.

עמ' תקצד הערה 29 בהקפות: "אנא בכח... חרוז זה, וכן המשכו ביתר ההקפות, מופיע בסידור של"ה...", ולא מצאתי בסידור של"ה את ה'אנא בכח' בסדר ההקפות לא במנהג הרגיל ולא במנהג פולין.

הטעות שבסידורי השל"ה ישנו גם ב'הערות וציונים' של הרב זליגסון שעל 'היום יום' ח"ב בהערות ליא-יב אייר. מה שציין בהערות 38, 39, 43 לא מצאתי בדפוס ראשון. מה שציין בהערה 40 הרי בסידור השל"ה נאמר הפוך. וכן מה שהעיר בהערה 45 מהשל"ה, גם שם נאמר הפוך.


1) חלק ז עמ' רכח.

2) וראה גם 'אגרות קודש' חלק ב עמ' קסג ס"ב.

3) פסחים קיב, א.

4) וראה לקמן שאדה"ז בעצמו ציין אליו פעם א'.

5) ראה על כך במבואות של הרב קאפח ברמב"ם שלו ושל ד"ר דניאל גולדשמידט ב'מחקרי תפילה ופיוט' שלו.

6) עמ' שכג הערה 12.

7) חלק יד עמ' רחצ.

8) זה לא נאמר בפירוש, אבל משמע שזה הגהת אדה"ז (או של המהרי"ל?).

9) המחבר בהערה 92 מפענח את זה בשתי פנים: "כן צריך להשמיט", לפי הפירוש שבפנים שמיוסד על ה'שער הכולל' (פכ"ה ס"ג), אמנם לפי המבואר ב'היום יום' (ו אדר שני): "אומרים תמיד נאמן ורחמן" יש לפענח: "כן צריך לומר". ולכאורה אין לזה מובן, שהרי ברור שהמשך דברי אדה"ז שכותב "וכן הוא ברמב"ם" מתפרש רק שזה ראיה על ההשמטה, וא"כ הרי ברור שבהגהה בא להסביר למה משמיטים, וא"א לפרשו כלל כראיה למנהג חב"ד (ואין בזה פלא, שהרי לא בכל פעם מתאים מנהג חב"ד לגמרי לנאמר ונדפס, ואכמ"ל). והנכון לפענח את זה כפי שרגילים בכל מקום: "כן צריך לומר", והכוונה שהסוגריים הרי מורה בדרך כלל להשמטה [וכן דעת המחבר בפשטות לקמן עמ' שלז הערה 75]. ובאם נתעקש לפרש דברי אדה"ז כפי מנהג חב"ד, הרי אז צריך לומר שהסוגריים כאן בא רק להדגיש שזה גירסא מיוחדת ואין כוונתו למחוק, וצ"ע.

10) וגם לא המלה "מלך".

11) "שצריך שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימה".

12) הערה 93 כפי שכתבו המחבר מגומגם קצת.

13) כי סידור של"ה השני הושפע במדה גדולה משינויי הרז"ה, והארכתי בזה במק"א.

14) 'סידור רבי שבתי סופר' ח"ב עמ' ריד.

15) למרות שב'רשימת הספרים שצויינו במראי המקומות' שבסוף הספר (עמ' תשנב) נרשמו רק שני הדפוסים הראשונים. בעמ' רמט הערה 14 מזכיר "סידור של"ה המקורי" לעומת ה"דפוס הנפוץ". בעמ' שכה הערה 2 הוא מציין שבדק בקשר לפרקי אבות שני דפוסי סידור השל"ה הראשונים.

שונות
ברכות שלא הובאו ברכה"נ
הרב דוד י. אופנר
לוד, אה"ק

אודות ברכות שלא הובאו בסדר בה"נ שבסדור מצינו לכאו' שני גישות מכ"ק אדמו"ר:

א) ברכת הקשת וברכת החמה, שכותב על כך (שערי הל' ומנהג ע' רכ-א):"..ואפילו ברכת הקשת שלא הוזכרה שם (כנראה מפני שאינה מצוי' כ"כ באותן מדינות)- מברכין אותה, וכהוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר הועתקה בהיום יום ע' ק". וכן :"אדה"ז השמיט דין ברכת הקשת - ואולי מטעם אשר אין רגיל "במדינתנו"", (וראה גם אגר"ק חט"ו ע' תלט). ועד"ז כותב לגבי ברכת החמה:"ברכת החמה בשם ומלכות" -ובהערה- "ואף שרבנו הזקן לא הביאה בברכת הנהנין שלו - הרי לא הביא גם דין ברכת הקשת (וראה בסימן שלפני זה בטעם הדבר1), ומ"מ היה מנהג כ"ק מו"ח אדמו"ר לברכה (ומעשה רב)2". (וראה גם אגר"ק ח"ז ע' רו). ומשמע שייתכן שישנם ברכות שלא הזכירם אדה"ז (מאיזה טעם שיהיה, וגם הטעם דלעיל הוא "אולי"), ובכ"ז יש לברכם.

ב) ברכה על ראיית פני שרים גדולים [מועתק כאן מגליון ש"פ כי תצא], בהע' לקו' בד קודש ד"ה "בשגם השרים הגדולים" מביא דברי המג"א סי' רכד סק"ה שמברכים (ולא רק בראיית פני המלך עצמו), וע"ז מעיר "כיון שאדמה"ז לא הביאו בסדר בה"נ שלו (פי"ג ס"ט) משמע לכאו' דלא ס"ל". ומכאן משמע שברכה שלא הזכירה אדה"ז אין לברכה.

ואולי יש לחלק בין ברכות שהובאו במשנה (ובגמ') - ובפרט שיש בהם מעשה רב, שמה הטעם שנומר שאדה"ז יחלוק על משנה וגמ', ולכן מסתבר שלא כתבם רק מפני שלא היה מצוי במקומו וכיו"ב, לבין ברכות או מצבים שהובאו רק בפוסקים, שאותם אם לא הביאם אדה"ז לכאו' לא ס"ל כן, שהרי זה ברור, שלא כל הברכות המובאים בפוסקים סובר אדה"ז שיש לברכם, ואם השמיטם מסתבר שלא ס"ל, דאם לא כן היה לו לכותבם3.

ויש להביא לכך (קצת) ראיה (בהסתייגות דלקמן), דהנה ב"סדר ברכות ותפלות עם תרגום אנגלי" בהוצאת "המרכז לעניני חינוך" ה'תש"ג (תח"י מהדורת תשל"ד), שבכותרת לפני ברכת 'עושה מעשה בראשית' כתוב "הרואה ברקים והרים גבוהים" הגם שהדוגמא דראיית הרים גבוהים לא מובאת בסדר בה"נ, ומסתבר לומר שהוא מפני שדוגמא זו הובאה במשנה (ברכות פ"ט) ובגמ'4. [או דנאמר שהוא מפני שהרים כאלו לא מצויים ב"מדינתנו"].

אלא (כפי שהוזכר לעיל) שיש להסתייג מראי' הנ"ל, שהרי בעבר רצו להביא ראי' מתרגום שם שבחוברת הנ"ל שצריך לתרגם זאת כפי ששם, ותוכן מענה כ"ק אדמו"ר היה שאחריותו לחוברת הנ"ל לא היתה עד כדי כך.

אלא שלענ"ד גם אם א"א להביא משם ראי' ודאית, יש להביא משם לכה"פ הסמכתא, שהרי בנוסף לכך שכ"ק אדמו"ר כותב עליו "מוגה ומדויק" "יוצא לאור על ידנו. . בנוסח מדויק"(אגר"ק ח"א ע' נ וע' פג), וכן כותב: "בנוגע תפילת שחרית לילדים, לא מובן לי מה ענינו של הפזמון אדון עולם שם. ובטח יש בידו סדר "ברכות ותפלות" שהו"ל ויעיין שם ע' 2 ברכות הבוקר לילדים קטנים5" [ששם לא הובא פזמון זה] (שם ח"ד ע' קע). גם ניכר בו דיוק רב בכמה מקומות לגבי כל הדפוסים עד אז וכן עד היום הזה, וכן גילה שם כ"ק אדמו"ר דעתו שהביע בפרסום רק שנים רבות לאחר מכן (כדלקמן).

א) לפני ברכת הדלקת נש"ק כתוב: "ברכת הדלקת הנרות בערב שבת.-לילדות" וכן בתרגום לאנגלית "FOR GIRLS" ונראה שזו ההזדמנות הראשונה בה הביע הרבי דעתו שגם ילדות תדלקנה נש"ק ובברכה (יצויין שחוברת זו יצאה לחיילים ולילדים).

בסדורי ת"ה ישנו עמוד עם ברכות שונות (ויש בזה שינויים בהוצאות שונות) ולמעשה הם מועתקים ברובם מסדורים ישנים, כולל הכותרות שלהם, וכשנתבונן בהבדל בינהם (לקמן ההשוואה להוצאת כפ"ח תשס"ב) לבין חוברת הנ"ל, נראה כמה היא מדויקת.

ב) סדור ת"ה: "על חמשת מיני דגן שהם . . ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל מברך . . בורא מיני מזונות". הדבר המצוי שעליו מברכים מזונות לא מוזכר.

ב"סדר ברכות":"על מיני מאפה האפויים מקמח מחמשת מיני הדגן בחלב, דבש, שמן וכד', כאשר אינם זקוקים לנטילת ידים, ועל תבשיל מחמשת מיני הדגן וכו'"

ג) סדור ת"ה: "על בשר ודגים,חלב ביצה וגבינה, כמהין ופטריות וכדומה,גם על המשקים חוץ מיין מברך וכו'". כתוב כאן חלב אע"פ שאח"כ כתוב גם על המשקים, גם לא כתוב מהו הכלל לברכת שהכל.

ב"סדר ברכות":"על דבר שאין גדולו מן הארץ, כמו בשר, דגים, גבינה, שאקאלאד, וכן על כל מיני משקים כמו מים, חלב, טה (חוץ מיין) וכו'"

ד) סדור ת"ה:"כשטובל כלים חדשים מברך . . על טבילת כלי (וכשהם הרבה יאמר טבילת כלים).

ב"סדר ברכות": "לפני טבילת כלי-סעודה מזכוכית או מתכות, הצריכים טבילה על-פי דין, מברך . . על טבילת כלי (כשטובלים יותר מכלי אחד - כלים)". מודגש כאן בדיוק אלו כלים צריכים ברכה (והמחמירים בכלי פלסטיק וכד', לא יברכו), וכן מתי בדיוק אומרים כלי ומתי כלים.

ה) ב"סדר ברכות": "קודם שאוכל או שותה דבר לרפואה אומר: יהי רצון שיהיה לי לרפואה" המקור לכך הוא מרשימות (חוברות ח ע' 5, קפא ע' 11).

ו) "הרחמן" לר"ה בבהמ"ז נדפס לראשונה בסדור תו"א ה'תש"א ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר הריי"ץ וכיון שהוסיפוהו על הקיים נמצא לו מקום בסוף כל ה"הרחמן", ועד היום הזה בכל הוצאות הסדורים שראיתי שם מקומו. ואילו ב"סדר ברכות" - היחיד שהוקלד, ולא נדפס מצידם עד לשנים האחרונות- הוא נדפס במקומו לאחר הרחמן דיו"ט.

אלא שעדיין ישנם שם שני עניינים שמופיעים שם כפי שנדפס בסדורי תו"א (עד הוצאת ה'תש"א, ועד בכלל) ודלא כמנהגינו א) קידוש על הפת הוא ללא "סברי מרנן". ב) קריאת שמע שמסתיים "אני ה' אלה'" ללא "אמת" (וראה שעה"כ פל"ו ס"ד ופי"ח ס"ד שמבאר זאת).

ואולי י"ל: דהנה המקור למנהגינו הנ"ל (דלא כבסדור תו"א) הוא ב"היום יום" (ע' כח וע' צב). ובהיום יום שנמצא בבית כ"ק אדמו"ר ששם ציין בכי"ק המקורות, לא נכתב שום מקור לשני ענינים אלו, וגם ב"רשימות" לא מצאתי שמופיע6.

והנה ההיום יום נדפס באדר ב (ה'תש"ג', ראה אגר"ק ח"א ע' קח), ואילו הסדר ברכות הנ"ל נדפס בתחילת שבט של אותה שנה (ראה שם ע' פג), ויתכן לומר שהוראות אלו נאמרו מיוחד עבור ההיום יום - ולכן לא נכתב להם מקור, ובעקבות הדפסת הסדר ברכות. ואולי גם עוד חלקים בהיום יום שאין להם מקור הוא מפני שנאמרו (או במענה לשאלה) במיוחד לספר זה.


1) אלא שם הטעם הוא ש"אין רגיל "במדינתנו"" (שאדה"ז כותב בכמה מקומות בכיו"ב שהוא נימנע מלדון בזה (ראה בהנסמן באגר"ק שם), ואילו ברכת החמה אינה רגילה בכלל ולא רק ב"מדינתנו".

2) במכ' דלעיל כתב רק שכן הורה, וכאן כתב שכן נהג אדמו"ר הריי"ץ.

3) המג"א הנ"ל שכתב לברך, מיירי בלא שם ומלכות, ולפ"ז אין לברך גם ללא שם ומל' בכ"מ שלא כתב אדה"ז לעשות כן, [ולאידך כשדן כ"ק אדמו"ר בדיני ומנהגי ברכת החמה (כדלעיל), מדגיש שיש לברכה בשם ומלכות, וקצת משמע שללא שם ומלכות יש מקום לברכה אף אם לא הביאה אדה"ז]. והנה במק"א שלא הביא אדה"ז דין מסויים (מובא בהער' הבאה) כותב "פשיטא" שאין לנהוג כן, וכאן כותב רק "לכאורה". ואם כנים הדברים, אולי יש בכך להסביר לשון ההערה הנ"ל שכותב "לכאורה", כיוון שהוא ללא שם ומלכות.

4) אבל ייתכן לפרש ההערה בקו' "בד קודש" באופן אחר, שהדגש הוא שלא הביאו אדה"ז בפי"ג ס"ט ששם מדובר על ברכה זו, ואם כל זאת לא כתב שיש לברכה על ראיית שרים גדולים סימן דלא ס"ל. ויש להעיר מלשון כ"ק אדמו"ר במק"א (אגר"ק ח"ג ע' קנ) "פשיטא כיון שאדה"ז לא הביאו בשום מקום דאין לנו חסידי חב"ד לעשות כן", ומשמע שמיירי באופן כללי אם מביאו אדה"ז או לא" (וראה גם אגר"ק ח"א ע' כט). ועוד דגם לברך על הקשת והחמה לא כתב אדה"ז אף שכתב ברכתם לגבי דברים אחרים, ובכ"ז מברכים עליהם.

5) ולפי הנ"ל יש להעיר למו"ל החבדי"ם של ק"ש על המטה לילדים קטנים שיש להוסיף בסופו הפסוק בידך הפקיד וגו', וכן יש לעורר על כך בקרב אנ"ש.

6) ראיתי בסדור עם ציונים והערות שכ' בעניין לומר "סברי מרנן" כשמקדש על פת (ע' ערה):"מקור הדברים כנראה הוא "ברשימות" (חוברת קפא א' ד):"אדנ"ע היה אומר - בקידוש ובהבדלה [התיבות "סברי מרנן"] גם כשאמרום על שכר, או על לחם, והיה זה לתשלום התיבות." ואולי בעת הדפסת ההיו"י נתחדש שזוהי הוראה לרבים, וכמענה כ"ק אדמו"ר לעורכי ספה"מ שלא כל הנהגות כ"ק אדמו"ר הרש"ב הם "מנהגי חב"ד".

שונות
"היום יום" - יד כסלו
הרב מיכאל אהרן זליגסון
מגיד שיעור במתיבתא

"מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה. הכוס על כף היד והאצבעות זקופות. אוחז הכוס מאמירת רבותי מיר וועלען בענטשען" עד אחרי סיום ברכה שלישית, שאז מעמידו על השלחן..".

והנה יש להעיר שבנוסף לזה שיום יד' כסלו הוא יום החתונה של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית ואז יש מצוה מיוחדת לברך שבע ברכות ובכוס וכו', הנה יש להוסיף שהן בשיעור תהלים של יום זה (יד בחדש), הוא סיום תפלות דוד בן ישי (קאפי' ע"ב. ולהעיר מלקו"ש ח"י ע' 75 בשוה"ג (שם) שאותו קאפיטל הוא סיום ימי חייו של דוד המלך) והן בשיעור תניא "דוד זמירות קרית להו וכו'".

והנה יומתק ע"פ הגמ' בפסחים קיט, ב:

עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך . . שיצא ממני ישמעאל וכו'. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו וכו'. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: יהושע בן נון בנו יהושע בנו. אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא.

עפ"ז יובן שענינו דכוס של ברכה כפי שיהי' לעתיד לבוא יהי' ע"י דוד המלך דוקא.

שונות
כל פינות שאדם פונה לצד ימין [גליון]
הרב מיכאל אהרן זליגסון
מגיד שיעור במתיבתא

בגליון תתפז (ע' 80) נידון בנוגע סיבוב של הרבי באמירת "בואי בשלום". והנני מעתיק מה ששמעתי לאחרי שהו"ל הקובץ "הליכות ומנהגי שבת קדש" (תשנ"ו).

לפני תקופת שנת תש"כ (לערך) - הנה באמירת בואי בשלום - הי' רבינו נוהג לפנות - לכל לראש - לצד ימינו ואח"כ עושה סיבוב שלם ומחזיר פניו דרך שמאלו למזרח. בתקופת שנת תשי"ט-כ הואיל רבינו לברר אצל הרה"ח ר' שמואל לעוויטין ז"ל הנהגת רבותינו בזה. הרש"ל סיפר שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב וכן כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נהגו מתחילה בתחילת "בואי בשלום" לפנות דרך שמאל שלהם1 וכו'. מאז התחיל רבינו לנהוג ג"כ כך.


1) וראה יומא טו, ב: כל פינות כו' דרך ימין כו'. וראה שו"ת הצ"צ חאו"ח סי' סז, שיחת יב תמוז תשכ"ג ס"ט. וראה גם אנציקלפודי' תלמודית חט"ז ע' רפז.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות