E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ראש השנה - תש"ס
שונות
בסדר הפיוטים בחזרת הש"ץ דר"ה
הרב שמואל לייב רייבין
שליח כ"ק אדמו"ר - בירמינגהאם, אנגליא

בקשר לימים הנוראים הממשמשין ובאין, באתי לחזור ולכתוב ע"ד ענין שכבר עוררתי עליו (חורף תשנ"ז), ובהרחבה יתירה ממה שנכתב אז, וכולל ענינים שלא נתבררו כל צרכן בעת כתיבת ההערה הראשונה, וכן שלילת עוד קס"ד (חוץ מקס"ד של קצת מן עמא דבר, ושל אוצר מנהגי חב"ד וכו', שהשגתי עליו אז), כדלקמן.

לשלימות הבנת הענין יש להוסיף כמה הקדמות:

א) סדר הפיוטים שאצלנו היום אינו בשלימות, היינו שלפעמים אומרים רק חלק מהפיוט כמו שהיא במקור (כמו "כאהל הנמתח" במוסף ליו"כ ע' 307 (1370) שברובא דרובא דמחזורים נדפס רק חציו, קטעים מאות א' "כאהל הנמתח" עד אות כ' "ככוכב הנוגה" והסיום - אות ל' - ת'- חסר.)2

ב) ובנוגע לעניננו, יש פיוטים שיש בראשם שורה אחת או יותר, כעין "כותרת" המשמשת כהקדמה ומבוא לעצם הפיוט, ונאמרת "חזן וקהל". לפעמים שורה זו (או אחת מהשורות, אם הן רבות) חוזרת על עצמה לאחר סיום הפיוט (כמדומני שנשתמר במנהג חב"ד רק פיוט א' מסוג זה, והוא "אומץ אדירי כל חפץ" במוסף ליום א' דר"ה, ע' 129 (152), ששורה "אם לא למענו" חוזרת ע"ע בסיומה.) ולפעמים השורה או השורות חוזרות ע"ע לאחר כמה חרוזים מהפיוט, כמו בשבעת השורות "שמו מפארים" וכו' עד "כל יושבי תבל", ע' 86 (104) ששורה אחת נשנית לאחר כל ג' חרוזים מהפיוט "אדר והוד" שלאחריהם (וכעין זה גם בשחרית ליו"כ, ע' 239 (301) ובמוסף ליו"כ ע' 287 (350)).

בהרבה מפיוטים אלה אומרים כיום רק "הכותרות" בלבד, ושאר הפיוט משמיטים. וזה לפעמים רק במקצת המחזורים האחרים ובמנהג חב"ד3, ולפעמים בכל המחזורים4.

ג) על-פי-רוב, הפיוטים בחזרת הש"ץ מהתחלתה עד קדושה כולן ממחבר אחד בכל תפלה5 (חוץ מכמה פיוטים שמפייטן אחר, כמו "אתה הוא אלקינו" בשחרית כל התפלות), וע"כ מובן שיש קשר המשכי ביניהם.

ד) בסדר הפיוטים שבארצות האשכנזים היו קיימים שני מנהגים - מנהג אשכנז (סתם, ונקרא גם מנהג אשכנז המערבי) ומנהג פולין. למעשה, ברוב תפוצות האשכנזים היום, וכן במנהג חב"ד, מתפללים כמנהג פולין6.

- ב -

ומעתה לפיוטים עליהם נסובה הערה הזאת.

הקורא במחזור חב"ד ע' 86-88 (104-106) לאחר סגירת הארון נתקל בכמה שאלות המעוררות, ובכמה דפוסים אף פוגע בהוראות שונות ומכחישות זו-את-זו (כדלקמן). וקודם שנסקור אותם, יש להקדים סדר הפיוטים בשאר מחזורים (אליהם צויין במחזור חב"ד);

ליום א' דר"ה

(כשחל בחול)

כותרת "תעיר ותריע" (ופיוט "אדרת ממלכה"),

כותרת "ובכן וה' פקד וכו' צאצאיה וכו'" (ופיוט "אם אשר בצדק").

כותרות "מלך ממלט, מלך זכור" (ופיוט "אאפיד נזר". כל ג' פיוטים הנ"ל חסרים בקצת מחזורים ובמחזור חב"ד.)

פותחין הארון וממשיכים "ה' מלך כו' אדיר איומה".

ליום ב' דר"ה

(כשחל יום א' בחול)

כותרת "שמו מפארים" ופיוט "אדר והוד" (במיעוט מחזורים הפיוט חסר).

כותרות "ישפוט תבל, והוא באחד" (ופיוט "אתן לפועלי". חסר בקצת מחזורים ובמחזור חב"ד.)

וממשיכים בכותרות "אדון אם מעשים, הן לא יאמין" (ובכמה מחזורים גם הפיוט "שבתי וראה"), פותחין הארון וממשיכים "מלך עליון".

כל הסדר הנ"ל מתאים לכוונת הפייטנים, שכל הפיוטים בסדר זה קשורים לאלה שלפניהם ולאחריהם. אך נתקבל המנהג לשנות סדר זה כשחל א' דר"ה בשבת, שהרי פיוט "אדרת ממלכה" בעיקרו תחנה על מצב הגלות (שאינו מתאים כ"כ לשמחת השבת) וכותרות "מלך ממעט, מלך זכור" מדברים על תקיעת שופר, וע"כ "היפכו היוצרות" (כפשוטו!) ואמרו במקום הנ"ל הפיוטים של יום ב', בהשמטת הקטעים שמדברים על תקיעת שופר, והשלימו פיוטי יום א' ביום ב', ביחד עם קטעים הנ"ל, ובכן הסדר כך:

ליום א'

(כשחל בשבת)

כותרת "ובכן וה' פקד" כבחול:

כותרות "שמו מפארים" ופיוט "אדר והוד" (בהשמטת הכותרות "שבח מגדול" והקטעים "עמוסיך וכו'" המיוסדים עליה):

כותרות "ישפוט תבל וכו'" (כביום שני, כשחל יום א' בחול): וממשיכים כרגיל.

וליום ב' (כשחל ביום א' בשבוע):

כותרות "תעיר ותריע", "מלך ממלט, מלך זכור" (כביום א' שחל בחול):

משלימים כותרת "שבח מגדול" וקטעי "עמוסיך וכו'" שהשמיטו אתמול:

וממשיכים "אדון אם מעשים וכו'" כרגיל.

- ג -

נעבור עכשיו לסדר המופיע במחזור חב"ד:7

לאחר סגירת הארון יש ג' הכותרות "תעיר ותריע, מלך ממלט, מלך זכור", ונסמן לאמרן רק "כשחל בחול", ואח"כ הכותרת "ובכן וה' פקד וכו' צאצאיה8" ונכתב קודם שזהו "ביום א' דר"ה",9 ואח"כ פסקא בסוגרים, וז"ל:

ובמחזורים כתוב שכשחל יום א' בחול א"א זה כ"א ביום שני.

מהנ"ל ס"ב מובן שהכוונה לכל מה שלקמן, דהיינו מן "שמו מפארים" עד "נורא וקדוש", ע' 88 (106) – שכל זה במחזורים מיועד ליום שני, וא"א אותם ביום א' אלא אם חל בשבת (בהשמטת הקטעים שמדברים בתקיעת שופר, כנ"ל). ונמצא, שאם מקיימים הוראה זו, צריכים לעבור מיד לאחר "ובכן" אל "ה' מלך", ע' 89 (107).

אכן רוב המתפללים במחזור אינם יודעים פני הדברים, ולמה מכוון "זה" שא"א כ"א ביום שני, וגם הלשון "במחזורים כתיב" סתום, האם אנו מקיימים זה או לא. ואם מקיימים, שמשמיטים משהו - מה זה שצריכים להשמיט?10

אך רוב המתפללים נוהגים לא לקיים הוראה זו, ולומר כל הסדר בין ביום א' ובין ביום ב'. ואף כי - בלשון כ"ק אדמו"ר (הוספה ללקוטי מנהגים11 הערה 13) "צ"ע מקורו, בכ"ז כיון שלא שמעתי הוראה בזה מכ"ק מו"ח אדמו"ר לא רציתי לשנות". והכוונה - לשנות מדפוסי מחזור חב"ד שעד אז.

וכן גם נדפס בשוה"ג בדפוסים חדשים דאה"ק על שורה הנ"ל, וז"ל: "מנהגנו ע"פ המו"ל הראשון של המחזור - שאומרים תמיד הן ביום א' והן ביום ב'."

על תפיסה הנ"ל בהערתו של כ"ק אדמו"ר נרחיב לקמן ס"ה ואילך.

- ד -

עוד ספק, הנובע מאי-ידיעה מהו "במחזורים כתוב", מזדקר כעבור ב' עמודים:

לאחר הפיוט "אדר והור" יש במחזורנו ב' השורות "ישפוט תבל, והוא באחד", ואח"כ קו המפסיק (המשמש בדרך-כלל כהבדלה בין יום א' ליום ב') וציון "יוצר ליום שני של ראש השנה" וב' הכותרות "אדון אם מעשים, הן לא יאמין". סדר ההדפסה גרם להטעות לרבים ששורות "ישפוט תבל וכו'" מיועדות רק ליום א', ובכמה מחזורים חדשים נדפס הדבר בפירוש. וכן נדפס באוצר מנהגי חב"ד ובגליוני "התקשרות".

אך לכאורה אין שחר לנהוג כן, שהרי כפי שכבר הראינו, שורות אלו "ישפוט וכו'" מיועדות בעיקר ליום שני, ונאמרים (בשאר מנהגים) ביום א' רק אם חל בשבת. ודיינו לחידוש שבמחזור להגיד בשני הימים, שבעצמו הוא דבר ש"צ"ע מקורו", ואפושי חידושא לא מפשינן, לדחות אמירתם לגמרי מיום שני ליום ראשון, שע"ז אפשר להוסיף ולהגיד "וצע"ג מקורו."12

שוב שמעתי שכך נהגו ב770- (לומר זה רק ביום א') אך ידוע שבעניני מנהגי בית-הכנסת לא התערבו הנשיאים, ויש לברר אצל בעלי-התפלה אם מעולם קבלו איזו הוראה בזה, ובאם לאו יש להניח שלא ידעו להבין את אשר לפניהם.

(בתשנ"ז הצעתי לדחות שורות "אדון אם מעשים וכו'" לעמוד הבא, כדי להבהיר שכל הנשאר אומרים בב' הימים13, והעירני ח"א שיש עצה קלה יותר - רק להסיר את קו המפסיק, שמסלק הרושם שנוצר לחלק הפיוטים בין ב' הימים.)

- ה -

נבוא עתה להערת כ"ק אדמו"ר שנזכרה בקיצור לעיל, ונראה אם תפיסה הנ"ל נכונה (שאין לשנות מסדר שבפנים המחזור, שהוא לומר הכל בשני הימים).

וז"ל ההערה: בענין אמירת הפיוטים תעיר ותריע וכו': בכל המחזורים שראיתי א) אין אומרים ביום ב' מה שכבר אמרו ביום א'. ב) בשבת אין אומרים: תעיר ותריע, מלך ממלט, מלך זכור, שבח מגדול14, עמוסיך.. פשעם.. צמחיהם (ע"פ מחזור אשכנז - ויניציאה שנת בעת"ה - משמיטים בשבת ג"כ: כל יושבי תבל, קרית משוש, שמים וארץ, תוקף אראלים). ג) כשחל יום א' בחול אומרים כהנ"ל בסעיף ב. והשאר - ביום ב'. כשחל יום א' בשבת - אומרים כהנ"ל ביום ב' והשאר ביום א'. - המו"ל הראשון דמחזור חב"ד, כתב לומר כל הפיוטים הן ביום א' הן ביום ב' - מלבד בשבת שא"א הנ"ל בסעיף ב', כמובן - ואף שצ"ע מקורו, בכ"ז כיון שלא שמעתי הוראה בזה מכ"ק מו"ח אדמו"ר לא רציתי לשנות. והרי כמה פיוטים אומרים הן ביום א' הן ביום ב'. פרט לחרוז "ובכן וה' פקד" שציינתי לאמרו רק ביום א', עפמש"כ בלבוש סתקפ"ד שאומרים אותו מפני שקורין היום אותו פרשה". עכ"ל.

והנה שמעתי מפקפקים בדבר, אם למעשה בפועל לדעת כ"ק יש לומר הכל בשני הימים או לא, ומציינים לתופעה כעין זו במכתב כ"ק בענין סליחות לצום גדלי', וז"ל:

הערה: נ"ל, אשר כשאומרים הסליחות בסדר התפלה אין לומר גם הפיוט אז טרם כו' - כיון שהוא פתיחה ואין לזה ענין באמצע התפלה, אבל לא מלאני לבי להורות כן עד שאמצא עוד ראי' לזה. עכ"ל.

מנהג אנ"ש בזה היא - בהתאם לכך - להשמיט גם הפתיחה "אז טרם" כו', אף שכ' כ"ק בפירוש שלא מלאו לבו להורות כן. אם כן - יכולים לטעון - למה י"ל כל הסדר הנ"ל בשני ימי ר"ה - והלא כ"ק פקפק עלי' בהערה, באמרו שצ"ע מקורו, ורק שלא רצה לשנות בפנים - וא"כ אולי יש לקיים השורה "במחזורים כתוב"?

אבל באמת אי אפשר לומר כן. שישנם הוכחות שכ"ק לא העתיק מנהג שאר המחזורים בכדי ללמוד ממנו למעשה, אלא לפלפולא בעלמא, ומ"ש "לא רציתי לשנות" אין הכוונה רק בפנים המחזור, אלא גם כפשוטו.

והראי': א) הסדר שמעתיק כ"ק אינו בדיוק כפי שאר המחזורים שראה, אלא כשחל יום א' בשבת, אבל כשחל יום א' בחול שונה הסדר, שלפי ההערה "אומרים (ביום א') כהנ"ל בסעיף ב', והשאר ביום ב'", שמשמע שאומרים גם החרוזים "שבח מגדול, עמוסיך וכו'" ביום א' ומשמיטים אותם ביום ב', ולא מצאתי כן בשום מחזור15, ובודאי אין לומר שסדר כזה הי' "בכל המחזורים שראיתי" כלשון כ"ק!16 (וכן לא מוזכר במחזור ויניציאה בעת"ה - אלי' מציין כ"ק בהערה, וא"כ בטח שראהו - ענין הנ"ל לומר "שבח מגדול וכו'" ביום א', כשחל בחול) וההסבר היחידי בזה הוא - שלא הי' מן הצורך לדייק בזה, שבלא"ה אין מנהגנו כן, אלא להגיד הכל בשני הימים כנ"ל.

ב) המובא בסוגרים בענין "מחזור אשכנז" שע"פ משמיטים בשבת ג"כ "כל יושבי תבל, קרית משוש וכו'" וודאי לא למעשה הוא, דאין נוהגים כן, וגם אינו מסתבר, שהרי מחזור הנ"ל היא לפי מנהג אשכנז (סתם), השונה בסדרו בהרבה פרטים ממחזורנו!

משנויים הבולטים (שראיתי במחזור הנ"ל): "ונתנה תוקף" אומרים רק במוסף ר"ה ולא ביו"כ (ובמקומו יש פיוט אחר), חסרים כמה פיוטים עקריים כמו: "יראתי" ליום א' דר"ה,17 "אתה הוא אלקינו", "ובכן וה' פקד", ועוד יש שינויים בסדר הפסקאות של "זכור רחמיך" "כי אנו עמך" ביו"כ, וכו' וכו'. ובכל אלה מנהגנו - מנהג פולין - שונה לחלוטין, ובשביל מה יש לנקוט מנהג מחזור הנ"ל במחזורנו?

ואם נותרו "מתעקשים" לומר שאולי דווקא בחר כ"ק במקרה זה לנהוג ע"פ מחזור "אשכנז" להשמיט "כל יושבי וכו'", מטעם הכמוס עמו, הנה "מעשה רב" יוכיח דלא כוותייהו:

שהרי במחזור הקודם - שנת תש"ט, ונספח לסי' "רוסטוב" תש"ז - עדיין היתה מבוכה בנוגע לקטעים הנ"ל, וכותרת "שבח מגדול" שלפני הפיוט "אדר והוד" נשמט לגמרי, ועל חרוזי "עמוסיך וכו'" לא נסמן שא"א בשבת, ותוקן הדבר במחזור השלם, וניתוסף הכותרת "שבח מגדול" ונסמן עליו "א"א בשבת", וכן על "עמוסיך" עד "כל יושבי", ולא עד בכלל18.

הרי שאף שאין שייך הטעם ד"לא רציתי לשנות", שלא היתה שום רמז בדפוס קודם מה משמיטים בשבת, אעפ"כ לא צויין להשמיט "כל יושבי ... קרית וכו'", וא"כ מוכח שמה שנזכר השמטתו בהערה אין דעת כ"ק לקבלו למעשה, ולא כתבו אלא להעיר ולציין, ומזה תקיש גם לשאר ההערה. והעיקר - כנ"ל - לא לשנות מכפי שנדפס לפועל בפנים המחזור.

- ו -

ובאשר לאי-ההקבלה בין זה ובין הנוהג בצו"ג - הנה על זה לכאורה הי' שייך לומר ש"ערביך ערבא צריך", ומי יגיד לנו אם מנהג אנ"ש בזה נכונה היא, ובכלל - זכורני שפ"א - בשנת תנש"א או תשנ"ב - אמר כ"ק בעצמו הפתיחה הנ"ל (עליו כתב שנ"ל שלא לאמרו, אבל לא מלאו לבו להורות כן)19.

ואעפ"כ, כד דייקת יש לחלק בין שני הענינים, ושערי תירוצים לא ננעלו, ונראה החילוק גם משינויי לשונות שבהערות הנ"ל, אך לא אכנס לזה, כי מסתייג אני מלהגיד "פירושים" בדברי הרב, אך בענין עצמו יש חילוק בולט:

עצם שמות הענינים בם נכתבה ההערה שונים לגמרי: בסליחות הוא מכתב שנכתב לכתחילה כדי לברר סדר הסליחות, משא"כ ענין הפיוטים "תעיר ותריע" בא באמצע - כשמו כן הוא - הוספה ללקוטי מנהגים, שבו ההערות בטבעם לאו דווקא מוגבלים להוראה למעשה, ומן הרגיל הוא שיבואו ביאורים מן הצד20.

ויש להוסיף בזה: בזמן כתיבת המכתב שבסליחות לא הי' החשש ד"לא רציתי לשנות", שעד אז לא הי' עדיין סדר מסודר לסליחות צו"ג, ועכ"פ לא באופן רשמי, וא"כ, החסידים שכל מנהגם בסליחות אלו, בה יוכלו למצוא ידיהם ורגליהם, אינו אלא הודות לסדר כ"ק, איך יוכלו שלא לסמוך על מה שנראה לו? והרי יהי' הדבר תלוי באויר, וישארו בלי כלום! משא"כ במחזור, הרי נהגו כבר החסידים לומר הסדר שנדפס בשני הימים, וגם אדמו"ר הריי"צ לא עורר ע"ז (אף שכן שינה הסדר במיעוט מן הדברים21, והכי ידוע שבהם - הוספות הפיוט "אומץ אדירי",) הרי השמטת קטעים ביום א' או ב' הרי הוא לשנות ממה שהי' קודם ובהסכמת אדמו"ר הריי"ץ22, ואת-זה בפשטות לא הי' דעת כ"ק לשנות, אף אם נגיד שהתכוון שינהגו כהערתו בסליחות.

ולמי שלא נחה דעתו בחילוקים הנ"ל, יש להוסיף ולהבהיר: מ"ש פה שהעיקר לומר הכל בשני הימים אינו מיוסד על חילוקים הנ"ל, כי לא בשופטני עסקינן האומרים קבלו דעתי הואיל "ויש לחלק", אלא כאמור, שמוכח מן ההערה עצמה שמנהג שאר המחזורים נכתבה כפילפולא ולא למעשה, ולמי שחילוק הנ"ל אינו מוצא חן בעיניו - אם-כן יש למצוא חילוק אחר, וכאמור שערי תירוצים לא ננעלו, אך איזה חילוק מוכרח להיות.

- ז -

סיכום כהנ"ל למעשה בפועל:

הדרך הישרה היא לא להשמיט שום דבר מן הסדר הנדפס במחזורים (חוץ ממה שצויין בפירוש עליו שמשמיטים בשבת, וכן כותרת "ובכן וה' פקד" שאומרים רק ביום א'). וכן ב' שורות "ישפוט תבל ... והוא באחד" אומרים בב' הימים, ולא רק ביום א'. ואין הסבר למשמיטים אותם ביום ב'.

[אך מי שאעפ"כ רוצה לקיים ההוראה "במחזורים כתוב", היינו שמפרש הערת כ"ק אדמו"ר דלא כמו שכתבתי, אפ"ה כשחל יום א' בחול אין לאמר "שבח מגדול", שלא כך במחזורים כתוב23, אלא רק "תעיר ותריע, מלך ממלט, מלך זכור, ובכן וה' פקד" ומיד לאח"ז "ה' מלך וכו'", וביום שני יתחיל מן "שמו מפארים" וימשיך כסדר. וכשחל יום א' בשבת יעשה כבהערה.]

ויה"ר שכבר יקויים היעוד של שורה הנ"ל - "ישפוט תבל בצד ולאמים במישרים". ובפרט שזהו גם - בשנה זו - תוכן סיום קאפ' תהלים דכ"ק אדמו"ר, שמדבר על לע"ל כנודע. ונזכה לכתיבה וחתימה טובה ולשנה טובה ומתוקה ומלך ביפיו תחזינה עינינו "בתתו למלכי עז ומגדול, ביום ההוא יתקע בשופר גדול" אכי"ר.


1) המספר שבסוגריים, וכן בכל הדוגמאות דלהלן, הוא מספר העמוד שבכמה מדפוסי אה"ק.

2) וכיו"ב "היום תאמצנו" אומרים רק אות א-ד, "שערי ארמון" (נעילה, ע' 377 (442) אומרים רק אות א-ל. ועוד.

3) כגון הכותרות "מלך שוכן עד, מלך מאזין שועה, היום יכתב" בשחרית ליו"כ, ע' 241 (303). ועוד.

4) כגון הכותרות "פתח לנו שער, היום יפנה, אנא א-ל נא" בנעילה, ע' 380 (445). ועוד. לשלימות הפיוטים עיין במחזור שבהערה 6.

5) ולדוגמא. שחרית ליו"כ מרבינו משולם בר' קלונימוס; מוסף ליום א' דר"ה וליו"כ מרבי אלעזר הקליר.

6) ליתר פרטים ראה מחזור לימים נוראים, הקדמה (ד' גולדשמיט).

בתפלות הרגילות דכל השנה יש ג"כ מעט שנויים בין שני המנהגים. ודוגמא מעניינת היא בסדר "ויתן לך" במוצאי שבת. שמנהג פולין ארוך יותר ממנהג אשכנז. וסידור אדה"ז בזה כמנהג אשכנז (בניגוד לרוב הסידורים).

7) הכוונה לדפוסי "מחזור השלם" (משנת תשי"ג ואילך) ובדפוסים קודמים היו מספר דברים הדרושים תיקון, ונזכירם לקמן ס"ה.

8) אין בידי טעם לשינוי הסדר, ממה שבשאר מחזורים פסקא זו באה בין "תעיר ותריע" ובין "מלך ממלט", וכנ"ל ס"ב.

9) בדפוסי ברוקלין גם נכתב קודם "כשחל בשבת מתחילין כאן", ובזה העיקר הוא "מתחילין", שכשחל בחול מתחילין קודם, אך לא שמשמיטין "ובכן" בחול. ואף שזה פשוט, עכ"ז יש נתינת מקום לטעות שמשמיטין זה בחול (להעיר מסדר ערבית ליו"ט, שכתוב "ביו"ט מתחילין שיר המעלות", ואין הכוונה רק בשבת מתחילין קודם, אלא שכלל א"א בשבת שיר המעלות. (המדובר בסידור תהלת ה', אך במקור אפשר שהוראה הנ"ל מכוונת ליו"ט ביחס לחול שמשמיטין "והוא רחום", ולא ביחס לשבת. וק"ל.) ובדפוסים חדשים דאה"ק נשמרו מזה, שהשמיטו "כשחל בשבת מתחילין כאן", ובמקום שכתוב קודם "תעיר ותריע" המלים "כשחל בחול", כתבו "א"א בשבת", והוסיפו לאחר שלשת השורות "ע"כ", והעמידו הכל בתוך סוגרים. וזה מועיל יותר.

10) ראיתי פ"א באחד שעבר לפני התיבה בא' דר"ה, והשמיט רק השורה הראשונה של "שמו מפארים", בהצביעו על מ"ש "במחזורים כתוב" וכו'.

11) נדפס בסוף המחזור ובספר המנהגים, ההערה במילואה נעתקה לקמן ס"ה.

12) ואל יהא דבר זה קל בעיניך (להשמיט ב' שורות), שב' שורות אלו עומדות פה במקום פיוט שלם כ"נציגיו".

13) והוספתי שם, שזה ימנע לא רק השמטת שתי השורות, אלא - לכמה - אף השמטת כל העמוד (שאינם מרגישים שההתחלה היא לשני הימים).

14) במקור טה"ד - "שבת מגדול", וצ"ל כבפנים.

15) וגם אין זה מן הרגיל לדחות קטעים ממקום המיועד להם ולאמרם ביום אחר, ושאני כשחל יום א' בשבת שאז זה בלית ברירה, אך כשחל בחול למה יש "לחטוף" חרוז מפיוט יום המחרת? והרי זה גם סותר כוונת הפייטן ליום ב' ופוגם בהפיוט כולו!

16) אדרבה - יבדקו בספריית כ"ק אדמו"ר ויראו אם יש שם אף מחזור א' בסדר הנ"ל.

17) פיוט זה נתוסף על שאר הסדר שלאח"ז, שהוא בעיקרו ממחבר אחד כנ"ל ס"א.

18) לשלימות הענין, יש להוסיף גם תיקון האחר שנעשה אז: בדפוסים קודמים היתה השורה "במחזורים כתוב" קודם "ובכן וה' פקד", וזה אינו אמת, כי לד"ה "ובכן" נאמר רק ביום א', ובלי הבדל באיזה יום חל. ותוקן במחזור השלם, וניתוסף ציון שאמירתו ביום א', ע"פ הלבוש (כבהערת כ"ק).

19) אלא שמתגובת ה"יומן" נראה שזה הי' מקרה יוצא מהכלל.

20) וכמדומני שאין נוהגים בשאר הצ"ע שבהערות הנ"ל, כגון לומר "זומרי זמירות" במקום "זוכרי זמירות", לומר "ובכן לך הכל יכתירו" רק כשאומרים לא-ל עורך דין במוסף, ועוד. ואכ"מ.

21) בשנת תש"א או תש"ט (נגד דפו"ר - ברדיטשוב תער"ג.)

22) ובדברים שכ"ק שינה כתב טעם לזה, משא"כ כאן להיפך, כותב טעם לקיים מה שנהגו - "והרי כמה פיוטים אומרים הן ביום א' הן ביום ב'."

23) ומי שלא ידע זה אכן פעל על הש"ץ ב770- לשחרית א' דר"ה אשתקד לקיים השורה "במחזורים כתוב" אך לומר "שבח מגדול" וגם "כל יושבי" וכן "עמוסיך וכו' קרית משוש וכו'". וראה לעיל הערה 15.