במאמר ד"ה באתי לגני תשל"ט מדייק מדוע כללות עבודת האדם נרמזת דוקא ב"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" דקאי על עשיית המשכן – ולא בענין בית המקדש, שלכאו' הי' נצחי ונעלה יותר. – עיי"ש מה שמבאר.

ויש להעיר משיחת ש"פ צו תש"מ (סכ"ה – כ"ו), שדוקא במשכן מצינו שנבנה ע"י כל ישראל ממש, שאנשים, נשים וטף, התנדבו למלאכת המשכן, משא"כ בית המקדש שלא השתתפו בבניינו כל ישראל.

ועפ"ז מבאר שם, מדוע דוקא המשכן יתגלה לעת"ל, כי הוא מבטא בשלימות את ענין עבודת האדם בכחות עצמו, "קב שלו", עיי"ש בארוכה. – ועפ"ז מובן ג"כ בנדו"ד, שעבודת האדם נרמזת דוקא בפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ובפרטי ענין המשכן, כי דוקא המשכן הוא זה ששייך – באופן גלוי – לעבודת כל יהודי ויהודי. וק"ל.