תות"ל - 770
יש לחקור, האם יהי' חיוב לעשות מעקה על גג ביהמ"ק השלישי, לפי אותן השיטות ש"יגלה ויבוא משמים":
כי הנה, בפסוק נאמר (תצא כב,ח) "כי תבנה בית חדש". ולכאו' יש ללמוד ממשמעות הלשון, דאיירי בבית שנבנה בידי אדם ("כי תבנה"); וא"כ, להשיטות שביהמ"ק השלישי בנוי בידי שמים, פטור ממעקה. - ולהעיר מספק הש"ס (מנחות סט,ב) בחטים שירדו בעבים ע"י נס (תוס' שם) האם נקראים "ממושבותיכם" או לא. ועד"ז יש לחקור בנדו"ד, האם ביהמ"ק שירד משמים - ויקבע למטה בארץ, אם הוי בכלל "כי תבנה".
ואע"פ שאין ראי' לדבר י"ל כעין זכר לדבר שפטור. דהנה, בלקו"ש (חכ"ד שיחה ב לפ' תצא) מבאר כ"ק אדמו"ר הטעם שההיכל חייב במעקה, אף שבתי כנסיות ובתי מדרשות פטורים. ומבאר, שבבנין ביהמ"ק השתתפו מממונם של כל ישראל, ולכן חייב במעקה. עיי"ש בארוכה.
ולכאו' קשה לביאור זה שבשיחה: הרי ביהמ"ק השלישי לא ישתתפו בו מממונם של ישראל, כי "יגלה ויבוא משמים"; ולמה כ"ק אדמו"ר אינו מעיר כלום בנדו"ז דביהמ"ק הג'? ומשמע קצת, שבביהמ"ק השלישי בלאו הכי לא שייך בו השקו"ט שבשיחה שם, כי אינו בכלל "כי תבנה" מעיקרא. ולכן כל הביאור שבשיחה מתייחס מלכתחילה רק לביהמ"ק הא' והב' שנבנו בידי אדם.
אבל לאידך י"ל, שגם ביהמ"ק הג' הוי שפיר בכלל "כי תבנה". וגם מה שמבואר בשיחה שחיוב המעקה הוא מצד השתתפות בנ"י בממון הבנין, י"ל ששייך לומר כעי"ז גם בבית הג' (ולכן כ"ק אדמו"ר אינו מתייחס לזה בפרטיות). והוא ע"פ המבואר בלקו"ש (חי"א ע' 98) "שביהמ"ק ירד משמים אבל הדלתות יעלו ויתגלו ויעמידום במקומם, והמעמיד הדלתות נחשב כאילו בנאו כולו". ודו"ק.
Download PDF