E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ וישב - חנוכה - תשס"ו
שונות
טעם ההשמטות בברכת המזון
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

"הב לן ונבריך"

בברכת הזימון לפני ברכת המזון כותב אדה"ז: "אם מברכין בזימון אומר המברך הב לן ונבריך (או בל"א רבותי מיר וועלין בענטשין)", כן זה מופיע בסידור 'תורה אור' ובסידורי תהלת ה' הישנים, והלום ראיתי בסידור תהלת ה' "הוצאה חדשה ומתוקנת עם תרגום אנגלי", קה"ת נ.י. תשס"ד, שמופיע רק "רבותי מיר וועלין בענטשין" והשמיטו לגמרי את ה"הב לן ונבריך". ואולי כיון ש"נוהגים לומר בלשון אשכנז"1.

"נער הייתי"

נשאלתי למה לא הכניס אדה"ז בסידורו בסוף ברכת המזון הפסוקים: "נער הייתי" (תהלים לז, כה); "ה' עוז לעמו יתן" (שם כט, יא).

לאחרי שעיינתי קצת ראיתי שבקטע האחרון של ברכת המזון: "יראו" ישנם בזה שינויי מנהגים בין סידור לסידור ועיר ועיר. בסידור אדה"ז מובאים הפסוקים: "יראו" (תהלים לד, י); "כפירים רשו" (שם יא); "הודו לה' כי טוב" (שם קיח, א); "פותח את ידך" (שם קמה, טז); "ברוך הגבר" (ירמיה יז, ז). ומנהג העולם להוסיף גם שני הפסוקים הנ"ל.

אמנם:

* בנוסח הרמב"ם בסוף ספר אהבה2 חסר הפיסקא "עושה שלום" שלפני "יראו", והוא מביא רק הפסוקים "כפירים" ו"הודו".

* ב'מחזור ויטרי'3 נאמר: "ואו' בלחש4, יראו את י"י קדושיו כי אין מחסור ליריאיו, כפירים רשו ורעבו ודורשי י"י לא יחסרו כל טוב, כוס ישועות אשא ובשם י"י אקרא, ומברך בורא פרי הגפן".

* האבודרהם אומר כבר "עושה שלום", וגם "כפירים" ו"הודו", ומוסיף: "הודו לאל השמים" (תהלים קלו, כו) ותפילת "שאנו מודים לו על שהטרפנו לחם חקנו", ולאחרי זה אומר גם "ברוך הגבר" ו"ה' עוז לעמו יתן".

* בסידור ר' שבתי סופר5 (נדפס בפראג "בין שנת שע"ז לשע"ח") ישנם רק הפסוקים "יראו" ו"כפירים רשו", אמנם תלמידו רבי חיים בוכנר בספרו 'אור חדש'6 מציין: "מ[צאתי] כ[תוב]" להוסיף לאחרי "יראו" גם "הודו לה'", "ברוך הגבר", "ה' עוז לעמו יתן", ומציין מקורו ל'סדר ברכות' למה"ר מיכל מארפטשיק (קראקא שמ"ב)7.

* בסידור רבי עזריאל ור' אליהו מווילנא (נדפס בפעם הראשונה בשנת תס"ד) ישנם רק הפסוקים "יראו", "כפירים רשו" ו"הודו לה'" [וכ"ה בסידור של"ה דפוס הראשון, אמשטרדם תע"ז], ור' זלמן הענא בסידורו (שנדפס בשנת תפ"ה) מוסיף את הפסוק "ברוך הגבר"8.

* בסידור יעב"ץ דפוס הראשון (אלטונא תק"ה) ישנם כל הפסוקים, וכפי מנהג העולם.

* בסידור האריז"ל 'קול יעקב' של רי"ק חסרים כל הפסוקים מתחיל מ"יראו".

* בשו"ע9 מובאים דיני ומנהגי ברכת המזון רק עד תחילת ברכת "הטוב והמטיב", אדה"ז בשלחנו מביא פרטי האמירה עד סוף כל ברכות "הרחמן" ועד לחילוק שבין שבת לחול "מגדיל-מגדול"10, ואינו מביא כלום בנוגע לאמירת "יראו". ולמרות שה'אליה זוטא' שם11 מביא מה'מטה משה'12: "טוב לומר אחר הודו לה' וכו' פסוק ברוך הגבר אשר יבטח בה' וכו'. וקודם ברכה על הכוס יאמר כוס ישועות אשא", אמנם את זה כבר לא העתיק אדה"ז בשלחנו.

ולפי כל הנ"ל נראה לכאורה שבימי אדה"ז עוד לא היה לדבר זה מנהג קבוע13, לא בספרי הלכה ולא בסידורים הנפוצים, וא"כ אין לדבר על שינוי ששינה אדה"ז בסידורו, ולחפש טעם השינוי. ולפועל תפס אדה"ז כנוסח שבסידור האריז"ל ר' אשר14 וסידור האריז"ל זאלקווא תקמ"א15.

ועדיין צ"ב בכל הנ"ל מה טעם לשינויי המנהגים הנ"ל, ולמה הכריע אדה"ז דלא כשאר הנוסחאות, שהרי בנוגע למה "שאומרים הרחמן בכמה גוונים", כתב אדה"ז16 "שכיון שנהגו בהם נעשו כאלו הם מטופס הברכה ואינם חשובים הפסק"17, ולפי זה הרי אין ריבוי הפסוקים מפסיקים בין ברכת המזון לשתיית הכוס, ולמה להשמיטם?

בקשר לפסוק "ה' עוז וגו' ה' יברך את עמו בשלום" חשבתי אולי שהסיבה שנשמטה היא כיון שכבר בסוף "הרחמן הוא יזכנו" אנחנו אומרים "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו"18, וא"כ מיותר להזכיר עוד פעם את השלום בקטע שלאחרי זה. אמנם עדיין אין זה ביאור על השמטת הפסוק "נער הייתי".


1) כמו שכתב אדה"ז בסי' קצב ס"ז.

2) מהדורת קאפח, וכ"ה במהדורת ווילנא.

3) סי' פג.

4) אולי להדגיש שאינו חלק עיקרי מברכת המזון.

5) חלק 'ברכת המזון' עמ' ל.

6) נעתק שם עמ' סא.

7) לפי הפענוח שם עמ' מד.

8) כ"ז לפי "פלוגתות רז"ה ור"ע ור"א ווילנא", בתוך: 'לוח ארש', מהדורת יצחקי תשס"א, עמ' תנב אות תתצא.

9) או"ח סי' קפט.

10) שם ס"ז.

11) סי' קצ סק"א.

12) סי' שדמ.

13) ראה גם 'דרכי חיים ושלום' סש"י: "יראו את ה' קדושיו וגו' והפסוקים שלאח"ז לא אמר כלל", ובהערה א שם מציין: "בסידור משנת חסידים ור' שבתי ליתא ג"כ [ומציין לרמב"ם, מחזור ויטרי ואבודרהם] ויש שינוי נוסחאות בזה. ושמעתי שהאדמו"רים מזידיטשוב זי"ע ג"כ לא אמרו יראו רק סיימו עושה שלום וכו' אמן (וכן נדפס במנהגי מהה"ק מהרי"א זי"ע)". וכן בסידור 'חמדת ישראל' (תח"י מהדורת ירושלים תשנ"ח) שערך בעל 'מנחת אלעזר' הרי כל קטע של "יראו" נמצא בסוגריים, לסימן מחיקה. ועדיין צ"ב למה עדיפא ליה סידור 'משנת חסידים' ור' שבתי על סידור ר' אשר וזאלקווא. וראה לקמן הערה 17.

14) וציין לזה הרב רסקין בסידורו עמ' שפג הערה 86. אמנם מש"כ שם: "בסידור ר"ש סופר... מביא רק הפסוק יראו", זה אינו, וכנ"ל בפנים.

15) שני סידורים אלו נזכרו ע"י אדה"ז בתשובות שנתן בקשר למאסרו השני, כסלו תקס"א (ראה 'אגרות קודש' שלו ח"ב עמ' נה, ומש"כ בספר 'הסידור' עמ' קעט הערה 54). וי"ל שאכן אדה"ז סמך עליהם יותר מאשר על שאר סידורי האר"י, וכפי שרואים שהרבה נוסחאות בסידור נקבעו לפי סידור ר' אשר (ראה גם מש"כ שם הערות 164, 330). וראה עוד לקמן הערה 17.

16) סי' קפט ס"ז.

17) ועפ"ז יומתק יותר הכרעת אדה"ז כאן, ולא צריכים להגיע להכרעה שבין סידורי האריז"ל (וכבהערה 15), אלא שאדה"ז הכניס פסוקים אלו לסידורו, למרות שלא נזכרו בכמה מסידורי האריז"ל, כיון שלפחות בכמה מהם זה כן נזכר והרי אין כאן חשש הפסק וא"כ אין שום סיבה שלא אומרם. ולהעיר משיטת ה'אשל אברהם' (בוטשאטש): "כתבתי במקומות רבים שלהרבות בנוסחאות עדיף, ובדרך זה נדפסו בלבוב סידורים שבהם ריבויי נוסחאות" (או"ח סי' רפו), אמנם ודאי שלא זו שיטתו הכללית של אדה"ז בסידורו.

[ועל כן גם לא נראה לי מה שניסה הרב רסקין בסידורו (עמ' שסו הערה 8 ובשוה"ג) להסביר ככה את מנהגו (רק מפי השמועה!) של כ"ק אדמו"ר זי"ע שהיה אומר בסוף מזמור פז מתהלים שאומרים לפני ברכת המזון: "כל מעיני בך" לפי שני אופני הניקוד האפשריים: כָּל ו-כֹּל, שהרי זו נוגד את שיטת אדה"ז. ויש להסביר בפשטות שלדעת הרבי הניקוד בכ"ף הוא הנכון, אלא שלא רצה לשנות מהוראת חמיו אדמו"ר מוהריי"צ ש"בסדר ברכת המזון – הכ"ף בחולם" ('היום יום' יז אדר שני).]

18) וכפי שציין ה'עיון תפלה' (בתוך הסידור 'אוצר התפלות'), שזה מיוסד על הברייתא בסוף דרך ארץ זוטא (סוף "פרק השלום" לאחרי פ"י): "ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר גדול השלום שכל הברכות והתפלות חותמין בשלום. ק"ש חותמין בשלום – ופרוס עלינו סכת שלומך, ברכת כהנים חותמין בשלום – וישם לך שלום, כל הברכות חותמים בשלום – עושה השלום".

שונות
הנוסח הנכון ב'לכה דודי'?
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

בבית השלישי של הזמר 'לכה דודי' אנחנו אומרים "והוא יחמול עליך חמלה", ולכאורה שמתי לב שיש בזה שני אופני ניקוד. בסידור 'תורה אור' החי"ת מנוקד עם חטף פת"ח: "יַחֲמוֹל", אבל בסידורי תהלת ה' הישנים, במהדורת קה"ת נ. י. הנ"ל ובסידורו של הרב רסקין החי"ת מנוקד עם שו"א: "יַחְמוֹל", ובמהדורת קה"ת כפר חב"ד ניקדו כמו ב'תורה אור'. ויש לחפש גם בדפוס הראשון של הסידור עם דא"ח (קאפוסט תקע"ו).

שונות
תפילה בשבת ויו"ט אצל קברי צדיקים [גליון]
הרב יהודה ליב גראנער
מזכיר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

בגיליונות האחרונים דנו אודות זה שכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אמר פעם, שבאם הי' לו שופר כשהי' על האהל, הי' נשאר שם לר"ה וכו' ומזה הוכחה שמותר וכו', וכפי שכבר נדפס - יש חילוק בין השתטחות לבין להתפלל תפלת היום, השתטחות - הכוונה, כמבואר בשער רוח הקודש להרח"ו: "להתקשר עם נשמת הצדיק הקבור שם", וע"י ההשתטחות "גוף הצדיק נעשה חי כמו חי ממש, כי אז נפש הרוחפת על גופו מתלבשת בעצמותיו להחיותו". וממשיך שם: "ולזה אין להשתטח על קבר הצדיק בשבת, ימים טובים ור"ח, כי אז נשמות הצדיקים עולות למעלה ואינן נמצאות במקום". משא"כ להתפלל תפלת שבת וכיו"ב - לכאורה, מותר כיון שהמקום הוא מקום קדוש גם כשנשמת הצדיק אינה נמצאת שם.

כשהרבי אמר שהי' נשאר שם, לכאורה - זה היה בכדי להתפלל תפלות ר"ה. אבל, אפילו אם הייתה כוונתו להשתטח, הנה כאשר "רבי" משתטח על הציון - הרי ביכולתו להתקשר עם נשמת הצדיק ולהמשיכה בכל עת ובכל זמן, משא"כ שאר אנשים, כמובן ופשוט.

שונות
האם נשים שוות לאנשים בקדושתן [גליון]
הרב חיים רפופורט
שליח כ"ק אדמו"ר, רב ומו"ץ - לונדון, אנגלי'

בגליון תתקח (עמ' 138) עמדתי להעיר על מ"ש בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' מט בעניין פטור נשים ממצוות עשה שהזמ"ג, ש"צריך לדעת כי אין זה בשביל שנשים פחותות במדרגת הקדושה מאנשים, דלענין הקדושה שוות לאנשים לעניין שייכות החיוב במצות שרק מצד הקדושה דאיכא בישראל הוא ציווי המצות . . ורק שהוא קולא מאיזה טעמי השי"ת שרצה להקל לנשים כדלעיל ולא מצד גריעותא ח"ו",והערתי מהא דתנן במסכת הוריות (פ"ג מ"ז): "האיש קודם לאישה להחיות ולהשיב אבדה". ובפירוש המשנה להרמב"ם שם ביאר בזה"ל: "כבר ידעת שהמצוות כולן מחויבות לזכרים, ולנקיבות מקצתן, כמו שהתבאר בקידושין [פ"א מ"ט], והרי הוא מקודש ממנה, ולפיכך קודם להחיות". וכ"כ בפירוש הרע"ב ובט"ז יו"ד סי' רנב סק"ו.

ובגליון העבר (עמ' 79) יצא הרב א.י.ה.ס. להצדיק את דברי האג"מ, וז"ל: "ובאמת מה שאמר האגרות משה דלענין הקדושה שוות נשים לאנשים זהו באמת המסר שאנו שלוחי הרבי [זי"ע] מוסרים לכל הבעלי תשובה. אבל האמת הוא שמבואר בחסידות במקומות אין מספר שנשים מקושרות יותר למלכות ואנשים מקושרים יותר לז"א וידוע שיש יותר גלוי אור בז"א מהאור שיש במלכות וע"כ כותבים המאמרים הנ"ל שיש יותר קדושה באיש מבאישה, אבל ביחד עם זה מבואר בחסידות בכמה מקומות שיש במלכות בהעלם, יותר מכח האין סוף אשר יש בז"א . . ומכל זה מובן שיש מקום לומר דלענין הקדושה שוות נשים לאנשים". עכת"ד.

והנה לפני שאבהיר את כוונת הערתי על דברי האג"מ, אענה ואומר, דלא זכיתי להבין מאי שייטי' דבעלי תשובה להכי, דממנ"פ, אם אמיתתה של תורה הוא כדברי האג"מ, הרי הוא שוה לכל, צדיקים גמורים ובעלי תשובה, ואם האמת הוא שלאנשים יש קדושה יתירה מקדושתן של נשים, הרי פשוט שאי אפשר למסור מסר המכחיש את מ"ש בתורה שבע"פ בפירוש, וכמבואר בארוכה גם בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סנ"א [ולשיטתי' זהו יסוד איסור חנופה, ע"ש בארוכה].

גם מ"ש הרב הנ"ל לתרץ את דברי האג"מ עפמ"ש בספרי קבלה וחסידות, הנה לענ"ד צע"ג אם אפשר להעמיס כן בכוונת האג"מ כי כל המעיין בספרי הגרמ"פ ['דברות משה', 'אגרות משה' ו'דרש משה'] יראה שאין לו עסק בנסתרות, וכל דברים בנויים על אדני הש"ס והפוסקים, וע"כ רחוק מאד לומר שבמ"ש באג"מ "דלענין הקדושה שוות לאנשים" כוונתו מצד מעלת ספירת המלכות אשר יש בה "יותר מכח האין סוף [מ]אשר יש בז"א".

אמנם גם לו יהא כדבריו, שדברי הגרמ"פ מיוסדים על תורת הסוד, מ"מ לא העלה ארוכה לשאלתי, וכפי שיתבאר.

הנה דברי הגרמ"פ מוסבים על זה שהתורה ריבתה לאנשים מצוות יתירות, ועל זה הוא שכתב ש"צריך לדעת כי אין זה בשביל שנשים פחותות במדרגת הקדושה מאנשים", ועוד הדגיש "דלענין הקדושה שוות לאנשים לעניין שייכות החיוב במצות . . ולא מצד גריעותא ח"ו".

והנה גם את"ל שיש לנשים מעלה יתירה על האנשים מצד שרשן, מ"מ מהא דאיתא במשנה והובא להלכה למעשה, הרי ברור לפענ"ד ד"לענין שייכות החיוב במצות" יש לאנשים קדושה יתירה, ואפילו את"ל שאין פטור הנשים ממ"ע שהז"ג בגלל "שנשים פחותות במדרגת הקדושה מאנשים", מ"מ הרי סוכ"ס לאחרי שבפועל נתחייבו האנשים במצוות יתירות, הרי "לעניין הקדושה" הקשורה למצוות אין הנשים שוות לאנשים, [וכמו שאין הישראל שווה ללוי ואין הלוי שווה לכהן וכו'], ואשר ע"כ הוא דקיי"ל במצב דפקו"נ, שבכה"ג שאין אפשרות להציל את שניהם, יש להציל את האיש ולא את האישה.

ויש להוסיף, דלמרות המבואר בדא"ח בעניין שרש הנשים לא מצינו בשום מקום דין קדימה לאנשים [היכא דהסכנה או הצער וכיו"ב שוה בשניהם] , ובעולם הזה הגשמי, עולם ההלכה, האנשים קודמין לנשים מצד קדושתן.

סוף דבר: דברי האג"מ לא זכיתי להבין, וה' יאיר עינינו בתורתו.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות